האם אני בדיכאון קליני? האם אני סובלת מהפרעת חרדה?

it doesnt have to be this way by kelsey_lovefusionphoto רישיון CC

אולי זה החורף, אבל באוקטובר ונובמבר מציינים ברחבי העולם וגם בישראל את היום הבינלאומי להתמודדות עם מצבי דיכאון וחרדה. בנוסף, מציינים באוקטובר את שבוע בריאות הנפש העולמי, ובארה"ב מציינים את יום ה-National Depression Screening Day, או בתרגום חופשי יום "האם אני בדיכאון"?

כפי שכבר כתבתי לא מעט, הדיכאון ובת דודתו החרדה נהפכו למחלה של המאה ה-21. במדינות שונות באירופה מדברים כבר על שכיחות של 1 מתוך 4 נשים ו-1 מתוך 7 גברים שילקו בדיכאון חמור (מאג'ורי) לפחות פעם אחת בחייהם. נתון מדאיג זה נכון גם לגבי ארה"ב (שם הגברים יסבלו בממוצע מעט פחות – 1 מעשרה); ובישראל מדובר על 1 מתוך 5 נשים ו-1 מ-7 גברים.

ואולם למרות ההיקפים המפלצתיים כמעט של המחלה החמורה הזו, הסטיגמה וההסתרה עדיין קיימים. שני שלישים מהסובלים מדיכאון עדיין לא פונים לטיפול הנחוץ, קובעים בעמותה האמריקאית Mental Health America, אף שסיכויי ההחלמה גבוהים מאוד. בעמותה קובעים כי יותר מ-80% מהסובלים יכולים להיות מטופלים באופן יעיל  בעזרת טיפול תרופתי, פסיכותרפיה או שילוב של השניים. כך גם קובעים מחקרים רבים. מניסיוני בקליניקה, טיפול נכון בדיכאון וחרדות מביא להקלה משמעותית, לחיים משמעותיים ובריאים יותר ואף לריפוי מוחלט. כן, ריפוי מוחלט. הדרך קשה, הייסורים לא מועטים. פעמים רבות אין כל תקווה. אך בסוף אפשר לצאת מזה. אבל צריך מטפל טוב ופסיכיאטר יצירתי ואמיץ.

איך מתחילים? ראשית בהכרה אם אתם אכן סובלים מדיכאון או מחרדה. אמנם זה צעד קטן מאוד להודות בדיכאון ובחרדה – אך צעד קטן בחושך גדול מקרב אתכם לכיוון האור, וזה הרבה. הנה שאלון קצרצר (באנגלית) שייתן לכם מושג ראשון לשאלה האם אני בדיכאון, ומה רמת הדיכאון שלי. אין זה כלי אבחוני, אך זו התחלה.

כאן יש שאלון קצרצר הקובע האם אני סובל מחרדה ובאיזו רמה. השאלון להערכת הפרעות חרדה כלליות (GAD-7) הוא כלי הערכה תקף ויעיל לסקירת הפרעות חרדה כלליות ולהערכת חומרתן בתחום הקליני ולצורכי מחקר, מדווח Arch Intern Med.

אם נמצא לפי השאלונים שייתכן שאתם סובלים מדיכאון או מחרדה, חשוב שתזכרו: השאלונים האלה אינם קובעים אם אתם אכן סובלים ממצבים קליניים או לא. היחיד שיכול לאבחן מצב כזה הוא רופא פסיכיאטר מומחה ומיומן. המוח והנפש הם מבנים מורכבים. אני מבטיח לכם שתוצאות השאלון שלכם יהיו שונות בהתאם ליום שלכם – אם היום שלכם הוא שחור במיוחד התוצאות יהיו שונות מאשר אם היום שלכם פחות פסימי, או אפילו שמח ואופטימי. כתבתי פה על ההבדל בין החוויה האישית של הדיכאון לבין ההגדרות הרפואיות של הדיכאון לפי המדריך הקובע של הפסיכיאטרים, ה-DSM-4 או ה-IDC-10. רק פסיכיאטר יוכל לתת לכם אבחון מהימן לגבי מצבכם האמיתי: הוא גם אובייקטיבי וגם רואה אתכם מבחוץ. לכן, אם יצא שאתם סובלים מדיכאון או חרדה ברמות משמעותיות ואתם חשים פגיעה בתפקוד היומיומי שלכם – פנו לעזרה מקצועית להמשך בירור.

בדרך לחיים טובים יותר

עכשיו שאתם יודעים היכן אתם עומדים, הנה 6 עצות של Mental Health America לחיות חיים טובים יותר, עם השלמות ועיבודים מהניסיון שלי:

1. צרו קשר עם אחריםשמחה וחברים הם המפתח לבריאות טובה. מחקרים הוכיחו שאנשים עם קשרים חברתיים נוטים לחיות חיים ארוכים יותר מאנשים בודדים, והם חשים שמחים יותר ומרוצים מחייהם. במחקר אחר נמצא קשר בין בדידות לנטייה ללחץ דם גבוה בקרב אנשים מבוגרים. ההמלצה: לימדו ליצור קשר עם אנשים ומשפחה – 71% מהאנשים פונים לחברים ולמשפחה בעתות מצוקה.

