הילד כיום נמצא במרכז או דווקא נשלח לפעוטון כבר בגיל 4 חודשים? כיצד שומרים על סמכות הורית? האם דיכאון הוא המחלה של המאה ה-21 או שמא הנשים ההיסטריות של המאה ה-19 שפרויד דיבר עליהן היו למעשה מדוכאות וכבויות, והשתמשו בהיסטריה שלהן כדי להחיות את עולמן הכבול על ידי אביהן ובעליהן?
האם יצאו מחקרים חדשים על התרופה שהפסיכיאטר רשם לי? האם התרופה המוזלת מקופת חולים היא מספיק טובה? ומה לגבי הפרעות קשב וריכוז? לקחת ריטלין או קונצרטה או אולי אני מסמם את הילד שלי או את עצמי? האם האבחונים הם יעילים ואמיתיים, או מי שאין לו ADHD הוא פראייר ולא מקבל הקלות במבחנים?
כיצד מטפלים היום בחרדה? בטיפול פסיכותרפי? בטיפול התנהגותי קוגניטיבי? בתרופות? אולי בשילוב של שלושתם? ומה לגבי הרפורמה בבריאות הנפש? כיצד היא אמורה להשפיע עלי? האם לפנות לקופת חולים? או לרופא המשפחה? או לפסיכולוג פרטי? ואולי לפסיכיאטר? והאם מגיע לי החזר מקופת חולים אם אני פונה לגורם פרטי?
ואם כבר כסף – מדוע פסיכולוג גובה כל כך הרבה כסף לפגישה? כמה עולה פגישה אצל פסיכולוג? וכמה עולה פגישה של פסיכיאטר?
ומה קורה עם יש לי במשפחה מישהו שמתמודד עם מחלות נפש? מה מגיע מסל שיקום? מה מגיע מביטוח לאומי? כיצד מקבלים נכות נפשית?
….
כל כך הרבה נושאים בבריאות הנפש ופסיכולוגיה מרתקים וחשובים לתפקוד היומיומי של כולנו. בעצם הם, לדעתי, המרכיבים החיוניים של חיינו. מה שמבדיל בין חיים של סבל לחיים של סיפוק והגשמה. הורות, זוגיות, מימוש עצמי, ביטחון עצמי.
בשל כך, העיתונים מלאים בכתבות על נושאים אלה. בשל קוצר הזמן, אני לא מספיק לכתוב על כל מה שמענייו ולתרגם באתר את כל הדברים הטובים שמתפרסמים. על כן בעמוד זה אביא את הכתבות המעניינות והראויות, שלדעתי גם עברו רף מקצועי בסיסי – ואינן לוקות בטעויות.
קריאה נעימה ופוריה,
אייל
…………………………………………………………………
ψ בעיניים אחרות 2/10/2013: הנוער ממשיך להשמין, עלייה בתרופות ממריצות לילדים, שחקניות פורנו הן לא נפגעות מין ועצות על סקס מבת 98
ψ היכרויות ברשת מובילות לנישואים ארוכים ומאושרים יותר – יותר משליש מהזוגות שנישאו בין השנים 2005 ל-2012 בארה"ב נפגשו באינטרנט, על פי מחקר חדש מאוניברסיטת שיקגו, שגם מצא כי נישואים אלה מאושרים וארוכים יותר. במהלך שנים אלה, 6% מהזוגות שנפגשו באינטרנט נפרדו, לעומת 7.6% מהזוגות שנפגשו פנים אל פנים. בשאלות שביעות רצון מהנישואין, זוגות הרשת דירגו ציון ממוצע של 5.64 נקודות לעומת ציון ממוצע של 5.48 בקרב זוגות שנפגשו פנים אל פנים.
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שהאינטרנט משנה את הדינמיקה ותוצאות הנישואין עצמם", אמר מנהל המחקר. חלק מהסיבות להצלחת ההיכרויות באינטרנט שציינו החוקרים: מוטיבציה גבוהה יותר להתחייבות של גולשי אינטרנט המחפשים היכרויות, היכולת לסנן מראש את בני הזוג הפוטנציאליים והמבחר העצום של הזדמנויות לדייטינג באינטרנט.
ψ התקפות הטילים בדרום מעלות את אלימות בני הנוער – מחקר רב שנתי ראשון מסוגו שערכו המחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת ג'ורג'יה ושפורסם החודש קובע כי חשיפה כרונית להתקפות רקטות ששוגרו מרצועת עזה לעבר ישראל גורמת לעלייה באלימות חמורה בגיל ההתבגרות. החוקרים עקבו אחר 362 בני נוער ישראליים ממערב הנגב בשנים 2008-2011, וערכו הערכות שנתיות של חשיפה להתקפות טילים, כמו כן סימפטומים של דיכאון וחרדה ומעשי אלימות.
