כתבתי כבר בעבר בכמה הזדמנויות כי דיכאון וחרדה הן מחלות פזיולוגיות לכל דבר. העובדה שאין בדיקות מעבדה שיודעות להראות שיש לנו דיכאון או חרדה – כמו למשל לחץ דם גבוה או עודף כולסטרול, גורמת לאנשים רבים לסבל נוסף, הנגרם מכך שאנשים פשוט לא מאמינים להם שהם סובלים. "אין לכם כלום, תתגברו", אומרים להם שוב ושוב. הרי כולנו סובלים מעת לעת מדיכאונות וחרדות, אז למה שלא ישנסו מותניים וייצאו מזה?
אז זהו, בדיוק כפי שכולנו סובלים מעת לעת מסחרחורת, עצבנות או חולשה הנגרמות מלחץ דם רגעי, אנו נחים או מתעלמים והגוף מתאושש וחוזרים לעסקים, אך אם לחץ הדם נהפך לכרוני אי אפשר פשוט לחזור לשגרה ללא טיפול רציני – שינוי הרגלים ותזונה, לפעמים גם שילוב של תרופות; כך בדיוק המצב עם חרדה ודיכאון.
כאשר מדובר בדיכי או בחרדה זמניים, אפשר להתאושש ולעבור הלאה. אך כאשר מדובר בהפרעות כרוניות, ללא טיפול הגוף פשוט קורס. וגם הנפש.
אני טוען כבר כמה שנים כי ברגע שיהיו בדיקות מעבדה – כמו בדיקות דם למשל – לגילוי של חרדה ודיכאון, המחלות הללו ייהפכו למקובלות יותר חברתית, הסטיגמה השלילית תרד, ואנשים יוכלו לקבל טיפול חיוני בלב יותר שלם. זה לא צחוק: דיכאון וחרדה גורמים להפסד ממשי של ימי עבודה, כסף רב, פגיעה בתפקוד ההורי, הזוגי והאישי וכמובן – לסבל רב. (אגב, דיכאון וחרדה אינן מוגדרות מחלות מבחינה פסיכיאטרית ומשפטית אלא הפרעות, אני מגדיר זאת כך מבחינה פסיכולוגית וחווייתית – ויש הבדל).
לפי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שיצא באחרונה, דיכאון הוא גם מאד מאד לא בריא, והוא הסיבה המובילה בעולם המפותח למוגבלות, עם יותר מ-350 מיליון בני אדם ברחבי העולם המושפעים ממחלה זו. בנוסף להשלכות המתישות על בריאות נפש, דיכאון מעלה את הסיכון למחלות פיזיולוגיות כגון מחלות לב, ולחלופין – מחלות לב מעלות את הסיכון ללקות בדיכאון. על פי ארגון הבריאות העולמית עד שנת 2020, מחלות לב ודיכאון יהיו הגורם הראשון והשני למוגבלות במדינות המפותחות.
מחקרים אינספור מוכיחים כיום כי דיכאון ומחלות לב קשורים זה לזה בקשר הדוק, אף שעדיין לא נמצא לו הסבר. כך למשל נמצא כי דיכאון בקרב אנשים צעירים מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב. נשים שסבלו מדיכאון או היסטוריה של ניסיון התאבדות, נמצאות בסיכון גבוה פי שלושה למות ממחלת לב ופי 14 (!) למות מהתקף לב. בקרב גברים הסיכון עולה פי 2.4 ו-3.5 בהתאמה. במחקר אחר נמצא כי השילוב של דיכאון ומחלת לב הוא קטלני הרבה יותר מאשר שתי המחלות בנפרד.
ואם לא די בכך, מחלת הדיכאון מעלה את הסיכון לסבול מפרקינסון, וכן נמצאו קשרים בין אלימות משפחתית, הפרעות אכילה ודיכאון; ואפילו בין דיכאון להצלחה – או חוסר הצלחה – להפסיק לעשן.
בעבר פירסמתי על מחקרים מעניינים הקושרים בין דיכאון להשמנה ולכאב, כולל כאבים אורטופדיים שכיחים כמו כאבי גב וצוואר.
כלי אבחון בתוך 5-10 שנים
והנה בשורה לסובלים מדיכאון וחרדות: חוקרים ישראלים הצליחו לאפיין גנים בתאי דם המגיבים לתרופות שונות נגד דיכאון. כיום ניתנות תרופות נוגדות דיכאון בתהליך של ניסוי וטעייה, כאשר לפי ד"ר דוד גורביץ' וד"ר נועם שומרון מאוניברסיטת תל אביב, מנהלי המחקר, רק 60% ממקבלי התרופות מגיבים להן בניסיון הראשון, וגם זאת לאחר כמה שבועות של מתן התרופה.
"בחרנו להתמקד בפרוקסטין – תרופה נפוצה לדיכאון, שנמכרת בישראל תחת השמות המסחריים סרוקסט, פקסיל, פקסט, פארוטין ופארוקסטין טבע. חיפשנו שיטה מהירה, קלה ויעילה יותר לברר כיצד התרופה תשפיע על מטופל מסוים", אמר ד"ר גורביץ' ל"הארץ" החודש. המטרה של החוקרים היתה למצוא איך מגיבים גנים שונים בתאי דם לבנים לתרופה, וכך לבנות מודל שיקשר תרופה מסוימת לגן מסוים – ובכך "להתאים נוגדי דיכאון באמצעות בדיקת דם פשוטה ולחסוך תהליך התאמה ארוך ומייסר, שמבוסס כיום על ניסוי וטעייה".
