עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה
כי מאחורי כל דבר שאנו עושים יש בני אדם
התעוררנו בחודש האחרון למזרח תיכון חדש. לפתע נשים ערביות עטויות רעלות נעמדות מול טנקים, כאשר החיילים יורדים ומחבקים אותן. אותן נעליים, שבזיכרון הלאומי שלנו נשארו מאחור במדבר, כאשר בעליהם חסרי השם ברחו מפחד החייל הציוני הגיבור, פתאום נישאות בידי אלפי אנשים בעלי פנים בראש חוצות, בכיכרות, ברחובות. המחאה הערבית קיבלה פנים. לפתע יש בצד השני... Continue Reading →
א' נראה כמו מתאבק מזדקן בליגת ההיאבקות WWF שהלבישו לו טרנינג כחול ישן ודהוי של בית חולים. בגיל 55, עם קול סדוק וריח עז של סיגריות, א' חי בדירת עמידר קטנה, אבל בדרך כלל הוא מעדיף להעביר את הימים בבית אמו המזדקנת. הבעיה היא שאמו כבר התעייפה ממנו, אין לה יותר כוחות. מגיל 22 א' מעביר כמעט שישה חודשים מתוך... Continue Reading →
להאשים את הזרים בכל הבעיות שלנו זו נטייה הכי אנושית שיש. אנשים עושים זאת ברמה הלאומית (מי לא שונא יהודים), אנשים עושים את זה על אנשים שלא מהעדה שלהם (אשכנזים, מרוקאים, רוסים, אתיופים, שחורים, לבנים) ואנשים עושים זאת גם ברמה הזוגית והפסיכולוגית – אנו מאשימים את בן הזוג בצרות שלנו ומחכים לעד שהם ישתנו כדי... Continue Reading →
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 