50 גוונים של אפור: הפסיכולוגיה של הסאדו-מאזו

"אני רוצה שתהיי הנשלטת שלי. שתיכנעי לי ותצייתי לי מרצונך הטוב, בכל התחומים".

אני מתעננת לעומתו, מנסה לעכל את הרעיון.

"ולמה לי?"

"כדי לעשות לי טוב," הוא לוחש ומטה את ראשו הצִדה, ואני רואה צל של חיוך.

"50 גוונים של אפור", אי אל ג'יימס

מה הפך את טרילוגיית הזימה "50 גוונים של אפור" לנמכרת ביותר בכל הזמנים בבריטניה ולספר הראשון לאזול מהמדפים בישראל בתוך פחות משבוע? יחסי השליטה של השפחה הבתולה אנסטסיה סטיל על ידי אדונה הטייקון שובר הלבבות כריסטיאן גריי הציתו את דמיונם של נשים וגברים ברחבי העולם; היסטריית ההמונים החליקה את הגלולה והפכה אותה לנורמטיבית; והתוכן – מולטי אורגזמות לצד בדס"מ (BDSM) רך – הפך את הקריאה לפורנוגרפיה מסעירה אך לא מטלטלת מדי.

מתוך המהדורה ההולנדית של "ג'סטין" או "תלאותיה של אישה מוסרית", למרקיז דה סאד, 1797-1799

בשורה התחתונה, הטרילוגיה שיצרה אי אל ג'יימס היא סדרת הריאליטי של הבדס"מ לציבור הרחב: סדרת פורנו רך המכבסת את יחסי השליטה ופנטזיות ההשפלה והכניעה למנות ניתנות לעיכול על ידי הציבור הרחב. "ז'וסטין" של המרקיז דה סאד או "סיפורה של O" של דומיניק אורי זה לא.

לא בכדי הטרילוגיה המכובסת של ג'יימס כבשה את העולם: היא מייצגת בדס"מ מבוית וכנוע, יחסי שליטה לייט וכניעה מולטי-אורגזמתית. צריך להעז לקרוא טקסטים אפלים יותר, או להתנסות ביחסי שליטה קשים ומשפילים יותר כדי להבין זאת. הקריאה ב"50 גוונים" נותנת לנו אמנם אפשרות להרחבת המנעד המיני – אך שומרת עלינו היטב בתוך המרחב המוגן של חדר השינה, התנוחות המוכרות ויחסי האינטימיות המקובעים פחות או יותר, מבלי לפרוץ את תפישות עולמנו יתר על המידה. אלא אם נעז אחרת.

אני בטוח שמועדוני הסאדו-מאזו ומסיבות השליטה לא יתמלאו לפתע במיליוני נשים שטופות זימה, להוטות להתנסות בהשפלה רגשית א-לה מיס סטיל וכריס גריי. מקסימום יהיה גל קטן של ביקוש במכונות הווידיאו, וגם זה בספק.

ובכל זאת הרומן הרומנטי הבדס"מי הצית את דמיונם והתרגשותם של מיליונים ברחבי העולם, ומעלה שלל שאלות חשובות וראויות. מה גורם לנו להתעורר מינית? מה מדליק אותנו, מרגש אותנו, מחרמן? ואם אנחנו מעמיקים עוד יותר לתוך היסטריית "גוונים" – מהם הדחפים, הכוחות, הריגושים והרגשות שמושכים עשרות מיליונים ברחבי העולם להציץ לתוך עולם יחסי השליטה שיצרה ג'יימס? או במלים אחרות: מהי הפסיכולוגיה של הסאדו-מאזו?

הפחד מחרמן

תיאוריות פסיכולוגיות, סקסולוגיות, סוציולוגיות, תיאולוגיות ושיווקיות מציעות תשובות רבות לשאלת מיליון הדולר: מה מדליק את היצר המיני. תחשבו על זה: מי שיבין כיצד להבעיר את אש התשוקה המינית – או לכבות אותה – יוכל לנווט את ההתנהגות של קהלו כראות עיניו. מנהיגים דתיים ינסו לדכא את היצר של קהל מאמיניהם; גורואים שונים ישמחו להצית תשוקה בקרב מצייתיהם; אנשי פרסום משתמשים במיניות למכור מוצרים, ופסיכולוגים וסקסולוגים מנסים להבין את הריגוש המיני כדי לעזור לאנשים.

