אבא, למה אתה עושה בולבול?

אבא, למה אתה עושה בולבול? שואלת ילדה בת 3 בסקרנות את אביה, מתבוננת בריכוז בעודו משתין. האם להילחץ? האם זה תקין?

הורים לילדים בני 3-4 מגלים שילדיהם מגלים לפתע התעניינות מוגברת בהבדלי המינים ובמיניותם.  הילדה מגלה שהיא ואמה שונות מאביה ומאחיה. יש לה פיפי. לאחיה יש בולבול. היא עושה את צרכיה בישיבה. אבא עושה פיפי בעמידה. "אבא עושה פיפי בעמידה ואני ואמא עושות פישפיש בישיבה", מכריזה הילדה בהתלהבות.

בנוסף, בגיל זה מגלים הילדים את ההתרגשות המינית. כדי להירגע בואו ניתלה על אילנות גבוהים. כותב כריסטפר בולאס*, פסיכולוג קליני ומהקולות הנחשבים והמקוריים כיום בפסיכואנליזה:

בגיל 3 לערך ילדים חווים התעצמות משמעותית בהתרגשות המינית, אז גורמת הבשילה הביולוגית לתחושות מיניות גנטליות בעוצמה בלתי מוכרת. הם מאוננים לעתים תכופות יותר וביתר התכוונות. על ידי נגיעה בפין או בדגדגן יוצרים, בהתאמה, ילדים וילדות מצבים חושניים מענגים למדי.

חשוב להוריד את הטאבו סביב המשחק המיני בגיל צעיר. לרוב, אילו אינם משחקים שבהם הילד ער למשמעות הרומנטית, החברתית או המוסרית שאנו – המבוגרים – נותנים להם. אל תייחסו לכך כהתנהגות חריגה או סימן חלילה להתעללות מינית, חוויה מינית עם מבוגר, או לכך שהם נחשפו ליחסי מין אצל ההורים או למשבר נפשי כלשהו אצל הילד. ממשיך בולאס:

כמו "הנס הקטן" של פרויד, הם נוטים, די בטבעיות, להזמין את הוריהם לעשות את אותו דבר. בגיל ארבע ורבע, בשעת רחצה עם אמו, אשר מפדרת מסביב לפין שלו – "בזהירות רבה… כדי לא לנגוע בו" – שואל הנס "למה את לא נוגעת בו?". השיחה נמשכת:

אמא: "כי זאת חזירות".

הנס: "מה זה חזירות? למה?"

אמא: "כי זה לא מנומס".

הנס (צוחק): "אבל זה מצחיק!"

מיניות היא דבר טבעי. התפתחות מינית היא שלב טבעי ובריא בקרב ילדים בגיל 3-4. טאבואים, בושה, חרדה – כל אלה הם תוצאות של תקשורת לקויה או של מסרים כפולים  שמועברים לילדים על מיניות. למשל: "לגעת בבולבול זה איכס!"  או (הילד מאונן, וההורה כועס ואומר:) "אוי ואבוי אם אני אראה אותך עושה את זה שוב!", כאשר הילד לא מבין מדוע – הרי הוא מסב לעצמו עונג.

זיגמונs פרויד** מדגיש:

חלק מהדיעה הרווחת באשר לדחף המיני הוא, שהוא נעדר בתקופת הילדות ומתעורר רק בפרק החיים שנקרא התבגרות. אין זו רק טעות פשוטה, אלא אף טעות הרת-תוצאות, שכן היא האשמה העיקרית באי-ידיעתנו עד עתה מהם התנאים הבסיסיים של חיי המין.

מובן שיש נורמות חברתיות סביב נושא המיניות שיש להנחיל לילד. יש גם נורמות משפחתיות – כל משפחה או הורה עם הנורמות המקובלות עליו. את המסרים הללו יש להסביר לילד בצורה ברורה ופשוטה. למשל, "אני יודע שזה עושה לך נעים, אבל בחברה שלנו לא מקובל לגעת בפיפי ליד אנשים אחרים. זה דבר פרטי".

למדו את הילד או הילדה לרחוץ את האברים הפרטיים שלהם בעצמם ועודדו אותם לעשות זאת בהדרגה. הסבירו להם שאיברים אלה הם פרטיים והם רק שלהם. הסבירו להם שלאף אחד אסור לגעת במקומות האלה – לא לגננת ולא לאף אחד אחר. אלה מקומות פרטיים רק של הילד או של הילדה. כך אתם מחנכים אותם גם שגופם הוא מבצרם, שהוא לא פתוח ופרוץ. אמרו להם שאם משהו רוצה לגעת בהם – שיספרו לכם על כך מיד.

עם זאת, בולאס ממשיך מסביר כי המיניות היא דחף חזק ומשמעותי. הגילוי של המיניות אינה קלה לילד כלל ועיקר.