רמות של אלימות קשה שהיו נמוכות יחסית בתחילת המחקר, עלו כתוצאה מחשיפה כרונית להתקפות טילים, עד כדי כך ששיעור העלייה במעשי אלימות יכול להיות חזוי לאחר כל התקפה, קבעו החוקרים. "כמה תקריות הסתיימו בקרבות פיסיים שדרשו טיפול רפואי, כמו גם קרבות כנופיות, מעצרים, נשיאת סכינים או כלי נשק אחרים", אמר פרופ' גולן שחר, מנהל המחקר. הממצאים צריכים לשמש דגל אדום לצוותי הרפואה הפועלים באזורים אזרחיים הנגועים בטרור ובאלימות פוליטית, נקבע.
ψ מחקר: התעללות בילדים מובילה לשינויים במבנה המוח – צורות שונות של התעללות בילדות מגבירות את הסיכון למחלת נפש, כמו גם בעיות בתפקוד המיני בבגרות, אך מעט היה ידוע על איך זה קורה. מחקר בינלאומי שהתפרסם החודש בכתב העת היוקרתי American Journal of Psychiatry קובע כי מבוגרים שעברו התעללות מינית או רגשית בילדותם פתחו שינויים במבנה המוח שלהם.
התוצאות הראו מתאם בין צורות מסוימות של התעללות ודילול של קליפת המוח בדיוק באזורים במוח המעורבים בתפישה או בעיבוד של סוג ההתעללות, מדווח אתר ScienceDaily. כך למשל, הקליפה החושית בקליפת המוח (somatosensory cortex) היתה דקה יותר באופן משמעותי באזור שבו מיוצגים איברי מין נשיים בקרב נשים שהיו קורבנות של התעללות מינית בילדותן. בדומה לכך, בקרב קורבנות של התעללות רגשית נמצאו היצרות של קליפת המוח באזורים הקשורים למודעות עצמית, הערכה עצמית וויסות רגשית.
"הממצא לפיו טראומות בחיים המוקדמים יוצרות השפעה ארוכת טווח במוח, וכי זו עומדת בבסיס סימפטומים בקרב מבוגרים, הוא צעד חשוב בפיתוח טיפולים חדשניים שמטרתם להפחית את הנטל הפסיכיאטרי והפסיכולוגי שלעתים קרובות נשמך כל החיים", אמר מנהל המחקר ד"ר צ'ארלס נמרוף (Nemeroff).
ψ הפסיכולוג והאנתרופולוג האבולוציוני גיל גרינגרוז הציג סקירה חשובה ומעניינית באתר הפופולרי שלו הומו סאפיינס, על האם יש גורמים היכולים לשפר את האינטילגנציה הקוגניטיבית (IQ) של תינוקות וילדים. יותר משהסקירה מגלה לנו מה משפר את ה-IQ, היא מפריכה מה לא משפר, ושרלטנים רבים מנסים למכור לנו: תוספי מזון שונים, מוסיקה קלאסית, קורסים להכנה לכיתה א', משחקי מחשב וצעצועי פלא למיניהם – כל אלה לא!!! משפרים שום דבר.
מה כן יכול לשפר את האינטיליגנציה של הילדים – הנקה, חשיפה לסביבה חברתית עשירה, העשרה, פיתוח הסקרנות והדמיון, קריאת ספרים ביחד – כל מה שמפתח את החשיבה העצמאית של הילד.
אז תפסיקו לחפש מסביב לפנס לפטנטים מעלי אינטיליגנציה שמוכרים לכם שרלטנים, ותשקיעו בילד ובילדה. גרו את דמיונם, העמיקו את האמון שלהם בעצמם ובחשיבה היצירתית שלהם, הפעילו את דמיונם, תנו להם ללכת מחופשים לא רק בפורים, התפעלו מהם, תנו להם ליצור בתוך גבולות ברורים.
ψ בשעה טובה נפתחה בישראל מרפאה ציבורית לטיפול נפשי באמצעות האינטרנט. מרפאת עידן, מרפאה פסיכיאטרית בבית החולים שיבא תל השומר, בהנהלתו של פסיכיאטר הרשת ד"ר ירדן לוינסקי, מציעה טיפולים נפשיים מקוונים "למי שמתגורר בפריפריה לקבל עזרה, וגם העלות יותר גבוהה בגלל הצורך בנסיעות ארוכות. לעיתים יש תור המתנה ארוך. לפעמים יש סטיגמה הנובעת מדעות קדומות המונעת מאנשים רבים לפנות לקבלת עזרה מקצועית".
על האתיקה, היתרונות והחסרונות של הטיפול הנפשי דרך האינטרנט כבר כתב יו"ר ועדת האתיקה בהסתדרות הפסיכולוגים פרופ' גבי שפלר, וגם ד"ר דרור גרין פירסם סדרת מאמרים, למשל על כך שטיפול זה יש לו יתרונות שאין להתעלם מהם, אך עדיין לא יכול להחליף את הטיפול המסורתי, פנים אל פנים – אך מאמר זה פורסם לפני 7 שנים – אלף במושגים בני ימינו. קיימים גם כמה אתרים במגזר הפרטי העוסקים בתחום, ואפילו מסלול הכשרה אחד או שניים למטפלים וירטואליים. על אליזה, המטפלת הווירטואלית הראשונה בעולם, כבר כתבתי כאן. עולם חדש ומופלא לנו! (ותודה לאורי גורן על העדכון).