2. לימדו להיות חיוביים – שינוי הדרך שבה אתם חושבים יכול לשנות את החיים שלכם. לימדו להיות אופטימיים.  מחקרים כיום יכולים להוכיח קשר בין שינוי דפוסי חשיבה לפעילות ביוכימית במוח. אמנם הנטייה האנושית להיזהר מסכנה היא חשובה, אך היא יכולה גם להפוך את חיינו לגיהנום וממש לסכן את בריאותנו. ההמלצה: טפחו אופטימיות – אין זה אומר להתעלם מהבעיות, אך חשוב גם לתרגל חשיבה חיובית.

3. פעילות גופנית היא חובה – כמה שזה נשמע בלתי אפשרי, פעילות גופנית היא חיונית – והיא תעשה אתכם שמחים יותר ומדוכאים, מבולבלים, חרדים ומיואשים פחות. פעילות גופנית מפחיתה לחצים ומתחים, מורידה משקל, עובדת על כוח הרצון, מנקה את הראש, מגבירה את התיאבון ומשפרת את השינה. וזה לצד כל היתרונות הפיסיולוגיים. ההמלצה: צאו החוצה! גם אם אתם נראים נורא. הליכה, ריצה, ביחד או לחוד, ברחוב או בים. לא משנה. פיספסתם אתמול – צאו היום. עזבו את התירוצים. יאללה – עכשיו!

4. עזרו לאחרים – עזרה לאחרים משפרת את התדמית העצמית ומרוממת את מצב הרוח. זה מוכח מחקרית. ההמלצה: תתחילו בקטן – אפילו חיוך למישהו ברחוב זו עזרה גדולה שיכולה לשנות את יומו – ויומכם.

5. שנו מספיק – עייפות כרונית יכולה לפגוע בבריאות שלכם ולהרוס את מערכות היחסים שלכם. הנה כמה עצות לאנשים הסובלים מהפרעות שינה (אינסומניה). אני קורא לכך יצירת היגיינת שינה: קיבעו שעת שינה קבועה פחות או יותר; ערכו טקס שינה – מקלחת, שטיפת פנים, החלפת בגדים, מדיטציה קצרה – כל דבר שירגיע אתכם ויסמן עבורכם מעבר מפעילות היום לזמן השינה; אם לא הצלחתם להירדם – הרפו. אל תתהפכו במיטה שעות. צאו מהמיטה, כנסו לאמבטיה, לכו קצת בבית, צפו בטלוויזיה או קראו ספר. המיטה היא מקום שינה – לא אזור מלחמה; באותו עניין – הוציאו מהמיטה פעילות של יום: במיטה לא גולשים באינטרנט, לא משלמים חשבונות, לא מבלים כל היום, אפילו לא צופים בטלוויזיה. במיטה הולכים לישון. שינה נכונה בגוף בריא – שעה או שעתיים לפני השינה הימנעו מלאכול והימנעו ממשקאות מעוררים, ועשו ספורט במהלך היום. אנשים בריאים יותר ישנים טוב יותר. ההמלצה: במיטה עושים שני דברים, ושני דברים בלבד – שינה ואהבה. כל השאר נשאר מחוץ לחדר המיטות. 

6. במידת הצורך, פנו לעזרה מקצועית – אם הבעיות בחייכם פוגעות בתפקוד היומיומי שלכם או גורמות לכם שלא להרגיש טוב עם חייכם, זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית. דעו שאינכם לבד: מחקר חדש שפירסם איגוד הפסיכיאטריה והנוירולוגיה האירופאי קובע כי 1 מתוך 7 אנשים סובלים מחרדה בכל זמן נתון. 80% מאלה שפנו לעזרה שיפרו את חייהם, לפי מחקרים. ניתן לפנות לטיפול תרופתי, או לטיפול פסיכולוגי (כאן על ההבדל בין השניים), או לשילוב של שניהם. במצב חירום – בו אתם חשים שהמצוקה היא בלתי נסבלת – ניתן לפנות למוקדי ער"ן באינטרנט. ההמלצה: אם הדיכאון או החרדה פוגעים בתפקוד שלכם – זה הזמן לפנות לטיפול מקצועי. 

איך אני יודע שבחרתי פסיכיאטר ופסיכולוג טובים?

הטיפול הפסיכיאטרי במצבי חרדה ודיכאון כיום הוא לרוב תרופות, כאשר לרובן יש תופעות לוואי נסבלות (סחרחורות, כאבי בטן, בחילות ועוד) שמרביתן עוברות לאחר כמה שבועות. יש גם את תופעת הלוואי של הירידה בחשק המיני – אבל גם דיכאון וחרדה פוגעים בתפקוד המיני וביחסים הבינאישיים במגוון צורות. בנוסף, מניסיוני עם מטופלים רבים, ניתן להתגבר על הירידה הזו בחשק. לגברים לעתים זה אף משהה את הגמירה ומשפר את התפקוד שלהם במיטה. ובקרב נשים, חשק הוא פעמים רבות פועל יוצא של מצבן הרגשי ודפוסי המחשבה בנוגע לגופן, ליחסיהן האינטימיים ולמיניות בכלל. מגוון התרופות כיום הוא רחב, וחשוב למצוא פסיכיאטר חושב ויצירתי, שיתאים את התרופות למקרה הספציפי שלכם ויעדכן אתכם לגבי תופעות הלוואי.

