הם חיים בקרבנו, ומטרתם היא אחת: לטרוף. הם לא נותנים לפחד, חרטה או מוסר לבלבל אותם. הם שבורים מבפנים אך מקסימים וצ'רמרים כלפי חוץ, וחלקם עיצבו את ההיסטוריה ואת העולם כפי שאנו מכירים אותו. כיצד נראים החיים עם עוד פחות חמלה
המאמר פורסם במדור "פורום" של "פלייבוי ישראל"
מעולם לא הרגתי אף אחד, אבל בהחלט הייתי רוצה. ייתכן שיש לי הפרעה, אבל אני לא משוגעת. בעולם מלא בלא-כלומים קודרים ובינוניים המאכלסים מירוץ עכברים שמוביל לשום מקום, אנשים נמשכים לחריגות שלי כמו עש לאש. זה הסיפור שלי.פעם אחת, בעת ביקור בוושינגטון, השתמשתי במדרגות הנעות שהיו סגורות, ועובד המטרו ניסה לבייש אותי על זה.
הוא: "לא ראית את השער הצהוב?"
אני: "שער צהוב?"
הוא: "אני בדיוק הרמתי את השער, ואת היית אמורה ללכת מסביב!"
אני: [שתיקה. הפנים שלי נותרו חתומות.]
הוא: "זו הסגת גבול! זה אסור! המדרגות הנעות סגורות, את עברת על החוק!"
אני: [אני בוהה בו בשקט.]
הוא: [מוטרד בעליל מחוסר התגובה שלי] "ובכן, בפעם הבאה, אל תעברי את הגבול, בסדר?"
זה לא היה בסדר. כדי להסביר את מעשי הזוועה שלהם, אנשים אומרים לעתים קרובות כי הם "פשוט נשברו". אני מכירה את ההרגשה הזו. עמדתי שם לרגע, ואפשרתי לזעם שלי להגיע לאותו חלק של קבלת החלטות במוח שלי, ופתאום התמלאתי תחושה של מטרה רגועה. מצמצתי את עיניי והסטתי את הלסת שלי. התחלתי לעקוב אחריו. האדרנלין החל לזרום; הפה שלי התמלא טעם מתכתי. נלחמתי כדי לשמור על הראייה ההיקפית שלי בפוקוס, מודעת ביותר לכל מה שסביבי, מנסה לחזות את התנועה של הקהל. קיוויתי שהוא ייכנס למסדרון נטוש שבו הייתי מוצאת אותו לבד. הרגשתי כל כך בטוחה בעצמי, כל כך ממוקדת על הדבר האחד הזה שהייתי צריכה לעשות. תמונה קפצה לראשי: הידיים שלי כרוכות סביב צווארו, האגודלים שלי חופרים עמוק לתוך גרונו, את חייו נשמטים תחת אחיזתי הבלתי הפוסקת. כמה נכון זה היה מרגיש. אבל אני יודעת שנתפסתי לפנטזיה מגלומנית. בסופו של דבר זה לא משנה, דמותו חמקה משדה ראייתי.
מיהו פסיכופט
מי שכתבה את השורות שקראתם עד כאן היא פסיכופטית. כך היא מעידה על עצמה, וכך אבחנו אותה רופאיה. היא גם פרופסור מצליחה למשפטים ומורה ב-sunday school של הכנסייה המורמונית. יש לה בני משפחה וחברים רבים. אבל מאז שהיא זוכרת את עצמה היא בדרך כלל "חופשייה מרגשות מסבכים ולא רציונליים". שמה הספרותי הוא אם. אי. תומאס, וספרה "וידויים של פסיכופטית", יצא בחודש שעבר בהוצאת crown, מבית ההוצאה לאור Random House, ועורר גלים עזים בארה"ב.
"חרטה זרה לי. יש לי נטייה להונאה", כותבת תומאס בכתבת שער למגזין "Psychology Today". "אני אסטרטגית וערמומית, אינטליגנטית ובטוחה, אבל אני גם נאבקת להגיב תגובה הולמת לרמזים החברתיים המבלבלים והמונחים רגשות של אנשים אחרים".