ψ פגיעה פוסט-טראומטית (PTSD) גם לאחר ניתוח – לראשונה פורסם מחקר המאשש את מה שטענו קלינאים שונים מזה זמן: אנשים סובלים מתסמינים פוסט-טראומטיים לא רק לאחר תאונות ומצבים מסכני חיים אחרים כמו אירועי טרור או מלחמות, אלא גם מניתוחים מתוכננים.
מהמחקר עולה כי כחמישית (20%) ממנותחי גב תחתון יפתחו תסמינים פסיכיאטריים. "אני מקווה שזה יגרום לשינויים בדרך שבה אנו מכינים את אנשים לניתוח, כדי להפחית את ההשפעות הפסיכולוגיות האלה", אמר עורך המחקר.
ψ מספרים מדירי שינה – כשליש (!) מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה, או בשפה הרפואית-פסיכיאטרית אינסומניה אקוטית (acute insomnia), כך עולה ממחקר ראשון מסוגו שפורסם השבוע. בפעם הראשונה חוקרים זיהו את השכיחות של נדודי שינה חריפים – קשיי שינה שנמשכים שלושה חודשים או פחות – ובכך הם מספקים תובנות חדשות על אופן ההתפתחות של התופעה, באיזה שלב יש להתחיל טיפול יעיל כדי למנוע אותה וכן מתי היא מתפתחת למצב של נדודי שינה כרוניים (בכ-20% מהמקרים) – מדווח האתר ScienceDaily.
ψ הריון ודיכאון שלובים זה בזה – השכיחות של נשים בגיל הפריון (18-44) ללקות בדיכאון חמור (מאג'ורי) בארה"ב עלתה לאחת מעשר (!), זהו הנתון המטריד שעולה מסקירה חדשה שערכו במרכז למניעת מחלות באטלנטה. ומטריד עוד יותר שיותר ממחציתן לא אובחנו כראוי וכמובן שלא טופלו. המשמעות: סבל, רגשות אשם, אובדן מיותר בימי עבודה וחודשים ראשונים קשים בחיי התינוקות שלהם. חבל זו מילה חיוורת לתופעה.
ψ הנביאים החדשים – כך מגדירים במאמר מצוין ב"עין השביעית" את ה"רעיונאים", אנשי הרעיונות שמוכרים לנו תפישת עולם חדשה, דרך מרעננת להביט על העולם הבלוי והמאובק שם בחוץ. המאמר על רקע פארסת הזיוף שהביאה להתפטרותו המאולצת מה"ניו-יורקר" של נער הפלא ג'ונה לרר, בעל הטור והבלוג הנודעים "Frontal Cortex", על נוירופסיכולוגיה ומדעי המוח וכיצד הם יוצרים את האדם למודרני (לרר זייף ציטוטים של בוב דילן, והודה שאת חלקם אף בדה).
"אנשי רעיונות" מצליחים – כדן אריאלי, מלקולם גלדוול וניקולס טאלב – זוכים להיות מוצגים כ'גורואים', ומככבים בכתבות מפרגנות בפריים-טיים של החדשות בישראל, משום שהם כריזמטיים ובעלי הילה של ידענות מופלגת. אבל העיתונות יכולה להמליך וגם להפיל, בייחוד כשהיא נתקלת ב'רעיון' חדש, גדול ומקורי יותר מקודמיו", נכתב ב"עין".
ψ הרופאים מאמינים בגוגל – עכשיו זה "מבוסס ראיות": כאשר אתם מחכים בתור, הרופא מגגל את המחלה של זה שהיה אצלו לפניכם. E-פוכונדר מספר לנו על הסקר של גוגל על הרגלי חיפוש המידע של רופאים בארה"ב.
ψ יש אלוהים!? "מוסף הארץ", במתכונתו החדשה תחת שרביטו של העורך המוכשר מייקי דגן, הקדיש לציבור בשבת את אחד הדיונים החשובים, המעניינים, האמיצים והמשמעותיים שהיו במחוזותינו המכורים לריגושי היעדר ביטחון, הישרדות ולחימה על מה שמפריד, מחציץ ומרדיד. לפתע, משב רוח של מחשבות עומק במרחב הציבורי הרדוד והמהביל. ושוב, מתחיל שבוע וחוזרים למהומת אלוהים קולנית בין חרשים על הנושאים הבוערים, שלא משנים בעצם כלום.
ברור שזה לא דיון פילוסופי-תיאולוגי-רוחני רחב יריעה. להיפך, זהו דיון ציבורי המיועד להדיוטות חושבים. לאנשים הרגילים שעובדים בעבודות הרגילות, אבל בכל זאת רוצים משמעות, בעיקר במחוזותינו הלא לגמרי שפויים.
