התעוררנו בחודש האחרון למזרח תיכון חדש. לפתע נשים ערביות עטויות רעלות נעמדות מול טנקים, כאשר החיילים יורדים ומחבקים אותן. אותן נעליים, שבזיכרון הלאומי שלנו נשארו מאחור במדבר, כאשר בעליהם חסרי השם ברחו מפחד החייל הציוני הגיבור, פתאום נישאות בידי אלפי אנשים בעלי פנים בראש חוצות, בכיכרות, ברחובות. המחאה הערבית קיבלה פנים. לפתע יש בצד השני... Continue Reading →

סבתא שלי היתה אומרת שהחיים הם מאסר עולם עם עבודת פרך ובסוף יש עונש מוות. עד יומה האחרון, אחרי גיל 80, היא היתה מלאת כוח וחימה, מתענגת על הסבל שהסבה לעצמה וליקיריה. הרפואה המערבית משפרת את הסיכויים של כולנו לחיות יותר שנים. זו עובדה. הגיל הממוצע שאליו יגיעו הגברים הישראלים כיום הוא 79.7 והנשים ימשיכו לחיות... Continue Reading →

כנסו למסיבה אקראית וסביר שתמצאו את הנשים משתפות בפרטי פרטים על רגשי האשמה על מה שקרה בבוקר עם הילד וגוון טון הדיבור של הבעל כשהחמיא בבוקר אך נשמע יוצא ידי חובתו תוך זריקת משפט על מה אמרה האמא שלו על הבן הגדול, כשחברתה אומרת שהיא בדיוק חשבה על זה וכמה מקסים, גם הבת הגדולה שלה... Continue Reading →