השמנה, דיכאון וחרדה גורמים לכאב

החיים המערביים הביאו עלינו הרבה שפע וברכה, אך גם כמה מידות רעות. ארבע מהן: השמנת יתר, דיכאון, חרדה וכאב כרוני. רבים מאתנו עסוקים במהלך היום לפחות באחת מרעות אלה: משקל יתר, כאב מציק ולא מרפה, פחדים לא רציונליים או ייאוש והיעדר תקווה. למעשה, מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין דיכאון, חרדה וכאב וגם בין השמנה לכאב. ולפי הערכות, כ-40%-11% מהאוכלוסייה יסבלו מכאב כרוני. אך מחקרים אחרים מציעים ממצאים לא מפתיעים: ההשמנה, הדיכאון והחרדה עצמם הם שגורמים לכאב.

קחו למשל את המטה-מחקר שערכו ליאוני ומגני, בו נמצא שתסמינים של דיכאון וחרדה יכולים להיות סימנים מקדימים לכאבי גב, צוואר וכאבים אורטופדיים אחרים. במחקר שנערך על פני 10 שנים על יותר מ-600 עובדים בשלושה מרכזים לבריאות הנפש בפינלנד, מצאו החוקרים כי במקרה של סימפטומים דיכאוניים – הם נטו לחזות כאבים אורטופדיים מאוחרים יותר, אך לא להיפך. כלומר כאבים לא הביאו בהכרח לדיכאון. אך דיכאון דווקא הביא לכאבים. באופן סטטיסטי, כלומר ניתן למצוא קשר בין הדברים. במקרה של חרדות – הן לא ניבאו כאבים.

לעומת זאת, מחקר של גאמסה קבע את ההיפך: שסביר יותר להניח כי "הפרעה רגשית", כך בהגדרת המחקר, בקרב אנשים הסובלים מכאב כרוני היא תוצאה של הכאב ולא גורמת לו.

גורם או תוצאה, הסברתי כאן כי בחרדה ובדיכאון פועלים בגוף ובמוח  הורמונים וניורוטרנסמיטורים ובהם אדרנלין (אפינפרין), נוראפינפרין, סרטונין, דופמין ועוד ועוד. אלה נקראים בין היתר הורמוני חרדה. וכן מרכזים במוח כמו האמיגדלה ויותרת המוח, ההיפוקמפוס. חומרים ואזורים מופעלים בגוף גם במצב של כאב כרוני. זה יכול להסביר בין היתר את הקשר בין התופעות הללו. וגם להסביר מדוע דיכאון, חרדה וכאב גורמים לאנשים לירידה בתפקוד היומיומי שלהם, לפגיעה בערך ובביטחון העצמי ולתחושה כוללת שהחיים שחורים.

איך כל זה קשור להשמנה? מחקר חדש שפורסם בינואר בכתב העת Obesity, קובע למעשה שההשמנה עצמה היא שגורמת לכאב הכרוני. לא הכאב ממקור שריר-שלד, לא כאב שמקורו ממחלות, אשר אנשים שמנים מאוד נוטים ללקות בהן יותר בממוצע. לא. הכאב נובע מההשמנה עצמה: "השמנה לבדה עשויה לגרום לכאב, ללא תלות בנוכחות מחלות הגורמות לכאב", כך מצטט אתר Emed.co.il את המחקר של סטון וברודריק.

לפי מחקרים, לשליש מהסובלים מחרדה יש תלונות על כאב. לטענתם, כאב, לצד קשיי ריכוז, עייפות ודאגנות יתר – הם התסמינים הקשים ביותר להתמודדות.

הסובלים מדיכאון מתמודדים עם שיעורי כאבים גדולים עוד יותר – יותר מ-70%, כך עולה מסקירת ספרות מקיפה שערכו באייר ואחרים.

בשורה התחתונה – הדיכאון, החרדה והשמנת היתר, לכולם יש מרכיבים פיזיולוגיים, הורמונליים ועצביים מוכחים. על כן הטיפול בהם חייב לגעת באזורים אלה: אם זאת באמצעות טיפול תרופתי או באמצעות טיפול נפשי הנוגע באזורים הגופניים של הנפש והרגש, או שילוב של השניים. החלק האופטימי הסיפור הוא שטיפול ממוקד באותם מרכזים מוחיים יביא להקלה בכאב ולנסיגה בדיכאון, בחרדה ובדחף הנפשי או הפיזי לאכול.