בפרפרזה על מה שכותב יובל נח הררי, במאמרו המצוין "אלוהים לא מת, הוא פוטר": "אלוהים זה מה שבני האדם חושבים שזה אלוהים. היום המסקנה הזאת נחשבת 'עמוקה'. בימי הביניים זה לא היה עובר". המאמר השני: "הסיבות בגינן צריך להיפטר מאלוהים". ואני אומר: ישמור השם.
ψ הוכחה מדעית (נוספת) לסקסואליזציה של נשים – ה"אטלנטיק" כותב על מחקר נוסף המוכיח את הנטייה של כולנו – גברים ונשים – להפוך נשים לחפצים מיניים, או במלים פשוטות וישירות: להסתכל על אישה ולראות ציצים ותחת. זה בדיוק מה שהמחקר הזה בדק. הניסוי, שפורסם ב–European Journal of Social Psychology, הוכיח שכאשר נותנים לנו להתבונן על תמונות של נשים וגברים ממוצעים ולבושים, כשבתמונה יש אישה – אנו אוטומטית נועצים מבט באברי המין שלה ואילו על הגבר הזום מתרחב, והמבט כולל את כל גוף האדם. רוצים לנחש את הסיבה לכך? מן הסתם פרסומות כמו זו של תפוזינה עוזרת להחפצה של נשים.
ψ סדרת הטלוויזיה החדשה של HBO על השמנת יתר – חשוב ומומלץ!
ψ פוחדים מאנשים? סובלים מחרדה חברתית? – ברחבי הארץ פועלות קבוצות עזרה עצמית לאנשים המתמודדים עם חרדה חברתית ה"מעוניינים לתרגל סיטואציות חברתיות, מתוך מטרה להפחית ברמת החרדה באמצעות חשיפה. הקבוצה משמשת גם למתן תמיכה וייעוץ לחברים", כך על פי האתר האינפורמטיבי מאוד של הקבוצה, שהקים אחד מבוגריה, יואב ב.
מה עושים בפגישות הקבוצה? בעיקר מתרגלים, מסביר יואב. התרגיל משמש טריגר לחשיפה ולעיתים ממשיך בדיון קבוצתי ספונטני. תרגילים לדוגמה: הרצאה בפני קהל, משחקי חברה, תרגילי תיאטרון, השתתפות בדיון, ויכוחים (דיבייטס) וכו'. לעיתים חברים מסתייעים בקבוצה כדי לתרגל "על יבש" סיטואציות בהן הם נתקלים בחיי היום-יום. לדוגמה: פרזנטציה בעבודה או בלימודים, שיחה עם המנהל, דייט וכו' . הקבוצה יכולה לשמש כמקום לעזרה עצמית או כתהליך תומך למהלך טיפולי.
ψ ליקויי קשב וריכוז הן נכות קשה ובלתי נראית – טוענת עמלה עינת, סופרת, חוקרת ומומחית בכירה בתחום לקויות למידה. בספרה החדש "וכשאני לעצמי מה אני? זוגיות והורות של בוגרים עם ליקויי למידה", משמיעה עינת את קולם של לקויי הלמידה הבוגרים המתארים את מערכת הקשיים הנרחבת המאפיינת את דרכם, כבני זוג הורים וכאנשים לומדים ועובדים. היא גם מציעה להם דרכי התמודדות יעילות לצאת מהבדידות ותחושת הכישלון המתמדת, ולמצוא אהבה מספקת.
בסקירת הספר הקולחת והמקסימה, נזכר הפסיכולוג הקליני עמית פכלר בגיבור ספר הילדים עודד שרצה להיות עודד, אשר "שבח הוא דבר שרק ילדים אחרים זוכים לו, לא מופרעים מוגבלים כמוהו", ומסכם: "אולי גם עודד שרצה להיות עודד התחתן עם נירה הדלגנית ונולדו להם ילדים – עם כל השיאים והשפל הכרוכים בכך? עבורי, יש בכך מסר מעודד".
ψ אי אפשר למצוא דיכאון בבדיקות דם? בעתיד הלא רחוק יוכלו! מחקר חדשני שפורסם ב-Translational Psychiatry החודש (אפריל 2012) מצא סדרה של כ-25 סימנים בדם המבחינים בין בני נוער הסובלים מהפרעת דיכאון מג'ורי (Major Depressive Disorder) ובין אלו שאינם סובלים מדיכאון מג'ורי. יתרה מזאת, סדרה נוספת של סמנים בדם, עם חפיפה מסוימת, מבחינה בין בני נוער הסובלים מהפרעת דיכאון וחרדה ובין אלו הסובלים מדיכאון בלבד. כך מדווח אתר eMed, לפי ידיעה שפורסמה במדסקייפ.
החוקרים מאמינים כי מדובר בצעד ראשון לקראת בדיקה אבחנתית להופעה מוקדמת של דיכאון מג'ורי. במלים פשוטות, אם הכל יתנהל כשורה, בעוד כמה שנים יהיו בבדיקות דם בדיקה פשוטה שתאבחן דיכאון או חרדה. וחסל סדר סטיגמה וחוסר הבנה לגבי מחלות המוח הללו. אמן.
