התעוררנו בחודש האחרון למזרח תיכון חדש. לפתע נשים ערביות עטויות רעלות נעמדות מול טנקים, כאשר החיילים יורדים ומחבקים אותן. אותן נעליים, שבזיכרון הלאומי שלנו נשארו מאחור במדבר, כאשר בעליהם חסרי השם ברחו מפחד החייל הציוני הגיבור, פתאום נישאות בידי אלפי אנשים בעלי פנים בראש חוצות, בכיכרות, ברחובות. המחאה הערבית קיבלה פנים. לפתע יש בצד השני... Continue Reading →
מדוע אנו מגרשים 400 ילדים זרים וחוזרים הביתה לצפות ב"מד מן"
א. מגרש השדים "אני לא מגרש ילדים. אני מחזיר אחר כבוד את ההורים שלהם למשפחות שלהם בארץ שלהם. אני רגיש לילדים". במלים אלה ממש הדף שר הפנים אלי ישי את הביקורת שהוטחה נגדו על החלטת הממשלה שהיה מיוזמיה לגרש 400 ילדים בגילאי הגן מישראל. הסיבה: הם זרים. במלים אחרות: הוריהם לא נולדו כאן והם אינם... Continue Reading →