כתבתי כאן על הרעש שבו אנו חיים. בכל רגע נתון הקשב שלנו מאותגר על ידי עשרות גירויים המתחרים על החושים שלנו: טלפונים סלולריים, פרסומות גלויות וסמויות, ריבוי ערוצים, תחרותיות אין סופית, כותרות זועקות בעיתונים, מסרים סותרים ומתנגשים הדורשים מאתנו להיות הורים מעולים, עובדים מסורים, מנהלים מצוינים ובני זוג מתחשבים.
בתוך כל הרעש, אנו נדרשים דווקא להמשכיות, ליציבות, לריכוז, לעבוד עד להשגת המטרה. לקרוא הרבה חומר כדי להכיר את המתחרים, להכין מצגות של 40 שקפים, להבין את רגשות הילדים ובני הזוג ובמקביל להיות אסרטיביים ולהציב גבולות. אבל לא גבולות נוקשים מדי. לסעוד את הורינו המתבגרים, לעמוד בדד-ליין להגשת הדו"ח בעבודה, לזכור לשלם חשבונות בזמן – ולהיות אדיבים ולא לשבור את הכלים בדרך.
לרובנו החיים הללו של המאה ה-21 הם לחוצים ומלחיצים. למרות שאנו מתעלמים מרוב הסחות הדעת והרעשים המופגזים עלינו במשך היום, אנו מגיעים לסוף היום מותשים. קורסים על הספה בערב למחוק את הראש מול תוכנית ריאליטי, אחרי שהילדים סוף סוף במיטות.
ואולם בעולם כזה, לאנשים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) הרבה יותר מסובך וקשה להתנהל ולתפקד טוב.
לאנשים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז קשה להקשיב, קשה לזכור, קשה להבחין בין עיקר לטפל. כל הסחת דעת הקטנה ביותר יכולה להטיס את תשומת לבם ומחשבתם למטלה אחרת לגמרי, ולגרום להם לשכוח מה עשו קודם לכן.
כיצד תדעו אם יש סיכוי שיש לכם או לבן הזוג או לילד שלכם ADHD?
- לאנשים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז יש קשיים במערכות יחסים והם בדיוק האנשים שעושים את כל הטעויות מול הבוס בעבודה.
- לאנשים הלוקים ב-ADHD קשה להצליח באוניברסיטה, ורבים מהם לא מסיימים את התואר למרות שלעתים קרובות הם אנשים חכמים ובעלי יכולת לפתור בעיות בצורה יצירתית ומקורית.
- אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים לארגן תוכנית מסודרת. למעשה, הם נוטים שלא לעבוד עם תוכנית כלל.
- קשה להם להצליח בעסקים, כי הם מתקשים להבדיל בין עיקר לטפל או לשים לב לפרטים. כל הזמן נשמטים להם דברים. הם גם נוטים לדחיינות – הם תמיד מגישים הכל ברגע האחרון. רבים מהם נהפכים לוורקוהוליקים – אך במהלך היום הם עושים מעט.
- אנשים אלה מתאפיינים ביחסים בינאישיים בעייתיים. למרות שרבים מהם נוטים להיות אנשים נחמדים, הם יכולים להיות בלתי נסבלים. הם מפסיקים להקשיב באמצע השיחה (למעשה, הקשב שלהם מוסח), הם שוכחים דברים והם משאירים מאחוריהם שובל של משימות בלתי גמורות.
- אנשים שלוקים גם בהיפראקטיביות מתקשים לשבת בשקט. נדמה שבכל רגע נתון הם רוצים לטפס על גבעה או לרוץ מסביב לבלוק. הם ימוללו ניירות בידיים או ישחקו עם חפצים מזדמנים.
הטעות הגדולה של הסובלים מהפרעות קשב (לא טעות מכוונת ומודעת אלא כמו שזה קורה בחיי הנפש פעמים רבות – טעות בלתי נשלטת) היא שבמקום לבנות את הערך העצמי שלהם על התכונות החיוביות שלהם – ויש כאלה הרבה, כמו יצירתיות, יכולת לפתור מצבים מורכבים באופן ייחודי להם ועוד – הם רואים שוב ושוב את עצמם דרך הלקות שלהם. הם סופרים את המאבקים והכישלונות – וכך יוצרים ערך עצמי פגום ונמוך.
אבל כיום לאף אחד אין באמת זמן ויכולת להתרכז. ובעולם היפראקטיבי כמו שלנו, לאלה הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הקושי גדול שבעתיים. ולכן המסקנה צריכה להיות הפוכה: הערך העצמי צריך לנבוע מבפנים ולא מבחוץ. לא מההישגים בחוץ, אלא מההבנה הפנימית שיש בכם חוזקות ויכולות מופלאות – ואותן אתם צריכים לגייס לבניית הערך העצמי שלכם וכן לחזק אותן עוד כדי להשיג דברים בחיי היומיום.
אפשר גם אחרת. כיום יש טיפולים טובים להפרעות קשב וריכוז. צריך רק להעז להודות בקושי – לגשת לאבחון ראוי ולטפל בו בצורה מקצועית. קחו למשל את שחקן ה-NBA מחמוד עבדול ראוף, שסבל מטורט והיה מקלל כל הזמן. ברגע שהכירו בבעיה וטיפלו בה – אנשים הפסיקו להיעלב. הוא אף אמר כי הטורט מפקס אותו. לראיה, הוא היה מקלעי העונשין הטובים ביותר ב-NBA בתקופתו, עם יותר מ-90% קליעה מהקו.
חשוב להבין: הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות הן הפרעה רבת ממדים – הכוללת פגיעה פיסיולוגית, תפקודית, חברתית, רגשית ופסיכולוגית. האבחנה חייבת להינתן על פי ממצאים קליניים, כלומר התפקוד או הפגיעה בתפקוד היומיומי, דרכי הפיצוי על הפגיעה שסיגלתם לעצמכם וכן שלילה של גורמים רגשיים ו/או פסיכיאטריים אחרים. כדי לקבל אבחנה מהימנה אתם צריכים ללכת לאבחון נוירופסיכולוגי ובנוסף לפסיכיאטר המתמחה בהפרעות קשב – כדי לאבחן את מצבכם. אם מדובר בילדכם, פנו לנוירולוג ילדים או לפסיכיאטר ילדים.
אבחון מקצועי יכלול תשאול מקיף וענייני על התפקוד היומיומי שלכם ועל ההיסטוריה של הלקות אם קיימת, ובנוסף מבחנים, כמו BRC או TOVA.
אז אני חוזר שוב, לטובת אלה שהיה להם קשה להתרכז: לכו להיבדק. קבלו אבחון מתאים, קבלו טיפול מתאים. אז גם הערך העצמי שלכם עשוי להשתפר. ואז, הפלא ופלא, תהיו עובדים טובים יותר, הורים טובים יותר ובני זוג מתחשבים וסבלניים יותר למאהבים שלכם. והכי חשוב: תהיו נעימים ואנושיים יותר עם עצמכם.
ψ
פוסט זה הוא חלק מסדרת מאמרים על הפרעות קשב וריכוז. בפוסט הקודם – הפרעת קשב מזווית אישית
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 
מה אתם אומרים על זה?