ψ חיים לבד? – קבלו לגיטימציה: תופעת האנשים שחיים בגפם הולכת ותופסת תאוצה בעולם. היא אפילו קיבלה שם: סינגלטונים. מסתבר שב-15 השנים האחרונות עלה שיעור בני האדם שחיים לבדם ב-55%, וב-2011 חיו ברחבי העולם 277 מיליוני בני אדם עם עצמם. רווקים, פרודים, גרושים – זה הזמן שלכם!
בכתבה של ה"גרדיאן" עושה טוב לסינגלטונים שבינינו, שתירגם "הארץ" מסבירים תופעה אנושית וחברתית חדשה זו בעובדה הפשוטה שכיום אנשים פשוט יכולים להרשות זאת לעצמם מבחינה כלכלית. מעבר לכך, אנו חיים בתקופה שבה האושר האישי חשוב מהלכידות המשפחתית והזוגית וגם אפשר לחיות לבד ולהרגיש ביחד, באמצעות טכנולוגיות כמו רשתות חברתיות.
מצד שני, ב"כלכליסט" טוענים כי הבוסים נוטים לנצל יותר את הסינגלטונים, כי אין להם אף אחד לחזור אליו הביתה. זאת לפי ספרו של פרופ' אריק קליינברג "Going Solo", העוסק גם בהשפעה של אורח החיים הזה על שוק העבודה והקריירה. מצד שלישי, מיה גרינברג ב"סלונה" עדיין מאמינה בזוגיות הישנה והטובה.
ψ ההומור טוב לבריאות? אז זהו שהתשובה מורכבת. האנתרופולוג והפסיכולוג האבולוציוני גיל גרינגוז מסביר כי הומור כנראה עוזר להפחתת מתח נפשי וזה בתורו תורם לכל מיני דברים חיוביים בחיים. לעומת זאת, טענות שהומור עוזר בהתמודדות עם מחלות קשות לא נתמכות במחקרים מדעיים מבוקרים. הוא מדגים זאת בין היתר בחייהם המורכבים והמלחיצים של הסטנדאפיסטים. ואני אומר, שגם אם המחקרים לא מוכיחים זאת – טוב לצחוק וטוב לבכות. האדישות היא שהורגת.
ψ האם אנו חושבים מהמוח או מהלב? מסתבר שהשאלה המרתקת הזו העסיקה את המרפאים והפילוסופים עוד בעולם העתיק. סקירה מרתקת מאת ד"ר לימור שרייבמן-שריר: משכן התבונה
ψ תא וידוי הוא אתר שבו גברים יכולים להתוודות על מקרים שבהם הם פגעו ונפגעו מינית. "למען הסר ספק, ה"וידוי" במתכונת המוצעת באתר אינו בא לנקות מאשמה את מי שפגע. הוא רק צעד ראשון והכרחי בהכרה באחריות שלנו, כגברים, בחוליי המציאות החברתית-מגדרית שנוצרה. זוהי התחלה של דרך שתבנה אתוס גברי חדש, מודע, כזה שלוקח אחריות ומכוון לתיקון" – העתקתי מלה במלה. מטריד ונוגע בו זמנית.
ψ פתאום כולם נזכרו בהדרת הנשים בישראל. זה שנשים מופלות לרעה במקומות העבודה; שבספרי הילדים מתייחסים לילדות בסטיגמות מגדריות; שהגוף שלהן מרוח בתנוחות פוגעניות על עיתונים וקירות פרסום ושסדרה כמו "מעושרות" זוכה להצלחה בקרב הציבור והמבקרים – זה חדש!? אבל אין להתלונן, התודעה המוגברת לנושא אפליית הנשים היא חשובה. הנה הטור החשוב תמיד של צפי סער "גברת מג'ונדרת" ב"הארץ" בנושא, בו היא מראיינת גם את הפסיכותרפיסטית וחוקרת המגדר ד"ר אפי זיו, שאומרת כי הסקסיזם, הגזענות נגד נשים וההומופוביה הן בגדר טראומה מתמשכת (או "עיקשת") לה חשופות הנשים לאורך כל חייהן. חשוב ומרתק.
ψ מחקר חדש שפרסם איגוד הפסיכיאטריה והנוירולוגיה האירופאי קובע כי 14% סובלים מחרדה ו-5% מתמודדים עם הפרעות קשב ■ הדעות הקדומות גורמות לכך שמחצית מהחולים לא פונים לטיפול, כך מפרסם העיתון "גלובס". "אחת הדרכים הפשוטות יחסית שיכולה לסייע בהתמודדות היא שינוי שמן של מחלות נפש (Mental Ilness), מחלות נוירולוגיות ומחלות של ניוון עצבי, לשם הכולל "מחלות מוח", שאמור לנפץ את הסטיגמה", קובע מוביל המחקר.