פסיכופט הוא אמן האשליות. מניפולטור חסר תקנה. כפסיכולוג שעובד עם פסיכופטים הגעתי למסקנה שעלתה לי בייסורים רבים: פסיכופט רואה את העולם דרך העיניים שלו, ושלו בלבד. הוא יעשה הכל כדי להונות אותך שזהו העולם, ואין בלתו.
בואו נערוך ניסוי קצר בפסיכולוגיה חברתית. זהו לא ניסוי תקף, כי הוא לא נערך בתנאי מעבדה ואין בו קבוצת ביקורת, אך בכל זאת. אתם מחזיקים כרגע גליון "פלייבוי ישראל" בידכם. אתם יושבים בבית קפה, או במשרד, או בבית. עצרו לרגע, ושימו לב לתחושות ולרגשות שלכם: דמיינו שנכנסת אשתכם ושואלת אתכם מה אתם קוראים?
מה אתם אומרים לה? מה אתם מרגישים? פחד? אשמה? האם אתם מכחישים? האם אתם מבטיחים לעצמכם שלעולם לא תקראו פלייבוי כשהאשה באזור? אם כן, כנראה אתם לא פסיכופטים.
המשמעות המילולית של המונח פסיכופתיה באה מיוונית, והיא נפש מעונה. למעשה אין אבחנה כזו בספר האבחנות הפסיכיאטרי, והמונחים המקובלים בקרב פסיכיאטרים ופסיכולוגים הם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית או הפרעת התנהגות. אך מושגים אלה אינם חופפים ומחליפים פסיכופתיה, וקיים פולמוס רב לגבי שיעור הפסיכופתיה באוכלוסייה בכלל ובקרב אסירים בפרט (ג'יימס ובלייר, 2003).
ההערכות כיום הן כי אחד מכל 100 בני אדם הוא פסיכופט, ובקרב אסירים שיעורם מזנק לאחד מכל 5-6 גברים. אך מכיוון שפסיכופטים אוהבים גירויים ואתגרים, הם אוהבי סיכון ורבים מהם מצליחנים ומהירי החלטה – שיעורם למשל בקרב מנכ"לים עולה כבר לאחד מ-25. זהו גם פילוח די דומה של קוראי ה"פורום" של "פלייבוי". לפיכך סביר להניח שיש סיכוי לא רע שאתם פסיכופטים.
עולם ישן קודר
ההיסטוריה עוצבה על ידי פסיכופטים. הורדוס הגדול, מלך יהודה ובונה בית המקדש, שלט בעריצות ובטרור במשך 33 שנה ביהודה ורצח עשרות אלפים מנתיניו בהינף יד כאשר נחשדו על ידו בחתרנות ובבגידה. כאשר שמע שנולד בן זכר אשר עתיד לרשת אותו בבית לחם, הורה הורדוס להרוג את כל הבנים מתחת לגיל שנתיים באזור בית לחם, והמשיך עם ארוחת הבוקר שלו, מתאר ההיסטוריון בן התקופה, יוסף בן מתתיהו. פרופ' אסא כשר השווה את הורדוס לפסיכופט אחר, מהתקופה המודרנית, מנהיג רוסיה יוזף סטלין, אשר היה "מדינאי שנון ומפוקח, בנאי גדול ואסטרטג מפוכח, אבל גם אכזר ועריץ מאין כמוהו". וסבל גם מאישיות פרנואידית, קבעו הפרופסורים כשר ואליעזר ויצטום.
על מלך אנגליה ריצ'רד השלישי, אשר מחזהו הידוע של שייקספיר מתאר אותו כמניפולטור חסר רחמים, ניצת באחרונה פולמוס מדעי אם היה פסיכופט או שמא רק לקה בחוסר יכולת קיצונית לשאת מצבים של חוסר ודאות. דמויות היסטוריות שאין עליהן בשלב זה פולמוס רב בהקשר לפתולוגיה הנפשית שלהן הם אדולף היטלר, המוגדר פסיכופט נוירוטי, וכך גם ד"ר העינויים שלו יוזף מנגלה.
אך מנהיגים יש גם בתחומים אחרים, המעצבים לא פחות את עולמנו.
