כי מאחורי כל דבר שאנו עושים יש בני אדם
עם 40% רייטינג, כותרות ענק בעיתונים, סנסציית הלא-שר-את-התקווה של סער וה"סנסציה" החדשה: ה"אח" "מחלק" כדורים פסיכיאטריים לדיירים - נראה שתוכנית הריאליטי המדוברת חוצה שוב ושוב את הגבולות, ומעמידה אותנו, הצופים, מול שאלות חיים מהותיות. נכון? אז זהו. שלא. ראשית לעניין התרופות הפסיכיאטריות. ברור שאיני יודע על מה מדובר. אני צופה בדיוק כמו רובכם. אבל אני... Continue Reading →
נובמבר 1969 הדפיקות בדלת הסגירו את מצב רוחה. אני כבר מכיר אותן, את הדפיקות שלה. את רובן. כשהצעתי בפעם הראשונה שנבדוק יחד מה המשמעות של כל סוג של נקישה בדלת, ידעתי שנגעתי בה. משהו לפתע ניצת בלהבה שבעיניה, והרגשתי איך היא מתבוננת בי במבט שיכול לשרוף. מפחיד איתה לפעמים, ציינתי לעצמי. וגם מרגש ונוגע כל... Continue Reading →
כמעט לכולם יש טלפונים חכמים, וכמעט כולם משתמשים בהם כל הזמן - בפייסבוק, בסמסים, במשחקים ובמיילים. לפעמים אנשים גם מדברים בטלפון. לקראת ההנפקה הציבורית של חברת האינטרנט הגדולה בהיסטוריה, פייסבוק, נעשו כבר סיכומים רבים. ואולם יש זווית נוספת: מה עושה הרשת החברתית שקמה לפני שמונה שנים לנו כבני אדם ולחיינו; ומדוע דווקא היא הצליחה במקום... Continue Reading →
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 