ψ תרופות נוגדות דמנציה עשויות לעכב את המעבר לאשפוז סיעודי בשנה אחת בממוצע – כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת אוקטובר של The Psychiatrist. החוקרים מודים כי לא מדובר בממצאים חדשים, אך זהו המחקר הראשון שתמך בנושא ולא מומן ע"י חברת תרופות – מדווח אתר Emed.co.il.
ψ קרוב משפחה שלכם חושב שהוחלפתם על ידי כפיל? סביר שהוא סובל מהפרעה נפשית נדירה שנקראת תסמונת קפגרא (או תסמונת קפגרס). אם לעומת זאת בן הזוג שלכם משוכנע שאנשים זרים הם בעצם אתם בתחפושת ייתכן כי הוא סובל מתסמונת פרגולי. אתר מדסקייפ העולמי ערך מצגת עם הפרעות הנפש הנדירות הקיימות בעולם. בהן: תסמונת ירושלים, תסמונת אליס בארץ הפלאות, תסמונת שטוקהולם, תסמונת סטנדל, תסמונת מינכהאוזן, תסמונת פרגולי ותסמונת קפגרא.
מרבית המצבים הללו קשורים למחלות נפש קשות כמו סכיזופרניה, ולפגיעות נירולוגיות כמו לאחר פגיעת ראש או שבץ מוחי. אך לעתים הן קשורות גם למצבים אפילפטיים או אישיותיים. חלק מהתסמונות הללו קשורות גם לחשיפה למקומות או לדברים ספציפיים (למשל תסמונת סטנדל קשורה לחשיפה לאמנות). וכולם נדירים מאוד.
ψ אמנם סביר שלא נעבור לגור על איזה הר, אך יש הרבה דברים שאנו יכולים ללמוד מהאנשים הבריאים ביותר בעולם. תזונה מאוזנת (עדיפות לאורגנית) וכמה שיותר צמחונית, פעילות גופנית מרובה, קשרים משפחתיים וחברתיים, להמשיך להיות פעילים גם כאשר מצוברחים וחשוב מכל – לשמור על חוש הומור. כל הסודות לשמור על גוף בריא ונפש בריאה. וגם אולי לחיות עד 100. מתוך אתר המועצה לבריאות הציבור (ותודה לאמיתי זיו על הקישור)
ψ מחקרים חדשים משווים את יעילותן של תרופות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, כלומר מאניה דיפרסיה (מתוך British Journal of Psychiatry) – מדווח אתר eMed.co.il.
ψ זוהה קשר בין כאב עז בשד ובעיות הנקה לבין סיכוי כפול לדיכאון לאחר-לידה – במאמר חדש שפורסם במהדורת אוגוסט של כתב העת Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים כי אימהות חדשות הסובלות מקשיים בהנקה, מצויות בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה. לדברי החוקרים, הממצאים אינם מוכיחים כי בעיות בהנקה גורמות לדיכאון, אך טוענים כי על אימהות חדשות ועל הרופאים המטפלים בהן, להיות מודעים לאפשרות כי שתי ההפרעות ילכו יד ביד.
בקרב נשים שנמצאו חיוביות בבדיקות סקר לדיכאון, 35% סבלו מכאב שד עז במהלך השבועות הראשונים להנקה, זאת בהשוואה ל-22% מהנשים שלא סבלו מדיכאון. לקריאה נוספת – אתר eMed.co.il.
ψ הנפש צועדת על קיבתה – כיום חוזרים להבנה שההפרדה המלאכותית בין גוף לנפש פוגמת בבריאות הגופנית והנפשית שלנו, ובנוסף – היא פשוט לא נכונה. חזית המחקר הניורוביולוגי והגנטי מאששת את המחשבה הזו: לרגשות, למחשבות, למצבי הרוח ואפילו לחלומות יש היבטים כימיים וממשיים בחומר.
המסקנה הפשוטה וההגיונית ביותר מכך היא שהחומר משפיע על הרוח, והרוח משפיעה על החומר. אינטואיטיבית זה ברור. הצבא צועד על קיבתו, אומרים. היטלר, נפוליון וג'ינג'ס חאן הם דוגמאות למצביאים דגולים שהפסידו קרבות משמעותיים בגלל שלא העריכו נכונה מרכיבים בסיסיים בחומר: קור, רעב, עייפות הם שהכריעו את תעוזת הלוחמים שלהם – לא האויב שממול. חייל רעב שווה חייל מת.
באותו אופן, הנפש שלנו שוכנת בתוך גוף שזקוק להזנה של מרכיבים חיוניים כדי לשגשג, לתפקד ולצמוח. הזנחה וניצול לרעה של הגוף ישפיעו לרעה על מצב הרוח שלנו, על תפקודי האגו שלנו – למשל היכולת לשאת תסכולים, להתמיד ולהאמין בעצמנו – על היכולת שלנו לחשוב, להצליח במבחנים, להשתלב בחברה, להרגיש מקובלים ושתהיה לנו תקווה להמשיך.