"שכח מפסיכופטים הכלואים בבתי כלא ובבתי חולים, הם לא הסיפור הגדול", אמר פעם החוקר מספר אחת לחקר הפסיכופטיה רוברט הייר (Hare) לעיתונאי ג'ון רונסון. "הסיפור הגדול הוא הפסיכופטיה התאגידית. כדאי שתלך ותראיין כמה פסיכופטים תאגידיים". הייר ידע על מה הוא מדבר. הפסיכולוג המשפטי הקדיש 30 שנים לחקר הפסיכופטיה ופיתח את השאלון האבחוני לאיתור פסיכופטים המשמש פסיכיאטרים ובתי משפט בכל העולם (PCL-R).
ורונסון הלך. ביניהם הוא הגיע למלך הפיטורים ההמוניים של וול סטריט, אלברט "אל מסור שרשרת" דנלאפ, מנכ"ל חברת הצריכה הענקית סאנבים. דנלאפ הביא לקריסת החברה לפני כעשור לאחר שנחשד ברקיחת דו"חות רווחים מזויפים, בניפוח הוצאות ובהנחיית עובדים לדווח על הוצאות פיקטיביות. את כינויו הוא רכש מכיוון שהיה נוהג לערוך פיטורים המוניים בחברות שאת נכסיהן כינס והפך ערים שלמות בארה"ב לערי רפאים.
רונסון הקריא לדנלאפ את רשימת המאפיינים שבכלי האבחון לפסיכופטים שיצר הייר: "ובכן, ערך עצמי גרנדיוזי…", ודנלאפ ענה "אתה חייב להאמין בעצמך!". "מניפולטיביות" – "זו מנהיגות!", "אפקט שטחי: אי יכולת לחוות קשת של רגשות", והוא החזיר בקוצר רוח: "מי רוצה שיעיקו עליו רגשות מטופשים?".
לפני כחצי שנה פירסם המגזין הכלכלי היוקרתי "פורבס" טור ובה נשאלה השאלה הבאה: "האם המולטימיליונר, מייסד חברת אבטחת המידע ג'ון מקאפי הוא פסיכופט?" הטור פורסם עקב שורה של אירועים תמוהים שפורסמו בתקשורת, בהם הסגרתו של גורו אבטחת המידע מגואטמלה לארה"ב לאחר שנחשד ברצח אזרח אמריקאי בבליז, שם הספיק גם להיחקר על הקמת מעבדת סמים. מקאפי טען ששלטונות בליז ירצחו אותו אם יוסגר לידיהם. בינתיים הוא גם הספיק למכור את סיפור חייו לתחנת טלוויזיה קנדית. הטור, יש לציין, נכתב על ידי כותב חיצוני של "פורבס" (Contributor), והעיתון – שבחר לפרסם את הדברים – דאג להכניס דיסקליימר לפיו הדעות שהובעו בטור הן אלה של הכותב. עיתונאי נוסף פירסם רמזים לגבי אפשרות זו ב-"Psychology Today", הפעם הירחון לקח אחריות על הדברים.
חסך רגשי ומוחי
לא כל אחד עם הפרעה זו הוא רוצח מטורף. יש כאלה בעלי תפקוד לקוי, חלקם מצליחים מאוד. אבל לכולם יש דבר אחד במשותף – הם ממוקדים אחר העצמה אישית על חשבונם של אחרים, ואין להם יכולת לאמפתיה.
במחקרים שפורסמו בשנים האחרונות נקבע כי אצל פסיכופטים, המרכזים במוח האחראים על תחושת פחד, למידה מטעויות, למידה חברתית וחיוות רגשי, התפתחו באופן שונה מאנשים רגילים באוכלוסייה. תהליכי ויסות ניורו-פסיכולוגיים אלה מתפתחים לאורך שנות הילדות. בשל כך בני נוער נוטים יותר לנטילת סיכונים ולהתנהגות פרועה וחסרת חרטה. מרכזים אלה במוח שלהם עדיין מתפתחים, ואינם הגיעו לבגרות. לפי מדעי המוח, במה שחוקרים כיום קוראים "פסיכופתיה ראשונית", ההתפתחות של מוחם של פסיכופטים במהלך התבגרותם נפגעת, ולמעשה הם מרגישים פחות כאב, חרטה ופחד מאנשים רגילים.