כל הילדים מוצאים את השינוי הזה מטריד ומבלבל. במובן מסוים, היחס הקודם אל האם נהרס בידי מערכת חדשה של ייצוגים נפשיים… אין זו עוד אותה אם. המיניות משנה את חיי הילד או הילדה לנצח: המיניות הורסת את התמימות.

השינוי שעובר על הילד או הילדה עם גילוי העונג שבמיניות משנה אותם ומבגר אותם לנצח. זה לא רע – זה טבע האדם. לגדול ולהתפתח. הכילו את השינוי המופלא הזה אצל ילדכם. כבדו אותם, התנהגו אליהם בעדינות, הסבירו להם מה עובר עליהם – אך תנו להם מרחב בטוח לחוש ולהתנסות בחוויות המופלאות העוברות עליהם.

מתי התנהגות מינית אצל ילדים כן צריכה לעורר דאגה? כאשר היא כבר אינה נעשית מתוך משחק הדדי אלא בתוקפנות – כאשר ילד אחד מאלץ אחר לפשוט את בגדיו או לגעת בו בצורה מינית. או כאשר הילד עסוק במיניות עם ילדים הגדולים ממנו משמעותית. אז אתם צריכים להתחיל לבדוק עם הילד אם מישהו נוגע בו ללא הסכמתו. ילדים מעבדים חוויות דרך משחקים. במקרים כאלה מומלץ גם לפנות לפסיכולוג קליני לבירור.

* כריסטופר בולאס, "היסטריה", 2000

** זיגמונד פרויד, "שלוש מסות על מיניות. מיניות ילדית", 1905. מתוך "מיניות ואהבה", 2002

3 comments on “אבא, למה אתה עושה בולבול?

  1. שלום אייל,

    תיקון טעות קטנה אך חשובה – בולאס לא היה פסיכולוג קליני אלא פרופ' לספרות שבמקומות נאורים בעולם כמו אנגליה, יכול לעשות הכשרה בפסיכואנליזה גם אם אינו פסיכולוג קליני.
    מצורף קישור למאמר עליו ועל עבודתו:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1159635.html

    בברכה

    ירון

  2. תודה ירון על התיקון מאיר העיניים (למי שפונה גם לקישור המעניין).

    אני חושב שאתה רומז כאן גם על מאבק (שאני רואה אותו כפוליטי כמו גם מהותי) הקיים בשדה הטיפול הישראלי – והוא מי ראוי ללמוד ולהיקרא פסיכותרפיסט. וכן מי רשאי לטפל בפסיכותרפיה באופן חוקי ואתי.

    אכן, מתוקף היותי פסיכולוג קליני, סלולה בפני הדרך ללמוד בתוכניות המשך ללימודי פסיכותרפיה בישראל. זכות השמורה במחוזותינו בנוסף לעובדים סוציאליים קליניים ולפסיכיאטרים בלבד. בעלי התמחויות או מקצועות אחרים – כמו פסיכולוגים שיקומיים או מטפלים בתנועה והבעה למשל – מוגבלים הרבה יותר. לכן, אני מניח, לא הייתי רגיש מספיק לעברו המקצועי של בולאס.

    בימים אלה המאבק בין בעלי ההתמחויות השונים מסלים – אם זה מאבק של הפסיכולוגים הקליניים נגד יו"ר מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות הפרופ' יואל אליצור (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1210896.html)

    או המאבק על שינוי סעיף 9ב בחוק הפסיכולוגים, שקבע שכל פסיכולוג בישראל – ולא רק פסיכולוג קליני – רשאי לטפל טיפול פסיכולוגי בהתאם לתחום התמחותו.
    http://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_9_%D7%91_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D/

    כחבר ועד המתמחים הקליניים לשעבר וכנציג הוועד בפורום אסטרטגיה הארצי למקצוע הפסיכולוגיה הקלינית לשעבר, אני יכול לומר כי נושאים אלה יצרו דיונים סוערים שהעסיקו את בכירי השדה.

    בנימה אישית, כמטפל וכאדם, אני מאמין כי החוק צריך לאפשר לכל מי שהוכשר לכך לטפל בתחומו ולהציע את מומחיותו לציבור. ככל שיש הסדרה – כך הרמה המקצועית והשקיפות של אותו תחום עולה. תמיד יהיו מטפלים, עדיף שיהיו אלה מוכשרים כהלכה – ושמקצועיותם ואישיותם תקבע את היקף הקליניקה שלהם.

  3. I'm amazed, I must say. Seldom do I come across a blog that's both educative and
    engaging, and let me tell you, you have hit the nail on the head.
    The issue is an issue that too few people are speaking intelligently about.
    I am very happy I came across this during my search for something
    relating to this.

מה אתם אומרים על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s