כי מאחורי כל דבר שאנו עושים יש בני אדם
פרולוג הסוויטה הפרטית במלון ריץ', פאריס 10 בספמבר 1944 קוקו גבריאל שאנל, את עצורה בשם הרזיסטאנס ובשם משחררנו המנהיג הדגול שארל דה גול! תורידו את הידיים המטונפות שלכם ממני, חיילים קטנים, מכונות אטומות שממלאות פקודות של קצינים שגם הם לא יודעים כלום. אני אבוא אתכם, שלא תעיז להתקרב אלי עם האזיקים האלה שמעת. ידעתי שזו... Continue Reading →
תארו עולם בוהק: השמש לוהטת באור לבן וחד, החדר מוצף אור בהיר. מולכם כורסא אדומה-אדומה ולצדו כיסא כחול כמו ים באמצע הצהריים. כל תנועה, כל קו, נראים בבירור - כאילו הסירו מעיניכם מסיכה של לכלוך - והכל נעשה לפתע ברור כל כך וחד. מסנוור. תינוקות בני יומם רואים את העולם בדיוק כך, מנחשים חוקרי המוח.... Continue Reading →
תחשבו מה שתחשבו על הספר של איימי צ'ואה, אמא נמרה וכו'. מן הסתם היא פורטת לנו על עצב רגשות האשם. אחרת אני לא מצליח להסביר איך הספר שלה בסגנון המדריך-להורות-עשה-זאת-בעצמך-אבל-אחרת-מכל-מה-שחשבת הגיע למקום הרביעי ברשימת רבי המכר של אתר אמזון בארה"ב. היא גם כיכבה בכל העיתונות הכלכלית העולמית - את זה אני דווקא יכול להבין -... Continue Reading →
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 