ואולם תאורטיקנים פסיכואנליטיים שונים גורסים כי הפגיעה הפסיכולוגית והרגשית (כלומר שאלת הסביבה או הגנטיקה) קדמה לפגיעה המבנית ואף ייתכן שגרמה לה, מה שאנשי המקצוע קוראים "פסיכופתיה שניונית או משנית". אותם אנשים חווים תחושת אימה כל כך קשה מהמציאות הנפשית שלהם, שגורמת להם לאבד קשר עמה ולפתח שריון מגן מנותק מהרגשות שלהם.
אנשים אלה חוו פגיעה קשה בהחזקה של הוריהם, אשר התייחסו אליהם כשלוחות של עצמם, והם פועלים לפי חוק הורי קשוח, המטיל ספק בזכותם להתקיים באופן חי ועצמאי, כתבה הפסיכואנליטיקאית הצרפתייה ד"ר ג'ויס מקדוגל. במשך הזמן הם ללמוד "לכבות" את הרגשות שלהם כמנגנון התמודדות יעיל, וכך הם גם מתקשים להבין את הרגשות של אחרים. אך התוצאה היא שאחרים אלה מרגישים בעוצמה במקומם.
צריך לזכור כי נפש האדם לא עובדת לפי ספרי האבחון הפסיכיאטריים, ונדיר שאדם הוא פסיכופט טהור; סביר שיהיו לו קווי אישיות נוספים וכי עמוק בתוכו הוא כן ירגיש רגשות אנושיים. לפי הגישה הפסיכואנליטית, לפיכך, פסיכופטים אלה הם כן ברי טיפול.
מוסר או פחד מכאב
הפסיכופטים פועלים ללא מוסר וללא חרטה. זיגמונד פרויד, הוגה הפסיכואנליזה ואחד המוחות שעיצבו את ההבנה המודרנית של נפש האדם, לימד אותנו כי אנו מפתחים את החלקים הללו בנפשנו באמצעות כינונו של האני העליון, הסופר אגו, שהפנים בילדותנו את הקול ההורי אשר לימד אותנו לוותר על ההנאות שלנו כדי לעמוד בדרישות ההורים. סטייה מהציווי ההורי מביאה עמה סבל נפשי בדמות של אשמה, פחד וחרדה.
היה עוד נושא פעוט שפרויד סבר כי עבודתו המדעית מעניקה לו זכות לחרוץ דעה, והוא לא פחות מאשר ערכה וצידוקה של התרבות האנושית עצמה (ולהיים, 1971 [2001]). האדם, לפי פרויד, מונע על ידי דחפיו; בעיקר דחפים מיניים וכן דחפים תוקפניים. בעוד אנו שואפים להנאות, תהליכי החיברות והתירבות דורשים מאתנו לוותר על הנאות אלה בשיעור הולך ועולה.
אם כך, מדוע אנו מוותרים על עונג תמורת התרבות והמוסר? מה אלה נותנים לנו? בערוב ימיו הגיע פרויד למסקנה העגומה כי טבעו של האדם הוא די עלוב. הנאות ועונג הן נדירות, ומנוגדות לאורחות חייו, ואילו כאב וסבל הן מנת חלקו בשפע. מקורות הסבל הם שלושה: גופו, העולם שסביבו ויחסיו עם הזולת. משום כך הימנעות מהכאב היא עדיפה מחתירה לעונג – וזו מטרת החיברות, הדת, התרבות והמוסר. האדם תמיד ישאף למלא את משאלותיו, אך ייאלץ להתפשר עם דרישות החברה.
יתרה מכך, בחתירתו להפחית את הסבל, האדם אינו מוותר על הנאותיו בעצמו. הוא נדרש לוותר על העונג שלו מתוך כפייה. בכאב ובייסורים. בחוסר נחת. תמיד מעטים ירוויחו על חשבון הרבים. זה טבעו של האדם, עמוק בתוכו – אם יעז לגלות את מעמקי התת-מודע שלו – הוא ילד חסר אונים שכל רצונו לחזור לביטחון הנשכח של ינקותו, אז אבא ואמא שמרו אותו מכל משמר מפני חרדות העולם. "רוב האנשים לא באמת רוצים חופש, כי חופש כרוך באחריות, ורוב האנשים פוחדים מאחריות", קבע פרויד ("תרבות בלא נחת" 1930 [1988]).
