לאלף את המוח והגוף: הטיפול היעיל להפרעות חרדה

אל הפחד פאן (פאון), שעל שמו קרויה המלה פאניקה. האל הצית את הדימיון של רבים – מהמיתולוגיה היוונית, אז נחשב לאל הפרא ובן הלוויה של הנימפות; דרך זיהויו עם השטן או מכשפות מזה ועם זכריות ומיניות גברית מזה; ועד ימינו, למשל בסרטו של גיירמו דל טורו, "המבוך של פאן". תצלום: Fabrice / Overtheclouds.com

דמיינו שאתם מכניסים פלח לימון לפה.

אתם חשים משהו בפה שלכם כעת? משהו בבלוטות הרוק? אולי חמיצות? אולי דווקא את התחושה של מרירות קליפת הלימון ואת התנפצות פלחי הלימון בין השיניים.

האם משהו מתכווץ בגוף? אולי בבטן? אולי רוק מתפרץ אל תוך חלל הפה?

האם עולה לכם איזה זיכרון? או תמונה?

פשוט הישארו עם התחושות מבלי לנסות לשנות אותן.

יופי.

כרגע למדתם תרגיל בהתמקדות (Focusing) – כלי גופני לניהול ושליטה בחרדה. דרך אחרת לקרוא לתרגיל זה הוא תרגול של מיינדפולנס (Mindfulness) – הקשבה בלתי שיפוטית.  פרופ' מולי להד ומיקי דורון, שיצרו את השיטה שנקראת See Far CBT, לטיפול במצבי טראומה וחרדה, משתמשים בתרגילי מיקוד וקשב רבים, לצד תרגילי דמיון וויזואליזציה, כדי ללמוד לאלף את הגוף והמוח להתמודד עם חרדה וטראומה.

לא מספיק לדבר

מה שקריטי בשיטה זו – וכל כך יעיל בה – שהיא אינה מסתפקת בלימוד של טכניקות הרגעה ושינוי של הרגלי חשיבה. היא גם לא מסתפקת בשינוי של דפוסי התנהגות. אמנם כל אלה חשובים ונותנים לנו תחושה של שליטה בחרדה. אך להרגיע את החרדה (ואפילו לעשות חשיפה אליה) זה לא מספיק, ובהחלט לא עוזר לאורך זמן.

כי מה שאני מנסה להסביר לכם פה ובמאמר הקודם על הפיזיולוגיה של החרדה, הוא שהחרדה והתסמינים הגופניים והנפשיים שלה אכן קורים לכם בגוף ברמה של התאים, העצבים, הדם וההורמונים. כלומר, בביולוגיה ובפיזיולוגיה שלכם. מיפוי הגנום האנושי, טכנולוגיות חדישות של חקר המוח שמתפתחות בקפיצות אקספוננציאליות והתיאוריות המתקדמות להבנת האנטומיה והפיזיולוגיה של הטראומה מאפשרות לנו כיום לפתח כלים טיפוליים מתקדמים ויעילים לטיפול בהפרעות חרדה.

כיום אנו מתחילים להבין כי בהפרעות חרדה שונות – התקפי פאניקה, חרדה כללית, פוביה, OCD, פוסט טראומה וכל מה שבמנעד – לוקחים חלק פעיל ומהותי גנים, הורמונים, נוזלים, תאים והפרשות. בקיצור, אלה הם החומרים שמשפיעים על ההתנהגויות, המחשבות, הזכרונות, התפישות, הרגשות, הפוביות והפחדים שלכם. אתם לא מדמיינים או ממציאים כאן שום דבר. זה לא "רק פסיכוסומטי".

כדי לשנות את הרוח צריך לשנות משהו בחומר. לפגוש את האזורים הללו ראש בראש. או נכון יותר – גוף אל גוף. לדבר בשפה שהם מבינים. בשפת הגוף. בשפת האינסטינקטים והזיכרון הגופני. כפי שאמר ל"הארץ" החודש ד"ר עמית אטקין, חוקר מוח מוערך מאוניברסיטת סטנפורד:

זה כמו ההבדל בין להתאמן במכון ולפתח כושר ושרירים, לבין פשוט להגיד לעצמך שאתה בכושר ונראה מצוין. דקלום מילים חיוביות שאינו מתבסס על התנסות חווייתית, יעיל אולי לשעות ספורות". (הדגשה שלי)

כך למשל פיתח ד"ר אטקין עם חוקר המוח חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה אריק קנדל, ניסוי יומרני אשר ממפה באמצעות fMRI את האזורים במוח הפעילים כאשר המתנדבים צפו בתמונות שעוררו בהם פחד. הם מצאו כי אזורים שונים פועלים כאשר האנשים היו מודעים לפחד ואחרים – כאשר לא היו מודעים לו. כמו כן אטקין מצא דרך לדרג אנשים מבחינת מידת החרדה הבסיסית שלהם, כלומר עד כמה הם טיפוסים חרדתיים.