דתיה יער, דיאטנית יועצת לאלטמן רוקחות טבעית, פירסמה כאן רשימה של טיפים לאוכל שמשפיע לטובה על מצב הרוח, ועוזר למניעת דיכאון.
ψ בדומה לאבחון נכון של דיכאון וחרדה ושל הפרעות אישיות, גם אבחון נכון של הפרעות קשב וריכוז (ADHD) צריך להיות מבוסס קודם כל על הקליניקה – כלומר על התפקודים היומיומיים שלכם. מבחנים פסיכולוגיים, פסיכיאטריים ואחרים חשובים; בדיקות רפואיות חשובות; מילוי של שאלונים גם הוא יכול לעזור – אבל מה שקובע אם יש לכם הפרעת קשב וריכוז זה איך אתם מתפקדים וכמה ההפרעה פוגעת בכם בחיי היומיום. ואת התמונה הקלינית הזו יכול להעריך רק איש מקצוע טוב.
בתהליך אבחון שייארך לפחות שעה או שעה וחצי הוא או היא ישאלו אתכם מאות שאלות בפרטי פרטים על איך אתם מתרכזים, מרדימים את עצמכם, מתעוררים, מדברים, כותבים, קוראים, מציירים ועוד ועוד. הם גם ישאלו אתכם מה אתם אוכלים, כיצד אתם אוהבים לארגן את הצלחת שלכם, כיצד הסלון שלכם נראה ומה אומרים עליכם האוהבים שלכם. הוא גם יקשיב לכם קשב רב. אם הוא לא עושה את זה – אתם לא במקום הנכון.
בשורה התחתונה – המבחנים שתעשו יהיו תוספת לאבחון שאיש מקצוע טוב אמור לעשות לכם על פי נסיונו בהתאם לתיאור המקיף שהוא דולה מכם לגבי הדרך שבה אתם מנהלים (או לא מנהלים) את חייכם.
תיאור מעניין לכך אפשר למצוא בכתבה שפירסם ב"הארץ" השבוע ד"ר שלומי ענתבי, המנהל מרפאת קשב וריכוז לילדים ובוגרים בראשון לציון. ענתבי פיתח במרוצת השנים מודל המבוסס על הקליניקה שלו, ובו הוא דירג את הפרעת הקשב והריכוז לחמש דרגות חומרה – ובהתאם הוא מציע טיפול עם או בלי תרופות.
ψ ערוץ חדשות הרפואה הישראלי, Emed, מדווח כי ה-AED (Academy of Eating Disorders) פרסם הנחיות לאבחון וטיפול בהפרעות אכילה. ההנחיות שתוכננו להיות נוחות למשתמש מספקות רשימה של סימנים ותסמינים וגישות שנועדו לסייע להגיע לאבחנה מוקדמת, לייצב חולים באמצעים תרופתיים ולהתחיל בטיפול מבוסס-ראיות בחולים עם הפרעות אכילה.
לפי ההנחיות המלאות, הפרעות אכילה עלולות להיות מסכנות חיים והן אינן נפוצות רק בבנות או נשים, אלא קיימות גם בבנים וגברים, מכל גזע או מוצא אתני, ובאנשים עם כל צורות הגוף, המשקל או המידות. בכל מקרה של ירידה מכוונת במשקל הגוף באדם בריא יש לעלות אפשרות של הפרעת אכילה, כולל בחולים לאחר ניתוח בריאטרי (קיצורי קיבה, השחלת טבעת קיבתית וניתוח מעקף קיבה). בנוסף, ירידה מהירה במשקל הגוף או שינויים במשקל הגוף עשויים להוות סמן להפרעות אכילה.
ψ "כשהייתי ב(בכיכר) תחריר הרגשתי שאני נחה כי הרוח שלי היתה במנוחה. אני לא לוקחת חופשות, אבל את יודעת מה החופש שלי? אני עושה התעמלות, שוחה והולכת". נוואל אל-סעדאווי, בת 80, סופרת, פסיכיאטרית ולוחמת פמיניסטית מצרייה, מתראיינת לאתר ארץ האמורי לכבוד יום האישה הבינלאומי ה-100.
"במצבי משבר, לכל שלב ולכל רגע יש את השראה שונה. הכאב והעצב מחיים דברים רבים. כך השמחה והניצחון. התבוסה והניצחון – כל אחד נותן השראה משלו. ברצוני לומר לך שאנחנו עדיין ממשיכים במהפיכה. המהפיכה בסכנה וזכויות הנשים עדיין בסכנה. עלינו להמשיך במאבק עד שכל דרישות המהפיכה יושגו"', היא אומרת בראיון מרתק ומרומם נפש – ולא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אתם – חודש לאחר הסתלקותו של מובראק מהשלטון.
ψ להסתכל למוות בעיניים. פנה אלי בחור צעיר והציג את הבקשה הבאה: סבא שלי עבר אירוע מוחי. הוא מאושפז במחלקת שיקום והוא עתיד להגיע הביתה בעוד חודש. כולנו יודעים שמצבו לא ישתפר בהרבה. אנו רוצים שימיו האחרונים יעברו עליו בנעימות ושייפרד מהחיים בצורה טובה.
