דמיינו שאתם באמצע שיחה אינטימית עם חברה טובה שלכם. בדיוק גיליתם לה שאתם בעצם מאוהבים וחושקים בה. לפתע אתם שומעים ברמקול את ה"אח" מכריז שעליכם להסתובב קשורים לבחורה שפלירטטה אתכם כל הבוקר. מה יקרה בשעות הקרובות? תנו לי לנחש: דרמה.
אי אפשר לבחון סיטואציה זו בכלים רציונליים או מדעיים. זוהי מניפולציה רגשית מבית מדרשה של הפקת "האח הגדול", אחת מתוך רבות אחרות, שיוצרות את העלילה המכוונת שאנו רואים על המסך. אין כאן השערה המנסה להסביר תופעה חברתית או אנושית כלשהי, אין עקביות במדידה ומכאן שגם אין לה תקפות. למעשה, כלי ההערכה העקבי היחיד שמנחה את שיקולי ההתערבות של ההפקה הוא העניין שהסיטואציה יוצרת בקהל, או במונחים עלילתיים: דרמה. ובמונחים טלוויזיוניים: רייטינג. כך שה"אח הגדול" אינו ניסוי פסיכולוגי או חברתי, אלא ניסוי טלוויזיוני ושיווקי. וככזה הוא מצליח לא רע בכלל, אף שנדמה לי שמספר הפרסומות נמצא בעונה האחרונה בירידה.
אם תוכנית ה"מציאות" היתה אכן מציגה לנו מציאות פסיכולוגית נקייה מהתערבות, הטענה שההפקה נתנה לדיירים כדורים פסיכיאטריים כדי "לנווט אותם לייצר רומנים, להשלים, לריב, לבכות", היתה יכולה להיות בבחינת פנדל חמור של ההפקה. אבל עדיין לא המציאו את כדורי הפלא שמצליחים לנווט התנהגות של אנשים. והאמת היא שהם מנווטים את הדיירים ואת הקהל בלי צורך בכדורים.
כך בדיוק מתנהלת המציאות הישראלית, בין שאנו משפצים מרפסות ובין שאנו מנהלים את מדיניות החוץ-פה מול העולם: התנהלות שיווקית ותדמיתית פרועה במקום דיון מבוקר, המושתת על הבנה ופתיחות; זיגזוגים אינפנטיליים ואימפולסיביים המחליפים חשיבה מראש (ראו ערך: התנהגותו הציבורית של הפסיכיאטר המהולל ד"ר רבינוביץ' בפרשה); ניפוח אגו והזלגת דמעות תנין במקום ענווה וגאוות אמת; אלימות, טיפשות, עילגות, יהירות, שנאה, קנאה – המוסתרות היטב תחת התחסדות צבועה. והרבה הרבה דיבור לא נקי, שלא בעתו ומזויף. ומה שהכי מרתיח, ולעתים מייאש, הוא שככל שהשיח הישראלי נהפך למתלהם – כך הוא טפל ועקר.
הכותב הוא פסיכולוג קליני ובעל הבלוג עיניים פקוחות
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 
מה אתם אומרים על זה?