למה אתם צריכים לצפות בפגישה הראשונה עם הפסיכיאטר? הוא או היא אמורים לתשאל אתכם לעומק לגבי חייכם, ההיסטוריה של המחלה וההיסטוריה האישית שלכם. אתם אמורים לצאת מהפגישה לאחר שחשתם שהוא הבין אתכם לעומק, והצליח לחדד את ההבנה שלכם לגבי הסימפטומים שמהם אתם סובלים. לא כל דיכאון או חרדה זהים. אנשים מסוימים סובלים ממחשבות טורדניות, בלתי פוסקות וביקורתיות מאוד; אחרים חשים ריקנות עמוקה ואילו אחרים מתפוצצים מזעם שחור ותקוע. בסוף הפגישה עם הפסיכיאטר אתם צריכים לחוש שהוא או היא הצליחו לרדת לעומקה של החוויה שלכם, לשים אותה במלים שלכם עצמכם לא היו עדיין, ולהסביר לכם כיצד הוא רואה שהתרופות שהוא רושם לכם יכולות לטפל בדיוק במצב שלכם. אחרת, החליפו פסיכיאטר. מגיע לכם יותר.

לאחר מכן אתם צריכים לצפות לכך שהתרופות יתחילו להשפיע בטווח זמן של 4-6 שבועות. זה ה-מ-ו-ן זמן. למי שסובל זהו נצח. לא פחות. אך אלה הן התרופות הקיימות, וכך פועל המוח שלנו. הוא זקוק לזמן. הרגלים ודפוסים של שנים לא משתנים ביום או בשבוע. חזרו לעצות שלמעלה, והתחילו ליישם אותן. והיו סבלניים!!!! דירשו להיפגש עם הפסיכיאטר כשבועיים-שלושה לאחר תחילת הטיפול למעקב. עדיף אם הוא או היא יתנו לכם טלפון (עדיף טלפון זמין) לכל מקרה של שאלה. ואז צפו להיפגש אתם בערך כל חודש למעקב עד לאיזון תרופתי מלא. טיפול תרופתי ראשון צפוי לארוך כ-6-9 חודשים. מובן שזה תלוי במקרה הספציפי שלכם ובהעדפות הרופא המטפל.

טיפול פסיכולוגי. אם אתם יכולים לדבר על כל דבר – ולהרגיש שמקשיבים ומגיבים לכם – אתם במקום הנכון. תצלום: Wonderlane. רישיון: CC

אם תחליטו לשקול טיפול תרופתי ואם לאו, כדאי מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי, בו אתם מעבדים את הדפוסים, המחשבות, הרגשות והזכרונות שצפים. הטיפול יכול להיות קוגניטיבי התנהגותי (CBT), בו עובדים בעיקר על שינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות פוגעניות. או שהוא טיפול פסיכודינמי, הגורס כי יש להעלות מהלא מודע דפוסים שנרכשו במהלך חיינו, ולהשתחרר מהם, כדי ליצור יותר גמישות וחופש רגשיים ומחשבתיים. גם זה וגם זה לרוב מתנהלים אחת לשבוע, עדיף ביום קבוע ובשעה קבועה.

למה אתם צריכים לצפות מהפסיכולוג שלכם? בגדול – שתוכלו להעלות כל נושא, כל תחושה, כל שאלה וכל טענה – גם לגבי מה שקורה ביניכם לבינו או בינה – והדבר יהיה מדובר באופן מלא ופתוח בחדר. אם הוא או היא רק יהנהן כל הזמן או ייתן לכם תחושה שאתם לא בסדר – תגידו לו בצורה ברורה: אתה מהנהן כל הזמן אבל לא עונה לי בכלל, או אני כל הזמן מקבל פה תחושה שאני לא בסדר. אם לאחר שהעלתם את זה בצורה ברורה לא תרגישו שינוי בחדר – תעזבו ומצאו מטפל שיסכים באמת להקשיב לכם.

ψ

ומשהו קטן לסיום. בעוד אתם נחים מההליכה או הריצה (עצה 3), או אתם צריכים להתעייף כדי לחזור למיטה (עצה 5), או שאתם רוצים להזמין חברים לבילוי קטן (עצה 1) – הנה כמה סרטים מצוינים שמציגים את עולמם של אנשים המתמודדים עם מחלות נפש, או איך שחוקר בכיר באיגוד הפסיכיאטריה והנוירולוגיה האירופי הציע לקרוא למצבים אלה כדי לנפץ את הסטיגמה ולקרוא לילד בשמו – "מחלות מוח".

One comment on “האם אני בדיכאון קליני? האם אני סובלת מהפרעת חרדה?

מה אתם אומרים על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s