רובנו מקבלים על עצמם את המוסר מתוך פחד, טען פרויד. הפסיכופתים, אשר מסיבות גנטיות וסביבתיות לא מרגישים פחד, הם חסינים מפני מוסר, חרדה ואשמה.
אך בכולנו קיים גרעין פסיכותטי: כולנו מונעים על ידי הדחפים שלנו, והריגוש שאנו מפיקים ממימוש שלהם. מקרי אונס ורצח מזוויעים מרוחים על פני הכותרות הראשיות של העיתונים. מתוך רשימת עשרת הסרטים הנצפים ביותר בכל הזמנים, תשעה מתוך עשרה עוסקים באלימות, פשע, רציחות וגיבורים פסיכופטים. "הסנדק", הג'וקר מ"האביר האפל", "ספרות זולה", "מועדון קרב", "רשימת שינדלר". האופל מושך, מסקרן ומרגש אותנו. לכולנו יש פנטזיות רצח או נקמה. בכולנו חבוי עמוק בפנים מרכיב פסיכופטי; ואם ילחצו מספיק חזק – האנושות מסוגלת לבצע, ואכן מבצעת, פשעים נוראיים.
_______________________________________________________
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 
הייתי כל כך מדוכא כשאהובתי עזבה אותי בשביל בחור אחר אחרי שיצאנו חמש שנים, ניסיתי להתחנן שהיא תחזור אליי, היא סירבה ואמרה שאין לה יותר רגשות אליי. אחרי כל האהבה שחלקנו בעבר, לא יכולתי לדמיין את חיי בלעדיה, כי האהבה שלי אליה לא יסולא בפז למסחר מכל סיבה שהיא, יום אחד כשגלשתי באינטרנט ראיתי תגובה על כך שיש לו את הכוח לחזור למאהב לשעבר והחלטתי לנסות לשכנע את עצמי על ידי יצירת קשר איתו ומיד עשיתי הוא ענה והסברתי מה עובר עליו והוא אמר שבחור אחר השתמש בה בכישוף וודו ובגלל זה היא עזבה אותי בגללו למרות הדאגה שלי אליה וההבטחה שהוא יעזור לי להחזיר את המאהב שלי, וזה גם יעזור לי להטיל עליו כישוף כדי שלא יוכל להכות אותי בחזרה בעתיד, תוך פחות משלושה ימים נורה גבר על ידי גברים אלמונים בפלורידה ותוך 48 שעות החברה שלי הייתה בבית שלי וחיכתה שאחזור מהעבודה, וכשחזרתי, היא התחילה להתחנן ואמרה שהיא מצטערת שהיא מעולם לא ידעה מה פגע בה. תודה לך ד"ר אפטה על עזרתך. צור קשר עם DR APATA לקבלת עזרה מיידית באמצעות דוא"ל: drapata4@gmail.com. אתה יכול גם לשוחח איתו ב-WhatsApp/Viber באמצעות (+66 81 302 8552). צור קשר עם DR APATA לקבלת עזרה מיידית באמצעות דוא"ל: drapata4@gmail.com. אתה יכול גם לשוחח איתו ב-WhatsApp/Viber באמצעות (+66 81 302 8552). צור קשר עם DR APATA לקבלת עזרה מיידית באמצעות דוא"ל: drapata4@gmail.com. אתה יכול גם לשוחח איתו ב-WhatsApp/Viber באמצעות (+66 81 302 8552)