אך משהו קרה למיניות בתוך כל החיפוש הזה: היא בויתה, סורסה ודוכאה.

הממסד הדתי על כל גווניו הצליח לדכא את המיניות במשך מאות שנים. הייצוגים המיניים בפרסום ובשיווק הם מעוותים ומחפצנים במקרה הרע ומוכרים לנו אשליות מטופשות במקרה הרע לא פחות.

בפסיכואנליזה, שהחלה מתוך דחף מיני גדול, נקברה המיניות מאחורי כבלי החיברות והמדע: כיום אין בנמצא כמעט חדר טיפולים אנליטי בו מיניות מדוברת באופן משוחרר – שלא לדבר על "סטיות" כמו קשירות, פנטזיות כוח או שליטה. אפילו הסקסולוגיה חוטאת בעמדה מתחסדת, מתקרנפת ודוגמטית, לפיה טיפול מיני מטרתו להרגיע – וכך למצוא סקס "בריא" ו"תקשורתי" יותר.

סקס זה שפיך וזיעה ורוק לא פחות משהוא שיחה אינטימית והחלפה של רגשות. מיניות היא פנטזיות על כניעה או על שבירת חוקים לא פחות מליטופים מרגיעים ונרות רומנטיים. אברי המין שלנו הם כוס וזין ועור וגם "מערת האהבה" ו"מגדל הפלדה", והרבה יותר מזה – הפנטזיות שחיות אצלנו בראש מגיל צעיר ועד היום. אם זו המתנה דרוכה כל היום למה שיקרה בלילה, או רצון כמוס להיבעל על ידי הבוס.

הרבה יותר סקסי ומחרמן להתגבר יחד על פחד מעתיק נשימה ומפרפר בטן (אך לא משתק או הופך קרביים) מאשר להרגיע אחד את השני לגבולות הבטוחים הצפויים והמשעממים ביותר.

החיפוש אחר כוח: "חכי חכי איזה הצפלות* תקבלי בערב…"

הסיפור הפסיכולוגי של הילדות שלנו הוא במידה רבה הניסיונות שלנו לנוע מעמדה של חוסר אונים כתינוקות וילדים אל תחושת עצמי ברורה וחזקה. מסע של גיבוש זהות המסוגלת לעמוד על שלה בעולם אדיש ולעתים עוין. אלמלא היינו מצליחים לגבש תחושה של כוח, היינו צריכים להמשיך לחיות מתוך תחושה של תלות כנועה בהורינו ובמבוגרים סביבנו.

הפסיכואנלטיקאי והסקסולוג האמריקאי ג'ק מורין מציע כי החיפוש שלנו אחרי כוח כולל תמיד התגברות על מכשולים ורצונות מנוגדים. וכאשר אנחנו מתגברים על המכשולים, יש בכך ריגוש שיכול להיות גם מיני. לפיכך, טוען מורין, הרבה לפני שרבים מאתנו מגיעים לבגרות, נושאים כמו דומיננטיות או כניעה נהפכים לטעונים מינית.

אין זה הפעם הראשונה שריגוש מיני משויך להתגברות על קונפליקט או מכשול. זיגמונד פרויד, שייסד את הפסיכואנליזה סביב הדחף המיני, קבע שהילדים הם יצורים מיניים, וגרס כי אחד הקונפליקטים המרכזיים של הנפש הוא התגברות של הקול החברתי (הסופר אגו) על היצר (האיד). תסביך אדיפוס הוא אחד השיאים של תאוריית הדחף הפרודיאנית, בו הבן הצעיר רוצה לממש את התשוקה המינית שחש כלפי אמו, ונאלץ להתגבר על המכשול המאיים שמציב לו אביו (בכך שהוא מזדהה אתו, וממיר את היצר המיני להתרגשות מקובלת יותר חברתית).

