להגדיר מחדש את היופי: פרויקט גוף יפה

_jtb4551

כל התצלומים מאת ג'ייד ביל (Jade Beall) ופורסמו באישורה. לעוד תצלומים: A Beautiful Body Project

לנשים בהריון ולאחר לידה ראשונה יש תמיד את אותה בדיחה חבוטה, שנאמרת בהאשמה חמוצה-מרירה: "איך לא גילו לי?" איך ייתכן שכל החברות שלי, והאמהות והסבתות שמרו על קשר שתיקה שכזה? איך זה שרק עכשיו אני מגלה לבד את הטחורים והכאבים, והמשקל העודף, והגוף שהשתנה: הגבשושיות, השקיות, התלמים והנפיחויות!?

אומרים ששוכחים, שהילדים משכיחים.

אבל האמת היא שכוחות חברתיים ופסיכולוגיים רבי עוצמה מאלצים אותנו לשתוק ולהסתיר. בדיוק כפי שאותם כוחות מוכרים לנו אשליה שלכולם – חוץ מלנו – יש חיי מין מדהימים (למה שאני קורא המיתוסים של הסקס), אנו נדונים לאשליה שכולם יפים, שווים ומושלמים יותר מאתנו. אותו "אחר מושלם", שאותו אנו רואים בפרסומות, קוראים עליו בספרים ומדמיינים בפנטזיות, דן אותנו לחיים של שנאה עצמית וניתוק מגופנו הרגיל, היומיומי וה"פגום".

דרך אחת לנסות לשנות את הסגידה למושלמות הוא חוק הפוטושופ, שחוקק בישראל בתחילת 2013. לפי החוק, דוגמנים ודוגמניות יצטרכו להביא אישור מרופא על כך שאינם סובלים מתת-משקל וכן כל פרסומת שיבוצעו בה בגופם של הדוגמנים עריכה גרפית תכיל הודעה מפורשת על כך. תרשו לי לפקפק בהשפעת החוק על דימוי הגוף והערך העצמי של ילדות וילדים, נשים וגברים בעתיד. אבל גם זו התחלה.

הניתוק מהגוף והשנאה העצמית הם גם הסיבה לכך שהשמנת היתר נהפכה למגפה בעשורים האחרונים. כאשר הגוף שלנו מסב לנו סבל, אנו מענישים אותו חזרה בדרכים מורכבות ומוזרות.

לפי דו"ח ההשמנה של ארגון הבריאות העולמי, הנשים הישראליות הן השמנות ביותר במערב אירופה, ומדורגות במקום השלישי בעולם(!) לאחר נשות האי נאורו שבמיקרונזיה ונשות ארצות הברית. לפי נתוני הכנסת, בקרב בני נוער, אחד מכל שמונה סובל מעודף משקל. אין זו רק בעיה של דימוי עצמי ברצפה – השמנה גורמת גם לכאב פיזי, דיכאון וחרדה, לעלייה בסיכוי ללקות בסוכרת ובמחלות לב, ולעלות ציבורית של 10 מיליארד שקל, שהם 20% מההוצאה הלאומית לבריאות בנתוני 2006.

הנה סיפורה של אשה אחת שיצאה נגד ההשתקה, ומסתבר שכשמפסיקים לשתוק – יוצרים לא מעט רעש. במובן הטוב של המלה.

"כנערה סבלתי מתחושות של חוסר ערך עצמי עמוק. היה לי אקנה, ולא הייתי מסוגלת להסתכל על עצמי במראה במשך כמעט שלוש שנים, אלא אם כן זה היה לאור נרות. 15 שנים מאוחר יותר, ב-2012, פירסמתי סדרה של דיוקנים עצמיים של הגוף שלי לאחר לידה בחצי עירום בבלוג שלי, כי 95% מהנשים לא רואות את עצמנו משתקפות באמצעי התקשורת המרכזיים", מספרת בראיון אינטרנטי הצלמת האמריקאית ג'ייד ביל (Jade Beall). "העלתי 23 קילו בהריון שלי, מה שהוסיף להיסטוריה האישית שלי של תיעוב עצמי מדכא, בתרבות שמהללת בעיקר דימויים ערוכים בפוטושופ של נשים בתקשורת".

את התמונות היא פירסמה בפייסבוק.

_mg_0244אנו רגילים לראות דימויים של הגוף הנשי מתפרצים אלינו מכל עבר – מהתקשורת, מפרסומות, מכרטיסי מכירה של מכוני מסאז' שמתגוללים על המדרכות. אך לא גופים כאלה. לא גופים שלא עברו עריכה וריטוש. לא נשים שאינן צעירות ורזות, המונחות בתנוחות פתייניות, כאשר כל "פגם" בגופן מרוטש ומעובד לעולמי עד. מה שתראו בפרסומות או בחיפוש בגוגל לערך "גוף יפה לאישה", למשל.

