אני מכיר ילדה בשם "אמונה", אשר כתבה ספר שנקרא "להיות מוזרה". בכנות, הרגשתי קצת מוזר לכתוב על "להיות מוזרה". אבל אז אני כל הזמן חוזר על המלים הראשונות שעלו במוחי אחרי שקראתי את זה לילדים שלי בפעם הראשונה, ולאחר שמיעת בת ה-4 שלי אומרת, שוב ושוב, "קרא את זה שוב!" אני כל הזמן חושב: "אלוהים... Continue Reading →

דיכאון מקושר מזה זמן רב עם ראייה - ולתפישת צבע בפרט - והקישור ביניהם מתבטא בשפה יומיומית. בעברית משתמשים במונח מרה שחורה (שמקורו ביוון העתיקה ממערב ובסין ממזרח) ובאנגלית דיכאון מכונה לעתים קרובות "הרגשה כחולה". קשר זה נמצא גם באמנות. "התקופה הכחולה" של פיקאסו למשל, החלה לאחר התאבדות חברו הקרוב, קרלוס קסחמאס (Casagemas), והיא מאופיינת בסדרה... Continue Reading →

השבוע יגיע אלינו לישראל אחד הנבלים האהודים שצמחו בתרבות האמריקאית בעשורים האחרונים. הלוא הוא הברוקר שאינו בוחל בשום תעלול ושקר פיננסי גורדון גקו. כאשר יצר אותו בתשומת לב במאי הקולנוע המהולל אוליבר סטון ב-1987, כמה חודשים לפני המפולת הגדולה של אוקטובר, הוא לא פילל שיציר כפיו יהפוך לגיבור תרבות שייהפך לאות ומופת ולהשראה לעשרות אלפי... Continue Reading →