האמת, לא היכרתי את התחום. אבל אמרתי לו שאני מכיר פסיכולוגית שיקומית מעולה, ואני אבדוק ואמליץ לו על מטפלים טובים ומקורות תמיכה ראויים. בדרך, עשיתי קצת גוגל ומצאתי, בין היתר, את הכתבה הבאה, של ד"ר רבקה רייכר-עתיר, הנותנת כמה עצות מניסיונה הטיפולי כיצד לקבל אחריות על סוף החיים. אני הייתי אפילו משתמש במלה המפורשת: לקראת המוות. מומלץ.
ψ אוה אילוז: צפו להתעורר בעוד 15 שנה עם זר לצדכם.
אחת הכתבות המרתקות בענייני זוגיות – לפחות בשל דבריה של הסוציולוגית המרתקת ביותר הפועלת כיום בישראל.
"כל אשה וכל גבר צריכים לקחת ברצינות את האפשרות שבעוד 15 שנה בן זוגם עשוי להיות שונה משמעותית: הוא יכול 'למצוא את עצמו', או לצאת מהארון, או לחזור בתשובה. במסלול החיים המודרני יש הנחה – שלא היתה קיימת בחברות מסורתיות – שאתה חייב להיות מישהו אחר ממה שהיית בעברך. הצלחה נמדדת על ידי שינוי, מה שאנחנו קוראים לו היום 'התפתחות'".
ψ "דוד, הדמות שלי, לא זז כמו שהוא רוצה, לא עושה כל מה שהוא היה רוצה בגלל רגש אשמה ומחויבות כלפי האבא", אומר מנשה נוי בכתבה מאלפת ומרתקת של הכתבת המוכשרת של "הארץ" גלריה, גילי איזיקוביץ. על גברים ישראלים שגדלו לאבא חזק ומרוחק ומרדו בו. מוחמד בכרי, ליאור אשכנזי ומנשה נוי מדברים על "גבריות, אבהות, פמיניזם, פערי דורות, זהות ובלבול גדול". לקראת העלאת הסדרה של רני בלייר "אדמה".
נוי: "באיזשהו מקום הייתי צריך לגדל את עצמי לבד, מול אבא דומיננטי מאוד ושותק מאוד. אני מרגיש שגדלתי עם בן-דודו של אלוהים. מישהו שותק, אתה לא יודע בדיוק מה הוא חושב, אתה מנסה לקלוע לדעתו כי אתה אוהב אותו ולא ממש מצליח. מה שנשאר לך לעשות זה ניסוי וטעייה".
ומצד שני, כגברים עכשוויים, הם שואלים את עצמם: אולי הגזמנו? אולי אנחנו בעצם נמושות?
אשכנזי: "אני לא רציתי להיות ה'אבא' המאיים, זה שאוכל בשקט את הארוחה שלו, שמקבל את המנה ראשון וכולם מחכים שהוא יסיים. רציתי להיות אחר, אבל אולי יום אחד היא (הבת שלי) תתחשבן אתי על חוסר הסמכות".
שווה (מאוד) קריאה.
ושוב בענייני סוגי הורות, גאיה ברנשטיין וצבי טריגר כותבים על "הורות יתר" – כלומר על מושקעות הורית גבוהה המאפיינת
לטענתם את ההורות בת ימינו, וההשלכות המשפטיות שלה. לטענתם, בתי המשפט יעדיפו כיום את ההורה שהוכיח שהיה מושקע ומעורב יותר בילד לפני סכסוכי משמורת. הרשומה שלהם כאן. מעורר מחשבה אם לא לומר מעורר כעס
φ חינוך נוקשה או חינוך לבינוניות – הספר השנוי במחלוקת של 2011: איימי צ'ואה, מרצה למשפטים בייל ממוצא סיני אמריקאי, על ההבדל בין הורות מערבית למודל הסיני להורות.
| "כאם נמרה בעצמה, היא לוקחת לה את הזכות המלאה להכתיב לילדיה את פעילויותיהם, דורשת מהם | |||||||||
לעמוד באמות מידה אקדמיות מחמירות כל הזמן ואף לועגת להם בעת הצורך כדי לעודד אותם להשקיע מאמץ רב יותר", כותב הגרדיאן ומתורגם בגלריה, "הארץ". צ'ואה טוענת שהורים מערביים, השמים דגש על טיפוח הדימוי העצמי של ילדיהם ומאפשרים להם ביטוי חופשי, מחנכים את ילדיהם לקבל את הבינוניות. |
|||||||||
ψ מה הכי עוזר לילדים שעוברים התעללות, אלימות, מכות או חרם בבית הספר? סקר מקיף של 13,000 בני נוער קובע: לדבר עם מישהו בבית או בבית הספר, ולהתבדח על המצב. מתוך אתר חדשות הפסיכיאטריה. חשוב ומלא מידע!
_____________________________________________________
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 
כשליש מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה