מחקר: העולם של הלוקים בדיכאון באמת כהה יותר

דיכאון מקושר מזה זמן רב עם ראייה – ולתפישת צבע בפרט – והקישור ביניהם מתבטא בשפה יומיומית. בעברית משתמשים במונח מרה שחורה (שמקורו ביוון העתיקה ממערב ובסין ממזרח) ובאנגלית דיכאון מכונה לעתים קרובות "הרגשה כחולה". קשר זה נמצא גם באמנות. "התקופה הכחולה" של פיקאסו למשל, החלה לאחר התאבדות חברו הקרוב, קרלוס קסחמאס (Casagemas), והיא מאופיינת בסדרה של ציורים מרשימה בגוונים של כחול קר, המבטאים את המלנכוליה העמוקה שהוא חש באותו זמן.

למרות שהקשר בין דיכאון לצבע הוא מטפורי בעיקרו, אין למעשה ראיות כי הם קשורים באופן הדוק זה לזה. אבל יש חדש. הבלוג המרתק של הניורוביולוג המולקולרי והתפתחותי הקורא לעצמו מו (שפוסט זה הוא תקציר לפוסט שלו) מפרסם מחקר חדש המוכיח כי חולי דיכאון חווים את העולם בצבעים כהים ודהויים יותר.

בשנה שעברה, ניורופסיכיאטר לודגר טברץ פון אלטץ ( van Elst ) מאוניברסיטת פרייבורג ועמיתיו דיווחו כי חולים הסובלים מדיכאון מג'ורי (MDD) הפגינו רגישות מופחתת לאור. לעומת זאת, צוות של חוקרים מאוניברסיטת ייל הראה תפישה חזותית מוגברת לתנועה בקרב הלוקים בדיכאון. אך ניסויים אלה לא יכלו לקבוע אם השינויים שנצפו היו עקב שינויים ברשתית או חלקים שונים של המוח שדרכו עובר המידע החזותי ומעובד. ובגלל שהם היו מבוססים על חוויות מודעות של המשתתפים, דיווח ההשפעות יכול להיות מווסת על ידי מנגנוני קשב או אחרים.

עבור המחקר האחרון שלה, הקבוצה של פון אלטץ ביקשה לאשר ממצאים קודמים בשיטות אובייקטיביות, ולקבוע אם השינויים שנצפו ברגישות לאור של חולים בדיכאון נעוצים בשינויים בעין או במוח. הם גייסו 40 חולים שאובחנו עם MDD וקבוצת ביקורת בריאה של 40 איש.
הם הציגו למשתתפים גירויים חזותיים המורכבים מדפוסי דמקה בשחור ולבן, והשתמשו ב- (electroretinography pattern (PERG כדי למדוד את התגובה לגירויים. ה-PERG מתעורר על ידי ראיית גירוי הדפוס, ובמקרה זה הגודל שלו מעיד על גובה הניגודיות הנצפית. הניגודיות נרשמת על הקרנית, והיא נחשבת לייצג את פעילות תאי הגנגליון שברשתית, המעורבים בעיבוד מוקדם של מידע חזותי. לתאים אלה אקסונים היוצרים את עצב הראייה הנושא את המידע אל המוח.
החוקרים מצאו הבדל משמעותי בפעילות הניגודיות הנצפית בין החולים בדיכאון לבין קבוצת הביקורת. המשתתפים שאובחנו עם דיכאון הציגו ירידה ניכרת ביכולת להבחין בניגודיות לעומת הקבוצה הבריאה. ירידה נצפתה גם בחולים הנוטלים תרופות וגם בקבוצה שלא נטלה תרופות. לאלו שלקחו תרופות לדיכאון שלהם, לעומת זאת, היה ציוני depressivity מעט נמוכים יותר ובהתאמה, ציוני תפישת ניגודיות טובה יותר מחולים שהם unmedicated.
מחקר זה מוכיח כי עיבוד של מידע חזותי משתנה בקרב חולים בדיכאון. אחת התוצאות האפשריות של זה היא שאנשים מדוכאים אכן חווים את העולם כצבעוני פחות. מהמחקר עוד עולה כי PERG יכול להיות שימושי לאבחון אובייקטיווי למדידת דיכאון. זה עדיין לא ברור, עם זאת, אם ירידה בעיבוד הניגודיות של האור מהווה סמן ספציפי של דיכאון. אותו אפקט יכול להתרחש בחולים עם תסמינים נוירופסיכיאטריים אחרים כגון סכיזופרניה, ואת זה יש לחקור בעבודה בעתיד.

3 comments on “מחקר: העולם של הלוקים בדיכאון באמת כהה יותר

מה אתם אומרים על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s