בוקר בהפרעה – הפרעת קשב וריכוז מזווית אישית

"או הו הווו, או הו הוווו"… אתה שולח יד, מגשש לחפש את הכפתור לנתק את הנודניק שיכבה את ה"חיפושיות" שמעירות אותך בבוקר. מי בכלל חשב על לכוון את השעון המעורר בטלפון עם השיר המעצבן הזה? כאב לופת אותך אי שם בחלק האחורי של הראש. אתה יודע. בטח שאתה יודע. אבל אתה מדחיק. בזה אתה אלוף. בכי של תינוק חודר את הערפל של המחשבות שלך. אתה ישן או חולם?

"או הו הווו", החיפושיות שוב צועקות לך לתוך המוח. אתה זוחל החוצה מהמיטה. יודע שהיום זה יום חשוב. מעדיף בינתיים לא להיזכר למה. רק זוכר במעורפל איך כרגיל לפני ימים כאלה אתה יושב עד שתיים לפנות בוקר, מנסה להשלים את כל הפערים. אלוף הדחיינות, אתה מסנן לעצמך. גם בזה אתה אלוף, בלרדת על עצמך. ובלדחות דברים.

 הבכי מתגבר וההבנה מכה בך: התינוקת רעבה. אתה נזכר שחיפשת את אשתך במיטה, והיא, בתיקתוק הרגיל שלה שהוא מעל להבנתך וממלא אותך זעם עצור, כבר מזמן לא שם. לפני שאתה מחליט להתבלבל איך לתרץ שוב לילה מאוחר שהביא לבוקר שנסחב, שומע את הטלפון דור 3.5 מזמזם. איפה שמת אותו לעזאזל!? אתה מחפש את הטלפון של הבית. מגדף. האשה מביטה בך במבט זועם. אתה מתעלם. מה אני מחפש? אה, את הטלפון. אבל למה?

שני מיילים. גוש נתקע בגרונך. הדד-ליין הוא היום. ידעת את זה כבר כשקמת אבל העדפת לא לחשוב על זה. אתה לוקח את הטלפון אתך למטבח. בדרך הטלוויזיה צועקת את תוכניות האירוח של הבוקר. "ישראל הפציצה בסודן!", זועק הקריין ומדבר בפאתוס השמור לאירועים כאלה שקורים כאן כל יום בערך עם סוללה של מומחים לענייני ביטחון, יציאה משגרה וחזרה אליה תוך העלאת מפלס האימה של הציבור בתוך 20 דקות – מספיק בדיוק עד היציאה לפרסומות. בתחתית המרקע רצות כתוביות: "הבורסה זינקה, מחיר הנפט בשיא חסר תקדים, 5 הרוגים בתאונת דרכים הלילה – משפחה שלמה נמחקה!, רצח נוסף של אשה על ידי בעלה, הכתובת היתה על הקיר, המשטרה לא התערבה….".

"או הו הווו, או הו הוווו, או הו הוווו", אתה רץ לכבות את הנודניק. איפה הטלפון הזה בכלל? "הערת את הילדה? היא מאחרת לבית ספר בטירוף!", צועקת אשתך. אתה עושה תפנית לחדר של הפרינססה.

מדליק לילדה את ערוץ הופ (רק ככה היא מתעוררת). הודעת מייל חדשה בנייד. עוד רבע שעה רוצים את החומר לישיבה. אתה מנסה להעביר אותו במייל בריפליי אול. מחזיק אצבעות שהצלחת. "או הו הוווו", אוף! שוב שכחת לכבות את הנודניק, רץ לחדר. בדרך בטוח ששלחת בכלל מייל עם תמונות פורנו שקיבלת מחבר וששכחת למחוק. איזה פאדיחה, אתה חושב, שוב יפטרו אותי. מה אני אגיד לאשה? איך אני אלך לעבודה? אולי עדיף להישאר בבית?

"הערת את הילדה? אני חייבת לרוץ", קול מהמטבח קוטע לך את האימה. "כן מאמי. ביי, מאמי", אתה רץ להדליק את הופ בחדר של הילדה. "יא אללה, יא אללה, אני שוב מאחר", אתה חושב, "אולי אני אשאר בבית – מה אני צריך את העבודה הזאת בכלל?"

ψ

אם אתם מרגישים שהחושים שלכם מופצצים עכשיו: ברוכים הבאים לעולמם של הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). כך, פחות או יותר, מרגיש היומיום שלהם. רק שהוא לא נגמר. אין שקט. אין הפסקה. אין סדר ואין ארגון. כל גירוי הקטן ביותר מסיח את תשומת לבם וגורם להם לשכוח מה רצו לעשות לפני שנייה. אי השקט גורם להם להיות לא מאורגנים ואימפולסיביים במעשים ובהחלטות שלהם – עד כדי סיכון מעמדם בעבודה, פגיעה בזוגיות שלהם, והעלבת בני הזוג או הילדים שלהם, או אף להתנהג בהתנהגות המסכנת את שלומם ובריאותם.

אז פעם הבאה שאחד העובדים שלכם, או הבוסים, או הבן של החברה או בן הזוג שלכם מודיע לכם שיש לו הפרעת קשב, נסו להיות קצת יותר מבינים ומתחשבים.

אם, לעומת זאת, מצאתם בדברים פה חלקים בעצמכם – קרוב לוודאי שאתם לוקים בהפרעת קשב ו\או ריכוז. אם גם היה קשה לכם לשבת על הכיסא תוך כדי קריאה, מוללתם באצבעות שלכם או חשתם דחף לרוץ סביב הבית או לטפס על איזו גבעה – אז סביר שיש לכם גם רמה מסוימת של היפראקטיביות.

כדאי שתשקלו ללכת לאבחון נוירופסיכולוגי ובנוסף לפסיכיאטר המתמחה בהפרעות קשב – כדי לאבחן את מצבכם. אם מדובר בילדכם, פנו לנוירולוג ילדים או לפסיכיאטר ילדים.

חשוב להבין: הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות הן הפרעה רבת ממדים – הכוללת פגיעה פיסיולוגית, תפקודית, חברתית, רגשית ופסיכולוגית. מבחני ה-TOVA או הקונרס אינם מספיקים כדי לתת אבחנה מהימנה ומקצועית. האבחנה חייבת להינתן על פי ממצאים קליניים, כלומר התפקוד או הפגיעה בתפקוד היומיומי, דרכי הפיצוי על הפגיעה שסיגלתם לעצמכם וכן שלילה של גורמים רגשיים ו/או פסיכיאטריים אחרים.

טיפול תרופתי הוא חשוב ויעיל מאוד כאשר האבחנה נכונה, ואולם הוא יכול לגרום לנזק כאשר האבחנה מוטעית.

ψ

כיצד מאבחנים הפרעת קשב – ואיך היא משפיעה על הערך העצמי שלכם? על כך בפוסט הבא בסדרה  על הפרעות קשב ADHD בקרב מבוגרים וילדים

האם לקחת ריטלין, ומתי לתת לילדים שלכם ריטלין? על כך במאמר הקודם בסדרה על הפרעות קשב ADHD בקרב מבוגרים וילדים