מה שמשמעותי בניסויים אלה בעיקר הוא, שהם מצאו את האזורים המוח הפעילים בעת תגובת החרדה – כלומר לחרדה יש ביטוי מובחן, הניתן להוכחה בכלים מדעיים, בגוף ובמוח. כך, ממש באחרונה מצאו חוקרים עדויות מהפכניות לסימנים מקדימים לדיכאון בדם. מה שאומר שסביר להניח שבתוך כמה שנים תהיה בדיקת דם לגילוי דיכאון וחרדה.

לאלף את המוח

אם תקלידו בגוגל הגישות היעילות לטיפול בחרדה, תמצאו שכולן גורסות שצריך לשלב גישות של:

1. הרגעה וויסות החרדה

2. שינוי מחשבות ואמונות פוגעניות (למשל: כל כאב בטן משמעו סרטן או רוב האנשים חכמים יותר ממני)

3. לימוד של התנהגויות יעילות יותר להתמודדות (למשל: חשיפה הדרגתית למקור הפחד, הפחתת הימנעות)

4. טיפול תרופתי במידת הצורך ולפי אופי וחומרת הסימפטומים

5. טיפול פסיכולוגי דינמי (אנליטי) בשלב מאוחר יותר, במטרה להבין את הדפוסים האישיותיים שעליהם מונחת החרדה.

ואולם גישות אלה, ובעיקר סעיפים 1-3, יכולים בקלות לפסוח על החלק הפיזיולוגי והגופני של החרדה. כיצד?

כאן צריך לחזור ולהבין את המנגנון הפיזיולוגי של החרדה. נניח שנקלענו לתאונת דרכים. כיום אנחנו מתחילים להבין כי מרכזים שונים במוח ובמערכת ההורמונלית [בעיקר, ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת האדרנל (ציר ה-HPA) והאמיגדלה] מופעלים, מפרישים הורמונים שונים, ומכניסים את הגוף למצב של עוררות. במצב מסכן חיים מעין זה, הגוף נכנס למצב של הישרדות. במצב תודעה זה, אנו מפעילים באופן אוטומטי ולא מודע את תגובת הפחד האוטומטי – הילחם, קפא או ברח (Fight, Flight or Freeze). אלה הם מצבי הישרדות המיועדים לעבור את מצב הקיצון בשלום.

לאחר שהתאונה חלפה, מנגנונים במוח ובמערכת ההורמונלית אמורים לשחרר את הגוף ממצב זה. יש פולמוס לגבי אופן התפקוד של המערכות הללו והקשרים שלהן לרגשות – ורב הנסתר על הגלוי. מה שברור הוא שכיום מחקר המוח המתקדם יודע לקשר תסמינים חרדתיים והפרעות במצבי רוח לחלקים אלה במוח (למשל: 1, 2, 3) ואפילו הבדלים בהקשר זה בין המוח הגברי לנשי (4).

מה שקורה אצל אנשים הסובלים מהפרעות חרדה הוא, שהם חוזרים שוב ושוב למצב של הפחד האוטומטי. מסיבה לא ברורה, מערכת ההישרדות שלהם כה רגישה – שהיא מופעלת שוב ושוב במצבים שכלפי חוץ נדמים נורמליים ובוודאי שלא מסכני חיים. ואולם בחוויה הפנימית שלהם הם נוראיים ומסוכנים, ונחווים כרגע לפני המוות או לכל הפחות כאיומים ומאיימים עד כלות. כך, אנשים אלה נמצאים במעגל אימים של עוררות יתר, המופעלת בשל גירוי לא רציונלי ופעוט, המפעילה בתורה את מערכות החירום הפיזיולוגיות – ומכניסה אותם למערבולת של אימת מוות הנחווית מוחשית ואמתית.