מאות נשים מכל העולם כתבו לה חזרה שגם הן רוצות שהיא תצלם את גופן לאחר הלידה. כי עד אז הן חשבו שהן לבד. הן תוכנתו לחשוב שהגוף המצולק, הפוסט-לידתי, האמיתי והלא-פורפורציונלי שניבט במראה הפרטית שלהן הוא היוצא מתוך הכלל; הוא הראוי להסתרה וגינוי. דווקא הצילומים של ביל חגגו את היופי של הגופים האמיתיים הללו.

"יפה ללא תחליף"

_jtb4134מאז אותן תמונות של עצמה, צילמה ביל קרוב ל-70 נשים ממדינות שונות. לאתר של הפרויקט שלה, "גוף יפה" "A Beautiful Body", פנו מאות נשים שכתבו לה את סיפורן האישי. בגיוס בקיקסטארטר, שהסתיים בתחילת יולי, לצורך הוצאת ספר צילומים שיוקדש "לעצב מחדש את התקשורת ולשבח את הגוף הבלתי מרוטש של נשים", היא גייסה 60 אלף דולר מיותר מאלף תורמים – פי שלושה מהיעד שהציבה. הכרך הראשון, שיוקדש ל"גוף האמהות", עתיד לצאת בינואר הקרוב.

הנה הראיון איתה:

מה הוביל אותך – כאדם, כאישה וכאמא – ליצור את הפרויקט?

רציתי להצטרף לתנועה המגדירה מחדש יופי לצורכי העצמה עצמית, המאפשרת לנשים לתקף את עצמן והמעצבת מחדש את התקשורת. לאחר פוסט הדיוקן העצמי בבלוג שלי, מאות נשים מרחבי העולם כתבו לי כדי לספר את הסיפור שלהן על גופן לאחר הלידה ושאלו אם אני מוכנה לצלם אותן, בדיוק כפי שהן. פרויקט הספר "A Beautiful Body" החל לגדול בקיץ 2012, בשיתוף פעולה של הצילומים שלי והסיפורים של הנשים המצולמות, על מציאת חופש מלהרגיש שמנה מדי, רזה מדי, כהה מדי, חיוורת מדי, מקומטת מדי, מחוצ'קנת או איזה סיפור אחר המעכב אותנו מלאהוב את עצמנו לחלוטין, בדיוק כמו שאנחנו.

מבקרים מסוימים יגידו שהעצמת נשים דרך הגוף דווקא היא עוד דרך להעמקת השיעבוד של נשים לתכתיבים פטריאכליים ושמרנים. שמטרת הפרויקט אינה אלא להרחיב את גבולות ההחפצנה של נשים. שצריך להעצים נשים בדרכים אחרות, שלא עושות שימוש בגוף שלהן בכלל ובעירום בפרט. 

אני חושבת שהרבה נשים שואלות את עצמן כיצד זה יכול להרגיש כמו להרגיש 'יפה', כאשר נאמר להן כל חייהן שהן אינן ראויות להיקרא יפות, כי אין להן את הגוף המקובל חברתית, או סוג העור, צבע העיניים, צבע השער או כל השלכה לא מציאותית אחרת שהתרבות שלנו עושה על יופי. בשבילי הנושא אינו החפצה של נשים. העניין הוא העצמתה כדי שתרגיש יפה ללא תחליף בתוך העור שלה, כך שהיא תוכל לפתח ביטחון עצמי עשיר ובריא ולתרגל אהבה עצמית.

אני אישית מאמינה שאני ואחרות השתתפנו בלהיות אישה שמבלה הרבה זמן בדאגה למראה החיצוני שלה, הכולל את העור, המשקל ועוד דברים אחרים. ברגע שאנחנו חופשיות מהדאגה הזו ואנו בטוחות שאנו יפות ללא תחליף, המון זמן משתחרר לרכז את האנרגיה שלנו במקומות אחרים, כמו בחלומות שלנו או להיות בשירות אחרים במצוקה.

פסיכואנליטיקאיות פמיניסטיות כמו ננסי צ'ודורו טוענות שהזהות והנפש הנשיות מתפתחות באופן שונה מאלה הגבריות, וכי "חייהן של נשים שזורים בקשרים עמוקים וראשוניים עם נשים אחרות". כבעלת פרויקט נשי חובק עולם, מה הן התגליות שלך על נשים? מה הפתיע אותך? היו דברים שאיכזבו אותך?

