מקפצה: מה חדש באתר בנושאי זהות עצמית, זוגיות ונישואים, הורות
"גם אני נורא פוחד ליפול," אמר האריה מוג הלב, "אבל מסתבר שאין דרך אחרת אלא לנסות".
– פרנק לימן באום, הקוסם מארץ עוץ
אנו חיים בחברה מלחיצה. ריבוי האפשרויות מביא אותנו פעמים רבות לתסכול. כמו בבריכה, בעודנו שוחים לכיוון ההורה שממשיך לצעוד לאחור – כל אתגר שאנו כובשים, מיד צץ אתגר חדש שאנו נדרשים להוכיח לעצמנו ולאחרים שהנה – הצלחנו גם הפעם. ואז אנו מתבוננים סביב: במקום העבודה, בעיתונים, בשערי המגזינים, בסדרות הטלוויזיה, בבית ממול, בגינת הילדים, בקרב בני המשפחה – תמיד יש מישהו מוצלח יותר, מישהי מוכשרת יותר, פסגה מרגשת יותר.
לעתים אנו שוקעים. אל תוך התסכול, חוסר התקווה, היעדר האמונה, המרה השחורה, הייאוש. פעמים אחרות אנו מונעים על ידי קנאה, זעם, תאוותנות, כעס. לאחרים יש הכל אך הם פשוט אינם מאושרים. חייהם מתנהלים כמתוך אינרציה חסרת משמעות. ולחלק מאתנו יש תחושה של היעדר שייכות שמלווה אותם מאז שהם זוכרים את עצמם.
איך מתחילים?
האתר בנוי לפי הנושאים הבאים, שבהם יש לי ניסיון קליני רב שנים:
1. רשומות, מחקרים, טיפים ועדכונים על זהות עצמית.
2. כל מה שקשור לבינו לבינה.
3. ועל אתגר ההורות.
(איורים: Mohamed Ibrahim)
הטיפול שאני מציע נקרא טיפול פסיכולוגי דינמי והומאני. כלומר, אני פועל על פי הגישה הפסיכואנליטית – הגורסת כי אנו מכונות של דפוסים והרגלים שסיגלנו בילדות המוקדמת כמגננות מפני כאבים ופחדים שלא יכולנו לסבול בגיל צעיר. אותם דפוסים נהפכו לבלתי מודעים, לחלק מהאישיות שלנו. אנו פועלים על פיהם בצורה אוטומטית ופעמים רבות לא מבחינים בהם כלל.מכירים את המצב שאחרים אומרים לנו שוב ושוב שאנחנו כאלה וכאלה, או פועלים כך וכך, למרות שאנו חושבים שאין הדבר מדויק. אלה בדיוק מראות לדפוסים אוטומטיים מעין אלה.
כל עוד ההרגלים הללו פועלים לטובתנו, אין בהם כל בעיה. ואולם לא פעם, כאשר אנו מתבגרים ויוצאים מהמסגרת של בית ילדותנו, אנו נתקלים שוב ושוב באותם דפוסים ואמונות שיוצרים בקרבנו או בקרב אנשים סביבנו סבל, קושי או מעצור המונעים את ההתקדמות שלה אנו מצפים. למשל, אנו רוצים להיות אסרטיביים יותר אך חרדים מכך, או דווקא מחליטים להיות נעימים וחמים יותר ושוב – באופן אוטומטי (לעזאזל!) – נהפכים לתוקפניים.בגישה הדינמית חוקרים ביחד בחדר הטיפול את הדפוסים והאמונות הללו, מציפים אותם על פני השטח – וכך מתחילים יחד להפוך אותם לפחות שולטים עליך אלא אותך לשולט עליהם.
והומאני על שום מה? כי הגישה הפסיכואנליטית הקלאסית גורסת כי על המטפל להיות ניטראלי ובלתי מתערב. מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת התפתחו גישות בתיאוריה הפסיכואנליטית המדברות על כך שבחדר הטיפול יושבים שני בני אדם – המטופל והמטפל. הגישה ההומאנית – והבינאישית לאחריה והיחסית לאחריה – מנחות מתי על המטפל להתערב בטיפול ועד כמה.
אני לא חושב שטיפול צריך להמשיך עשר שנים ולהתקדם רק בקצב של המטופל ושל המגננות התוקעות אותו. אנו חיים בתקופה שדורשת תוצאות – לרע, אבל גם לטוב. אני מאמין שצריך – ואפשר – להשיג תוצאות גם לאחר כמה שבועות בטיפול. מחקרים רבים הוכיחו זאת. לצורך כך, אני משלב התערבויות התנהגותיות וקוגניטיביות (CBT), לטיפול במצבים ספציפיים – כמו התקפי חרדה, פוביות, חרדות, אובססיות ועוד – בהתאם לצורכי ומצבו של המטופל.