היי, אני כל כך מתרגשת לקבל בחזרה את הנישואים השבורים שלי ואת בעלי בחזרה אחרי שהוא עזב אותי ואת שני הילדים שלנו בשביל אישה אחרת. אחרי 8 שנות נישואים, בעלי ואני ניהלנו ויכוח אחד עם השני עד שהוא עזב אותי לבסוף ועבר לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שהחיים שלי נגמרו והילדים שלי חשבו שלעולם לא יראו את אביהם יותר. ניסיתי להיות חזקה רק בשביל הילדים, אבל לא יכולתי לשלוט בכאבים שעינו אותי, הלב שלי התמלא עצב וכאב, כי באמת הייתי מאוהבת בבעלי. אני חושבת עליו כל יום ולילה ואני תמיד רוצה שהוא יחזור אליי, הייתי ממש מוטרדת והייתי צריכה עזרה, אז חיפשתי עזרה באינטרנט ונתקלתי באתר שהציע שד"ר אפטה יכול לעזור לי לחזור מהר , אז הרגשתי שאני צריך לנסות את זה. יצרתי איתו קשר והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי את זה, ואז הוא עשה לי (Love Spell). 48 שעות לאחר מכן, בעלי באמת התקשר אלי ואמר לי שהוא כל כך מתגעגע אליי ולילדים, כל כך מדהים!! אז הוא חזר באותו יום, עם הרבה אהבה ושמחה, והתנצל על טעותו ועל הכאב שהוא גרם לי ולילדים. אז, מאותו יום ואילך, נישואינו היו חזקים יותר מבעבר, הכל הודות לד"ר APATA. הוא כל כך חזק והחלטתי לשתף את הסיפור שלי באינטרנט. ד"ר אפטה הוא גלגל כישוף אמיתי ועוצמתי שתמיד אתפלל לחיות זמן רב כדי לעזור לילדים שלי בעת צרה אם אתה כאן וצריך את האקס שלך בחזרה או את בעלך עבר לאישה אחרת, אל תבכה יותר, צור קשר עם הקוסם החזק הזה עכשיו. הנה איש הקשר שלו: שלח לו דוא"ל לכתובת: drapata4@gmail.com, אתה יכול גם לשלוח לו Whatsapp/viber עם המספר הזה (+66 81 302 8552), תודה
שמי מבוסס על עדן באלבניה ואני עובד בבנק המרכזי של אלבניה בתפקיד מפקח לפני שהתחתנתי עם אשתי, התחתנתי עם עובדת הפרה שלי בארגוני ואני טיפוס הגבר שלא יודע לדבר עם חברה לא יכולתי להביע את דעתי בפניה כי אני תמיד מפחד ממנה ואני לא יודע למה ולדעתי זה חוסר ביטחון, אני עושה כמה ניסיונות לדבר איתה לפחות כדי להגיד לה איך אני מרגיש כלפיה אבל לא יכולתי.
אלה האיכות שמצאתי בה שגורמת לי להתאהב כאן הם כדלקמן, היא כל כך יפה, אכפתית, הדמות מאוד נחמדה, שאפתנית, לא מפחדת, חסרת אנוכיות, מושכת ונבונה.
הזמנתי אותה למספר ארוחות ערב אבל פחדתי להעביר את ההודעות, שם הילדה אג'ולה, אני צריך להודיע לחבר שלי על מה שעברתי ושהחבר הקרוב שלי קיבל לי דוא"ל מהרופא שיעזור לו להסדיר את המאבק בין חברתי הקרובה לאשתו כמו לפני שנתיים.