רוב חיי הייתי עדה לכך שנשים פוגעות ודורכות על נשים אחרות. זה תמיד כאב לי, גם כשהייתי מאד קטנה. אני לא רוצה לדרוך על אף אחד, זה כואב לנשמתי. אני חושבת שתקשורת ההמונים עושה הרבה כסף בכך שהיא גורמת לנשים לחשוב שהן צריכות לקנות משהו כדי להיות יפות, על ידי יצירת דרמה בין נשים בכך שהן משוות את עצמן זו לזו תוך קידום המסר שזה בעצם בסדר להיות אכזרי אחד לשני. אני רוצה ליצור ספר ופלטפורמת תקשורת המתמקדות בלחגוג ולהלל אחת את השנייה ואת ההבדלים בינינו. אנחנו יכולים לחגוג אחד את השני בקלות אם יש לנו אהבה עצמית אמיתית, אני חושבת.

זו הסיבה שאני מתמקדת בצילום נשים בדיוק כפי שהן: הן יפות באופן ייחודי, הן לא צריכות להיות אף אחת אחרת אלא הן עצמן, ולדעת שהן יוצרות את העולם למקום יפה יותר, רק בהיותן הן עצמן. זו עבודה בתהליך. זה לוקח זמן להאמין לטפח אהבה עצמית אמיתית.

"אני שמח שאת מראה כמה אמא יפה"

אני רואה ילדים בחלק מהתמונות. כיצד הם חווים את הצילומים?

_jtb5874זה אופציונלי אם האמא והילד רוצים להיות בתמונה. בהתחלה אני משאירה זאת לבחירת האם באם היא רוצה לכלול את הילד/ילדים שלה בצילום, ואז זה תלוי ביום הצילומים אם הילד באמת רוצה לעשות את זה. כל זה מאוד "ללכת עם הזרם" ביום הצילומים.

כל הילדים שהשתתפו בצילום עד כה, אלה שיכולים לבטא דעה, היו נרגשים מאד לעשות זאת ובאופן מפתיע חלקם אמרו לי, 'אני שמח שאת מראה כמה אמא שלי יפה, כי היא לא מאמינה לי כשאני אומר לה שהיא יפה', מה שכמובן הוביל לדמעות גדולות ושמנות להתגלגל על הפנים שלי וגם של האמא כמובן.

האם היה סיפור אישי שריגש או הפתיע אותך באופן מיוחד? האם את יכולה לשתף אותנו בו?

כל הסיקור התקשורתי שקיבלתי בחודש האחרון היה מדהים. סיפור אחד שנגע ללבי באחרונה הוא זה:

"לבעלי ולי היה רגע מיוחד בסוף השבוע האחרון, כשהקשבנו לראיון שלך ברדיו. נהנו מהראיון עד לרגע ששמעתי אותך מתחילה לדבר על לקוחה שלך שאיבדה את תינוקה. ישבתי לאורך כל אותו חלק עם דמעות בעיני, ואני רוצה להודות לך.
תראי, לפני כחודשיים וחצי בעלי ואני איבדנו את הבן שלנו שעדיין לא נולד כשהייתי כמעט 6 חודשים בהריון. הוא אובחן עם מחלת לב נוראה, והחלטנו שהמעשה הגדול ביותר של אהבה עבורו היה לשים קץ לחייו המאד-רצויים, הרבה לפני שהיה לו סיכוי לסבול. זו היתה החלטה קשה, אבל כל כך נכונה. אבל מאז מותו, גופי נהפך לעול; סבלתי מהשומן בבטן שעדיין גרם לי להיראות בהריון, מהפנים שהתעבו מכל הדם שעדיין זרם בעורקיי, מהירכיים השמנות והשוקיים הענקיות. שנאתי איך שהגוף שלי נראה, כי זה הזכיר לי את מה שאבד לי. בכל פעם שראיתי את עצמי במראה, או התקלחתי, או שהבגדים לא עלו עלי, נזכרתי בילד שלעולם לא אכיר. ניסיתי להסביר את זה אינספור פעמים לבעלי, אך הוא אף פעם לא ממש תפש את זה. אבל כאשר תיארת את הנשים שצלמת ומה שראית, הוא סוף סוף הבין. מעומק לבי, תודה לך על הפרויקט הזה ותודה על שעזרת לבעלי להבין".

מה הבנת לגבי גברים באמצעות הפרויקט?