כך קורה, שנפגעת תאונת דרכים חווה ברמה הפזיולוגית את התאונה מתרחשת עשרות פעמים ביום בכל פעם שהיא שומעת צפצוף של מכונית בחוץ או בכי של ילד. נפגע הלם קרב חווה בגופו, באופן פעיל ומוחשי, שוב ושוב את אירועי הקרב עשרות פעמים בכל יום. ואדם נורמטיבי לחלוטין הסובל מהפרעת חרדה מוצף בהורמוני חרדה המכניסים אותו לחוויית פחד אוטומטי משתקת בכל פעם שהוא נחשף לטריגר יומיומי פעוט – מלה שנאמרה לא במקום, מבט שפירש לא נכון, מיחוש קטן בבטן וכדומה.

אפשר להסביר במילים שאין סכנה כלל, ואפילו הם עצמם מבינים זאת באופן הגיוני. אבל הגוף, התאים, ההורמונים, מקבלים מסרים הפוכים. בגוף פועלת באותם רגעים ממש אזעקה עולה ויורדת בדמות פרצי אדרנלין וזיעה קרה. מה שהאדם מרגיש זה סחרחורת, נימולים ודפיקות לב. ובראש שלו רצות מחשבות אימה.

כך שהדרך היעילה היחידה להתמודד עם מצב זה היא לאמן את המוח והגוף להתמודד עם החרדה. באמצעות כלים כמו ויזואליזציה, התמקדות, שימוש בקלפים – וכמובן גם כלי CBT רגילים (חשיפה, דה-סנטיטיזציה, שינוי הרגלי חשיבה והתנהגות וכו') – אנו מאמנים ומאלפים את המוח והגוף להפסיק לשלוח מסרים מבלבלים אלה ברמה הפזיולוגית.

שיפור בתוך שבועות

הפרעות החרדה נחשבות לאחת המחלות השכיחות ביותר בעולם. מחקר עדכני  שפירסם איגוד הפסיכיאטריה והנוירולוגיה האירופי בספטמבר 2011, קובע כי 1 מתוך 7 אנשים סובלים מחרדה. מחקר מלפני חודשיים קובע כי הפרעות החרדה הן גורם התחלואה הנפשית העיקרי בקרב בני נוער, כאשר 1 מ-4 (!) יסבלו מחרדה כלשהי בממוצע בכל שנה. החוקרים אף הדגישו ואמרו כי "רוב הפרעות הנפש בבגרות מתחילות בילדות ובנערות", והדגישו עד כמה חשוב לאבחן ולטפל מוקדם ככל האפשר.

עשרות מטופלים מגיעים אלי לאחר עשרות שנים של סבל בל יתואר. שילוב של הסתרה, בושה והימנעות מצד המטופל ובני משפחתו, וחוסר מודעות להתפתחויות של שיטות טיפול חדשות מצד אנשי מקצוע – כולל רופאי משפחה ואף פסיכולוגים ופסיכיאטרים, מביאות אנשים רבים לחיים של סבל, חוסר עשייה וחוסר סיפוק. בעוד שמניסיון של מטופלים רבים חל שיפור משמעותי בתסמינים בתוך שבועות של טיפול.

הנה דברים שאמר לי מטופל, כבן 30, שסובל מהפרעת חרדה כללית בערך ממתי שהוא זוכר את עצמו, לאחר כשלושה חודשים בטיפול:

אני הולך ונהייה שלם יותר ויותר עם המעשים שלי. אני פחות בודק את עצמי. זו תחושה שאני לא מכיר להיות שלם עם עצמי. תמיד הייתי תלוי באחרים. לפעמים אני מפחד שיגידו אם זה האמת או לא, אבל היום יש לי הסבר לכל מה שאני עושה. זה לא שאני לא מושפע, אבל הרבה פחות.

הגיעה העת לפעול. הפחד, החרדה וההימנעות אינם מחלת נפש – למעשה הם הפרעה מוחית עם בסיס פיזיולוגי וביולוגי מוצק, שנחקר כיום ברחבי העולם. ככאלה, הטיפול הרציני והראוי להם מתחיל בהתמודדות עם הגורמים להפרעות אלה. על ידי לימוד שיטתי לתשומת לב לתחושות הגופניות בזמן החרדה, ושל כלים יעילים להתמודד אתן, הסיכוי שלכם לגבור על החרדה גדל באופן משמעותי. הכלים הללו קיימים כיום – כל יום של חרדה, סבל ופגיעה בתפקוד הוא יום מבוזבז.

___________
ψ כמו בכל רשומה, גם כאן, סיפור המקרה מובא בשינוי וטשטוש הפרטים של המטופל באופן שימנע את זיהויו. 
ψ תצלום רשומה: מתוך סרטו של גיירמו דל טורו "המבוך של פאן". תצלום: יוטיוב, Pan's Labyrinth Trailer

_________________________________________________________

מה אתם אומרים על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s