אך מורין מרחיב את תיאוריית הדחף הפרוידיאנית לתחום ריגושים מיניים גדול בהרבה (הרחבה על כך בפוסט אחר). כרגע נסתפק בריגוש מיחסי השליטה, שהוא הריגוש בחיפוש אחר כוח. נסו להיזכר בפנטזיות המיניות מתקופת הנערות שלכם. מורין טוען כי אצל מרבית האנשים, חוויות היציאה לעצמאות ולכוח האישי שלהם כבני נוער עברו גם הטענה מינית. כלומר לרבים מאתנו יש פנטזיות על שליטה וכניעה כחלק מההתמודדות שלנו עם נושאים כמו חוסר אונים ועצמאות.

בדומה לעבודתו של חוקר המיניות הידוע אלפרד קינסי, אסף מורין לאורך השנים פנטזיות והתנסויות מיניות מוגברות של אנשים בעילום שם, והוא קובע כי יותר מ-55% מהנשים וכ-45% מהגברים מדווחים על נושאי שליטה (דומיננטיות או כניעה) בפנטזיות שלהם, וכ-30% מהם גם התנסו בכך לפחות פעם בחייהם. התנסות מינית מוגברת היא אירוע מיני שריגש אתכם באופן מיוחד, הדליק אתכם ועשה לכם את זה. מעבר למה שאתם יכולים ללמוד על עצמכם ועל המיניות שלכם מהפנטזיות וההתנסויות המיניות המוגברות שלכם, איסוף הנתונים הללו נותנים תמונה מרתקת על המיניות האנושית ככלל. בימים אלה החל איסוף של פנטזיות מיניות בעילום שם באינטרנט, גם באמצעות אפליקציה ניידת (שלא עובדת עדיין בישראל), באתר של אגודת קינסי.

אך מעבר ללגיטימציה – כולם מפנטזים על כך ורבים מעזים לעשות זאת מעת לעת, ולהסבר מהיכן זה בא – הצורך להרגיש נפרד ועצמאי או מחובר ותלותי, יש במשחקי השליטה מרכיב פסיכולוגי עמוק נוסף: הוודאות. כאשר יחסי הכוח והשליטה נעשים באופן חיובי, שותפה כוחנית מדגימה בתשוקתה את ערכו וקיומו הארוטי הבלתי ניתן לעמוד בפניו של הכנוע. וההפך: הכנועה מוכיחה בכניעתה את המשיכה הבלתי מתפשרת לשולט. ככל שהשליטה מוחלטת יותר, כך גם הוודאות הארוטית גדלה – ואישור קיומם של שני המשתתפים היוצרים אותה. מה שמדליק, מחרמן ומרגש עד מאוד.

עוד מרכיב של וודאות הוא הגבולות. למעשה לצורך כך הם קיימים. כאשר קובעים מראש את כללי משחקי השליטה, למעשה נוצר חופש גדול יותר למשחק הארוטי. בדיוק כמו בספורט, כאשר חוקי המשחק נקבעים מראש – אפשרויות המשחק אין סופיות. לעומת זאת בסקס "חופשי", כאשר אמור להתקיים דיאלוג פתוח בין הצדדים, גבולות הגזרה הרבה פחות ברורים ולכן נוטים להישאר באזורי משחק קבועים יותר ומאיימים פחות.

ומלה אחרונה על בטיחות: נשים הן באמת מוונוס וגברים הם באמת מהמאדים. כלומר: לנשים ולגברים יש באמת צרכים שונים. כאשר אתם מחליטים ללכת על כוח – עדינות תמיד תהיה ההימור הנכון. אצל גברים, וודאי וודאי אצל נשים. לנשים רבות, אם בן הזוג עדין, באופן אוטומטי הוא מרגיש גם בטוח. וכאשר הבטיחות נוצרת אפשר להתחיל להתקדם.

בקלף ה"כוח" בטארוט מופיעה אישה המאלפת אריה. היא לא עושה זאת בכוח פיזי אלא בכוח של שליטה ועדינות. אם תלכו על שליטה כזו במיניות שלכם – הפוסט הזה היה שווה, וודאי גם הכסף שהוצאתם לרכישת "50 גוונים".

_____

* הצפלות – הצלפות פלוס השפלות, ז'רגון בדסמי. מתוך פורום יחסי שליטה BDSM

_______________________________________________________________

מה אתם אומרים על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s