מה למדתי על גברים… ובכן… אני יכולה לספר לך על מאות מיילים ותגובות פוגעניים שקבלתי על פרויקט "A Beautiful Body" מגברים, אבל אני אתמקד בחיובי. בנוסף אני בוחרת לראות את התגובות הפוגעניות כדרך נוספת לומר שהם מרגישים משהו לגבי הפרויקט, שזה טוב יותר מלא להרגיש כלום לגביו. בעצם מאוד הופתעתי מכמות התגובות החיוביות שקיבלתי מגברים. אלה שהגיבו או שלחו מייל והודו לי על שעזרתי להם להבין טוב יותר את נשותיהם ושעזרתי להם להרחיב את התפישה שלהם לגבי מה המושג יפה יכול באמת להיות.

באיזה אופן הפרויקט שינה את חייך האישיים?

הצלמת ובתה. תצלום באדיבות הצלמת
הצלמת ובתה. תצלום באדיבות הצלמת

מעולם לא הייתי מאושרת כל כך לבוא לעבודה כל יום! זה כל כך מרגש לקבל את מאות המיילים מנשים מכל רחבי העולם החושפות בפני את הסיפורים הפגיעים שלהן, שהן חיו חיים שלמים בתחושה שהן לא ראויות להיקרא יפה עד שמצאו את הפרויקט שלי.

בכל פעם שאני מצלמת אישה נוספת אני נשבעת שזה היה הצילום הכי טוב עד כה, אבל הם פשוט כל זמן רק משתפרים! אני אוהבת להעצים נשים אחרות להרגיש שהן יפות בעור שלהן. אני אוהבת להיות בשירות ולעזור להדריך נשים לתענוג שאני קוראת לו אהבה עצמית.

_jtb7585______________________________________________________________

6 comments on “להגדיר מחדש את היופי: פרויקט גוף יפה

    • בוא נדמיין שלפחות אחת ליום יזלזלו בך ויתעלמו מדבריך בהנחה שאתה לא מספיק מבין. בוא נדמיין שכל יום מישהו יאמר לך משהו מעליב על איך שאתה נראה. בוא נניח שתספוג מעת לעת ניסיון לא ראוי, לא אתי וסביר להניח שגם פלילי ״להבין״ את חוסר החשק שלך כאתגר להמשך חיזור וכיבוש, שבשבילו לא תהיה אדם אלא גוף מהלך.
      איך נשמע לך?
      זוהי המציאות היומיומית של נשים רבות. אם טוב לך עם זה, או שאתה שוביניסט או שאתה מכחישן, או פשוט לא חכם.
      ישנם גברים שחושבים שטוב לגברים יחסי הכוח הלא שיוויוניים הללו, אך בפועל אין זה נכון כלל וכלל. בפועל נשים חזקות, עצמאיות, מאושרות מקיימות יחסים מאוזנים יותר הן עם עצמן והן עם בני זוגן. חברות שיוויונייות יותר ושמרניות פחות מגדרית מראות יותר ביטחון אישי הן לנשים והן לגברים, יותר אושר, ואפילו יותר נטייה לפרטיות ולשמירה וולונטרית על גבולות.

    • בוא נראה אותך זאב על, כשתהיה בן 60 מקומט עם גבריות נפולה ועור מידלדל… אם עדיין תהיה שבוי… או שאולי אז תהיה שבור, ובודד….. אייל תודה לך על הדעה המדהימה שלך!

  1. המשקל הוא חשוב אך לא הדבר הכי חשוב בעולם!
    מימילא הנשים והגברים הכי יפים בעולם כשהם מגיעים לזיקנה הם כבר לא נראים אותו הדבר ולצערי
    זה יקרה לכולנו גם אם יהיה לנו את כל הכסף בעולם.

    • ,תודה גלית על תגובתך

      עם זאת אני רוצה מעט לתקן אותך: המשקל אכן יכול להיות חשוב, והוא בוודאי אינו חשוב בעולם, אך מה שבוודאי חשוב בהרבה הוא איך אנו מרגישים כלפי עצמנו וכיצד אנו תופשים את עצמנו ומאמינים בעצמנו.
      לדעתי – ואני מכיר אישית אנשים כאלה – זקנה יכולה והיא אכן דבר יפה. יש אנשים זקנים יפים!
      היופי הוא דבר המוקרן מבפנים, ללא קשר למבנה הגוף, לסימני הגיל או לכל סממן אחר שהחברה מגדירה כלא יפה.
      אני יכול לומר לך מניסיון אישי – ברגע שמאמינים שאנו יפים ושמגיע לנו להרגיש יפים – כך גם אנו נראים – לאחרים, וחשוב יותר: לעצמנו.

מה אתם אומרים על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s