בנוסף, אני אחד מהמובילים בישראל של הכנסת הגוף והפיזיולוגיה לתוך העבודה הנפשית והפסיכולוגית. בעשורים האחרונים אנו מבינים יותר ויותר כי ההפרדה בין הגוף לנפש היא מלאכותית, ואף פוגענית. שרבים מאתנו חיים בראש, ומנותקים מאוד מהרגשות, ומדימוי הגוף שלהם. לפיכך אני מזמין מטופלים שמעוניינים בכך להכניס בטיפול הפסיכולוגי את הגוף כמקור משמעותי להעלאת תכנים מהלא מודע: אני מזמין את המטופל להתחבר אל הגוף שלו, ובעבודה אסוציאטיבית, כמו עבודה עם חלום, אנו עובדים עם התחושות, המחשבות, הזכרונות והתמונות שעולות. אני יכול גם להזמין את המטופל לזוז ביחד בחדר. ללכת, לעמוד, לקום, לשבת על הרצפה, להתקפל אל תוך עצמו, לסמן גבול ביני לבינו, להתרחק או להתקרב.
זאת ועוד, מחקר ושיטות טיפול עדכניים מדברים כיום על חלקה של הפזיולוגיה במצבים נפשיים רבים – כמו דיכאון, הפרעות חרדה למיניהן, מצבי טראומה, ובטח ובטח סכיזופרניה. לפיכך, הגעה "גופנית-פזיולוגית" לתסמינים אלה יעילה עשרות מונים מדיבור עקיף.
למי שרוצה להרחיב את הידע שלו בנושא: באתר יש כתבות רבות על הגוף בפסיכואנזליה.
בבואכם לבחור פסיכולוג קליני אתם צריכים לשאול את עצמכם קודם כל עם איזה אדם תרגישו הכי בנוח. עשרות שנים של מחקר פסיכולוגי הוכיחו שיעילות הטיפול נעוצה ב"כימיה" שבין המטפל למטופל. מחקרים הוכיחו שלגישה התיאורטית של המטפל רק 10% השפעה על הצלחת הטיפול. אישיותו של המטפל, רמת המוטיבציה של המטופל והאינטראקציה בין המטפל למטופל, הם הגורמים המשמעותיים להצלחת הטיפול הפסיכולוגי.
הבחירה שלכם במטפל תקבע אם הטיפול יצליח או ייכשל. כיצד תדעו לבחור נכון?
גם כאן התשובות רבות ויש יותר מאמת אחת. מניסיוני המקצועי, המלצה חמה ממישהו שאתם מעריכים היא תמיד התחלה טובה. אבל זו רק התחלה. כדאי לדעת יותר על המטפל, ולהחליט למה אתם תתחברו:
- סגנון הטיפול – האם המטפל מתערב או נותן למטופל להתקדם בקצב שלו?
- איך המטפל רואה את יחסיו עם המטופל – האם הוא אמפתי וחם, או מרוחק ולא אישי?
- כיצד הפסיכולוג הקליני מתייחס לחשיפה אישית – האם הוא יסכים לספק הצצות לחייו האישיים מדי פעם או שישמור על עמדה ניטרלית וסגורה לחלוטין?
בנוסף, הוכח מחקרית שעמדותיו העקרוניות של המטפל על נושאים משמעותיים בחיים זולגות אל תוך הטיפול – אם ירצה בכך או לא. תאורטיקנים רבים בוחנים כיום את פעפוע הדעות הזה שבין המטפל למטופל, אך כיום כבר לא ניתן להכחישו. לפיכך כדאי לדעת ולהביא בחשבון את דעותיו של המטפל בתחומים כמו מימוש עצמי, זוגיות והורות.
מובן שאתם לא חייבים להסכים עם המטפל, והוא לא אתכם. נהפוך הוא – חילוקי דעות יכולים להיות כר בריא ומרתק להתאמן על כיבוד הדדי וקבלת השונה. התווך הטיפולי גם אינו צריך להפוך לזירה לדיונים אינטלקטואליים אלא לזרום לכיוונים המעניינים ונוגעים לכם. ובכל זאת, אתם צריכים להתחבר לאישיותו של המטפל, ולהרגיש כי אתם יכולים לשאת את תפישות העולם שלו. אחרת, הטיפול יישאר ברמה השכלתנית בלבד.
לבסוף, לכו עם האינטואיציות שלכם. האם אני "מתחבר" למטפל הזה? לתכנים שהוא מביא? לסגנון הכתיבה? האם הקריאה באתר "עושה" לי את זה? האם הייתי רוצה להיות מטופל שלו?
מעבר לכך, אני חושב שהנושאים הללו – זהות, זוגיות והורות – הם החומר הבסיסי שממנו עשויים החיים וממנו מרכיבים את האושר האנושי. הייתי רוצה לקוות שהמאמרים, הסקרים, המחקרים והסקירות המקצועיות שאני מעלה לאתר מעניינים אתכם גם אם אינכם מחפשים מטפל בימים אלה – ושתחזרו לקרוא, להגיב ולהשתתף שוב ושוב. תודה.
עלות הטיפול עלות פגישה – 350 שקל, לפגישה שבועית בת שעה
יש אפשרות למחיר יורד – בהתאם לרמת ההכנסה
דרכי התקשרות
טל. 050-6680464
מקווה שתיהנו מהקריאה,
אייל
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 
חכם ומרענן,
אתר מקסים!
המון הצלחה אייל!
יוספה
תודה 🙂
אייל תודה על הכלים שנתת לי כדי להתמודד, אתה באמת אחד למיליון
תודה. אני רק תומך בעבודה שאתה עשית