החוקרים מצאו ממצא שהפתיע אותם: בעשר דגימות התרופה השפיעה באופן דרמטי ואילו בעשר דגימות אחרות כמעט שלא השפיעה כלל. הם בדקו מה הבדיל בין הדגימות הללו ומצאו גן שנקרא CHL1, שמעולם לא קושר כלל לדיכאון, אלא מוכר כחיוני ליצירת סינפסות (קשרים בין תאי עצב) במוח.
"הממצאים שלנו מרמזים שייתכן כי דיכאון אינו נגרם על ידי המחסור בסרוטונין, אלא בשל פגיעה בסינפסות, ככל הנראה בעקבות חסר בחלבונים המתקנים סינפסות שנפגעו ממצבי סטרס", הוסיף גורביץ' ל"הארץ". לדבריו, מאות מחקרים גנטיים על תרופות נוגדות דיכאון עסקו בסרטונין – שהוא המוליך העצבי (ניורוטנסמיטור) המעוכב על ידי התרופות נוגדות הדיכאון מהדור החדש מסוג פרוזק. לפי הממצא של החוקרים הישראלים, נקודת המוצא צריכה להיות סריקה של כל הגנום האנושי, "ולבדוק אלו מתוכם מושפעים מתרופות נוגדות דיכאון".
אמנם הניסוי נמצא בראשיתו, ועדיין לא נוסה על בעלי חיים או אנשים, אך הד"ר גורביץ' מסכם כי לדעתו "אנו נמצאים מרחק של חמש עד עשר שנים עד להפיכת המודל הזה והשימוש בו לכלי אבחון רפואי".
אמן.
אל תחכו!
ובינתיים: 5-10 שנים הן נצח כאשר סובלים מדיכאון וחרדה. למעשה יום אחד הוא נצח. הבשורה היא כבר כאן. מה שמעכב את בדיקות הדם לגילוי של דיכאון וחרדה מלהמצא בקופת החולים שלכם זה ביורוקרטיה ותקציבים ופוליטיקה. אם חברות התרופות היו מעוניינות בכך, הן היו משקיעות בכך מליארדים. צריך לזכור שהפרוזק, הסרוקסט, הלוסטרל ודומיהן קיימות כבר יותר מ-60 שנה!
אל תחכו לבדיקות הדם. האמינו לחוקרים. גשו כבר היום לפסיכולוג טוב, לפסיכיאטר טוב. טפלו בעצמכם. האמינו לגוף שלכם. האמינו לעצמכם. אם קשה לכם לתפקד – אתם לא צריכים אף הוכחה נוספת.
כל יום של סבל הוא יום רע נוסף.
בהצלחה.
עוד על המחקר כאן: http://www.sciencedaily.com/releases/2013/12/131209143351.htm
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 
אז לאהבנתי – האם ניתן לעשות בדיקת דם לזיהי לסיבה ולתיקון של הדיכאון אז איפה אפשר לעשותאת הבדיקה , אני מעוניינת!
עדיין אין בדיקות כאלה – ראי תגובה שלי למעלה.
עם זאת כיום יש פתרונות רבים ויעילים לדיכאון: שילוב של תרופות וטיפול פסיכולוגי הוא הפתרון הראשון והיעיל במרבית המקרים. יש צורך למצוא פסיכיאטר טוב שאת מאמינה בו וסומכת עליו, להאזר בסבלנות ולהתמיד בטיפול עד שמגיעים לאיזון תרופתי – זה לא קל ולעתים מרגיש כמו נצח – אבל בהחלט אפשרי. שילוב של טיפול פסיכולוגי, עם היבטים קוגניטיביים התנהגותיים, כלומר כיצד מתמודדים עם קשיי התפקוד שהדיכאון גורם – הוא חיוני.
אם מיצית את האפשרות הזו, יש טיפולי קו שני, כמו קסדת הגרייה המגנטית התוך מוחית וגם טיפול בנזעי חשמל – אך אלה, כאמור, טיפולים שמגיעים אליהם רק לאחר שמתייאשים מתרופות ומטיפולים פסיכולוגיים.
אני אומר שוב שוב – כיום אפשר להירפא מדיכאון וחרדות, צריך אורך רוח והתמדה, אבל זה בהחלט אפשרי.
בהצלחה
איפה אפשר לעשות בדיקת דם למצוא את התרופה שמתאימה לדיכאון שלי ?
תודה רבה.
הי סיגל
כפי שכתבתי במאמר, אין עדיין בדיקות דם כאלה.
להערכתי זה עניין של כמה שנים עד שיהיו.
עד אז, גשי לרופא המשפחה או לפסיכיאטר – והם יידעו כיצד לטפל בך.
בהצלחה
רשמתה שעש בדיקת דם
תודה שרית, אבל לא מצאתי את המקום שהערת לגביו.
אשמח אם תכתבי את כל המשפט
אייל
ירון, אני מסכים.
אודי, תודה. לגבי מה שאתה אומר, אני יכול לומר שהחלוקה בין גוף לנפש שמקורה בראשית תקופת ההשכלה ובמהפכה המדעית, צריכה להימחק בדרך חדשה. אמנם איננו מאמינים יותר בכשפים, אך ברור יותר ויותר שלכל מחשבה, רגש, תחושה, זיכרון – יש גם ביטוי פזיולוגי, ניורולוגי, ביולוגי.
וואו! איזה מידע חשוב – תודה שהבאת אותו לידיעתנו!
בסוף עוד יסתבר, שרוב תחלואי האנושות מקורם בתקשורת לקויה בסינפסות ושהכול נסוב סביב תפקוד לקוי של מערכת החיסון…
מעבר לחשיבות של האבחון – בדיקות דם יחזקו את הקשר בין האבחון לטיפול התרופתי ויחלישו את ההבדל בין הסימפטום למשמעות הסימפטום.