האחות הגדולה – מדוע הנשים מובילות את "האח הגדול"

זה נהפך לבון טון להתלונן על תוכנית הריאליטי "האח הגדול" המעודדת לביזוי נשים ולאלימות נגדן. אם זה התבזותו של עמיר על "לדפוק את הבחורה הכי שיכורה", או הגילוי הראוי לגינוי של בובליל בעונה הראשונה על אקט מיני אלים שביצע. ואולם דווקא העונה הזו מוכיחה עובדה שהנשים טוענות בינן לבין עצמן: הנשים עושות את זה טוב יותר. הן רבות טוב יותר, מתפייסות עמוק יותר, הן איכפתיות יותר, רגישות, חזקות, מובילות, פגיעות, ורבאליות, בעלות יכולת להתבוננות עצמית, חומלות, כועסות, כושלות ואז סולחות. ולעתים לא.

בשורה התחתונה – הן עושות את מה שהתוכנית מנסה לעשות: מציבות מראות לעצמן ולנו. זו הסיבה שקשה לעמוד בפני התוכנית הזו.

 

המראות שמציבה לנו התוכנית, ושגורמות לנו להתרגש ולהזדהות, הן היחסים החברתיים, האינטריגות הבינאישיות וההתמודדויות האישיות שמתפתחות בה. אנחנו מזהים בדמויות את עצמנו, מתרגזים על החולשות שלהן – שהן חולשותינו – כועסים על החטאים שלהן (שוב: שהם גם שלנו), כואבים את הכאבים שלהן, אוהבים, נפגעים, מתבאסים, מתפוצצים מעצבים ורוצים להעיף את מי שאנחנו לא אוהבים – כמו שהיינו רוצים לעשות לחלקים בתוכנו.

העונה הנוכחית מציבה לנו מראה מרגשת ומרתקת במיוחד: הכוח הנשי. אנו רגילים לחשוב אחרת: נשים הן המין המוחלש, העולם נשלט על ידי גברים וכו'. גם עובדות החיים עדיין מוכיחות את זה: רוב הנשים שהחברה טוענת כיום שהן "משוחררות" בעצם נאנקות תחת שני תפקידים – גם קריירה וגם משפחה.

עם זאת, הכוכבות הגדולות של העונה הנוכחית של "האח הגדול" הן נשים. מהי הסיבה לכך שמלחמות השליטה בין האמהות – פרידה האם מחד ודנה האם מחד – גורמות ל-40% מהאוכלוסייה להישאר מרותקים למסך? ומדוע לאחר שליהיא (בחרו באפשרות הנכונה) א. בגדה וזרקה את ארוסה מול כל עם ישראל או ב. רצה לחתיך הראשון שהסכים להיות אתה, למרות שהיא לא משהו או ג. שימשה דוגמה לנשים העצמאיות להקשיב סוף סוף ללבן ולא להמשיך להיגרר בקשר מת ומתסכל – מי שנזרק מהבית הוא דווקא החבר שלה לשעבר, החתיך, שזרק אותה באותו יום שהיא הכי היתה צריכה אותו, כי לא היה לו את האומץ לעשות זאת קודם לכן?

הסיבה היא – וסליחה אם זה נשמע קלישאתי או מגדרי – נשים הן קודם כל בנויות בתוך מארג של קשרים. הן לא באמת מצליחות להפריד בין עצמן לבין מי שבאמת אכפת להן ממנו. לא פעם הן ישימו את האינטרס של האחר – הגבר שלהן, הילד שלהן או החברה שלהן – לפני האינטרס של עצמן.

"זהות נשית, בכל חברה נתונה, מגדירה את עצמה ביחס לאנשים אחרים ומתוך קשר אתם, יותר מהזהות הגברית", כתבה הפסיכולוגית הפמיניסטית והסוציולוגיות ננסי צ'ודורו. צ'ודורו בעצם הגדירה מחדש את עיצוב הזהות הנשית, כאשר קראה תיגר על המאבק האדיפאלי הגברי של פרויד. לפי פרויד, בשלב האדיפאלי, הילד מתאהב באמו אהבה ארוטית, ולכן חרד מסירוס ופגיעה מצד אביו המקנא בו. כדי להתגבר על חרדה זו, הבן מזדהה עם אביו, ומתנתק מאהבת אמו.

תצלום: ערוץ 2

הבנים מצליחים להגדיר את גבריותם על ידי הזדהות עם אביהם  וניתוק מאמם, אומרת צ'ודורו, לבנות הקשר עם האם מורכב יותר. הן לא מצליחות להתנתק לגמרי מאמן כדי לפתור את המאבק האדיפאלי שלהן. הן מגדירות את נשיותן באמצעות נקודות הדמיון בינן לבין אמהותיהן. לפיכך "חייהן של נשים שזורים בקשרים עמוקים וראשוניים גם עם נשים אחרות" .

ואולם אליה וקוץ בה. הנשים משלמות על הרגישות שלהן מחיר כבד. מכירים את זה שאמהות מרגישות אשמות על כל דבר שקורה לילד שלהן? הסיבה לכך היא שאי אפשר להוציא את האמא מהאישה – אפילו עוד לפני שהיא ילדה. אפילו שהיא עדיין ילדה בעצמה. צ'ודורו וכותבות פמיניסטיות אחרות מסבירות זאת בתהליכים חברתיים: ילדות נחשפות מגיל צעיר למסרים סמויים וגלויים על "תפקידן" האימהי – אם זה בספרים, סרטים או במשחק בבובות. הן גם חשופות לתפקיד החברתי של אמן, ומשחזרות זאת.

זה אחד הדברים שנשים יכולות לעשות בטיפול פסיכולוגי, להבין את המחויבויות והדפוסים שהן כלואות בהם כנשים – מעצם היותן נשים. ואז להחליט עם עצמן מאיזה מהדפוסים הללו הן היו רוצות להיפרד.

יש לנו סיפור משפחתי שממחיש את תחושת האחריות האמהית התחובה בתוך כל אשה. סבי וסבתי ברחו מהנאצים באניות שהפליגו ארצה בחסות המלך הבולגרי. "היינו צריכים לעזוב את הכל", מספרת סבתא שוב ושוב. "את הבית, את כל הרהיטים. נתנו לנו לקחת לאוניה שק של 20 קילו למשפחה. רק התחתנו", היא מספרת עליה ועל בעלה, סבא שלי. את ההמשך אני יודע בעל פה: סבתא אמרה לסבא, חייבים לקחת אתנו כסף, מה נעשה שם בישראל בלי כסף?

אבל השוטרים אמרו שאסור לקחת כסף, נבהל סבא.

אז אמרו, אבל חייבים לדאוג לילדים.

עוד אין לנו ילדים.

יהיו.

אני לא לוקח שום כסף.

אני שמה את הכסף פה. בחזייה, אמרה סבתא, ושמה סטפה של מזומנים מתחת לחולצתה.

סבא הסיט את ראשו: "אל תגידי לי את זה, ואני לא יודע מכלום. את יודעת שאני פחדן. ככל שאני יודע אין לנו כסף אתנו".

עכשיו תגידו לי אתם, אם זה היה פרק ב"אח הגדול" את מי הייתם בוחרים להשאיר בתוכנית – את סבא או את סבתא?

מה אתם אומרים על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s