אני אף פעם לא מאמין בשום כישוף כי אני בן אדם דתי, אבל אני פשוט מנסח את זה כטרייר. אני פונה לרופא הזה ואני מסביר לו על הילדה שאני אוהב אותה ואני רוצה שהיא תהיה אשתי והרופא ביקש ממני ללכת כמה צעדים שעשיתי ואחרי שבוע בלבד אג'ולה התקשרה אלי בעצמה ואמרה לי שהיא אוהבת אותי וזה מה שהוביל לחתונה שלנו והזמנו את הרופא ביום החתונה שלנו ואנחנו חוגגים היום את יום הנישואין שלנו אני מאוד שמח
אם אתה נתקל בקשיים כלשהם בחיים אל תהסס לפנות לרופא זה בדוא"ל הבא spellspecialistcaster937@gmail.com
https://agsidenko.ru/2014/05/19/создание-сайта-на-основе-blogger/
on line pharmacy uk pharmacy online discount drugstore no prescriptions/#online mexican pharmacies
http://cassiopee.me/
Swoon
זו עדות שלי לעבודה טובה של אדם שעזר לי. שמי ELDA VERA, ואני מבוסס בספרד. החיים שלי חזרו! אחרי 8 שנות נישואים בעלי עזב אותי והשאיר אותי עם שלושת הילדים שלנו. הרגשתי שחיי עומדים להסתיים ולפגוע. תודה לאשף בשם DR Chamberc שפגשתי באינטרנט. ביום נאמן, בעת גלישה באינטרנט, חיפשתי בוקסר כתיב טוב שיכול לפתור את הבעיות שלי. מצאתי סדרה של עדויות על הקוסם המיוחד הזה. כמה אנשים העידו כי הוא החזיר מאהב לשעבר, כמה העידו כי הוא החזיר את הרחם, כמה מעידים כי הוא יכול לעורר כישוף להפסיק גירושין וכן הלאה. היתה עדות מיוחדת שראיתי, אישה בשם גרייס, מעידה איך ד"ר קאהמבריק פרשה את המאהב לשעבר שלה בתוך פחות מ 48 שעות ובסוף העדות, היא שחררה את כתובת הדוא"ל Dr.Chamberc. לאחר קריאת כל זה, החלטתי לנסות DR Chanberc. פניתי אליו בדוא"ל והסברתי את הבעיה שלי. בתוך שלושה ימים חזר אלי בעלי. אנחנו פותרים את הבעיות שלנו, ואנחנו אפילו מאושרים יותר מבעבר. Dr.Chamberc הוא באמת אדם מוכשר ואני לא אפסיק לפרסם את זה כי הוא אדם נפלא. אם יש לך בעיה ואתה מחפש אשף אמיתי אמיתי לפתור את הבעיה בשבילך. נסה את Dr.Chamberc הגדול היום, הוא יכול להיות התשובה לבעיה שלך. אתה יכול לפנות אליו throug דוא"ל chamberc564@yahoo.com תודה,
צרו איתו קשר:
(1) אם ברצונך לשחזר את האקס שלך
(2) אם תמיד יש לך חלומות רעים.
(3) אתה רוצה להיות מקודם במשרד שלך.
(4) אתה רוצה נשים / גברים לרוץ אחריך
(5) אם אתה רוצה ילד.
(6) אתה רוצה להיות עשיר.
(7) אתה רוצה לקשור את בעלך / אשתו, כך הרצון שלך לנצח.
(8) אם אתה צריך תמיכה כספית.
(9) טיפול צמחי מרפא
10) לעזור לאנשים לצאת מהכלא
(11) תפקידי נישואין
(12) מוטות מופלאים
(13) מפעל הפיס
(14) נביטה חרוצה
(15) רגעים אטרקטיביים
(16) לחסל מחלות
(17) זכייה של השחקנים
(18) הצלחה בתערוכות
(19) קסום לדעת מי לאהוב אותך.
(20) איות עסקי
(21) הסרת מקלות של מחלת HIV
צור קשר היום ב:
chamberc564@yahoo.com
נו באמת…
למה אתה מתכוון שאתה אומר בעיות בלידה? האם אתם / הייתם גרים בשכונה שנחשבת "בעייתית"? האם יש היסטוריה של פסיכופתיה, מחלות נפש או הפרעות אישיות במשפחה?
אני רוצה להגיד לך שאתה נשמע כמו אבא מצוין, ואני שמח לשמוע שהיום אתה מצליח להרגיש ממנה נחת.
פסיכופתיה ראשונית (אנשים שנולדים ככאלה) היא מאוד, אבל מאוד נדירה ובמיוחד בקרב נשים. הפרעת התנהגות עם תכונות אופי קשוחות וחסרות רגש זו אבחנה יחסית חדשה. האם זאת האבחנה שקיבלה?
בנוסף, לא כל מי שהוא מאובחן עם הפרעת התנהגות גודל להיות פסיכופת. המוח לא מפסיק להתפתח עד אמצע גיל 25 כזה.
עם זאת, ההתנהגות שאתה מספר לנו עליה כאן "בעטה לו בראש ובצוואר" היא התנהגות אכזרית, וחסרת מעצורים אפילו עבור ילד. כל שנשאר לתהות הוא איפה היו הברקסים שלה. מה גרם לה לעצור?
הייתה לידה מוקדמת ואחרי שלא הצליח עם ואקום עשו ניתוח קיסרי. אשתי גם התקשתה להפסיק לעשן במהלך ההיריון איתה אבל הפעלתי עליה לא מעט לחץ וגרמתי לה להפסיק באותו הזמן. כן, אפשר לומר שגרנו בשכונה יחסית בעייתית. קח בחשבון שזה היה בשנות ה-90 ורמת הפשיעה בארץ הייתה גבוהה כמעט בכל מקום. אני לא יודע לגבי היסטוריה של פסיכופתיה – אני די בטוח שלא. בנוגע למחלות נפש – כן; גם מהצד שלי וגם מהצד של אשתי. גיסי ז"ל היה פרנואיד אבל אני לא יודע אם היה מאובחן ככזה.
אני זוכר שפעם אחת הגענו לבית שלו ואחותו שהגיעה מחו"ל הייתה שם. הוא היה מאוד אוהב חצילים מטוגנים, וכשאחותו התנדבה להכין הוא האשים אותה בכך שהיא מנסה להרעיל את החצילים ולהרוג אותו בשביל לקחת לו את הבית. הוא היה גם נוהג להסתכל מאחורי הגב ומחוץ לחלון לעיתים קרובות כי "אי אפשר לדעת מי נמצא שם".
הבת שלי הייתה בזה לו ומותחת אותו והוא היה מאוד מתעצבן מזה. אחרי כמה פעמים פשוט הפסקנו להביא אותה אליו, אבל הוא לא שכח את מה שעשתה עד סוף ימיו.
אני יודע שבצד של המשפחה שלי יש היסטוריה של הסתבכות עם החוק – זה לא משהו שאי פעם חשבתי שאצטרך להתמודד איתו שוב, וזו אחת הסיבות שאני לא בקשר עם רוב המשפחה שלי.
אתה צודק, זאת לא האבחנה המדויקת. אבל כן היה משהו בנוגע לחוסר רגישות באבחנה. אני אצטרך לבדוק את זה אבל הפסיכולוג שאני הולך אליו אמר לי שזה בעצם השם החדש.
זה מעניין מאוד מה שאתה אומר על המוח אבל ההתנהגויות האלה שלה המשיכו הרבה אחרי גיל ההתבגרות.
אחד המורים השתלט עליה. ומזל שכך.
וואו! זאת הייתה ממש מלחמה מה שהלך שם. העיקר שיצאה בריאה ושלמה.
אני חייב לומר שאתה צודק לגבי רמת הפשיעה. הסיפור על גיסך היה מרתק מאוד! מהתיאור באמת נשמע כאילו היה פרנואיד. מה היא כבר עשתה שכל כך עיצבן אותו?
זה השם החדש? חח מה זה? מודל של אוטו?… הוא לא יכול להגיד כזה דבר מבלי להכיר אותה. זה נשמע לא מקצועי בכלל כי יש הבדל יחסית גדול בין ההפרעות האלה.
הבנתי… לאף אחד אין את היכולת לאבחן דרך האינטרנט אבל אני אשמח להקשיב אם תוכל לפרט קצת בנוגע להתנהגות שלה.
אז היא הייתה עם החבר שלה אצלנו בשבוע שעבר. בסך הכל בחור מרשים מאוד ונראה כאילו הוא יודע על ההיסטוריה הבעייתית, והארוכה שלה. היא כהרגלה הייתה מקסימה, ומלאת היגיון – נראה כאילו זה לא השתנה.
אני מניח שהיא לא גדלה להיות מה שאני ואשתי רצינו שתהיה, אבל היא גדלה להיות מה שהיא רצתה להיות. אפילו אחרי הכל זה יותר ממספיק טוב בשבילי.
הבעיה של אנשים כמוה שהם מרשימים עם כריזמה שלא ניתן לעמוד בפניהם. אין לי ספק שהבחור מודע אבל הקשר והאהבה אליה חזק מכל שכל והגיון. זה הכוח של אנשים כמוה הם חכמים ומודעים לכוחם בדיוק כמו לחסרונם,
היכן שישנו חיסרון בא במקומו דבר אחר שממלא את מקומו. כמו עיוור שמקבל כוחות גדולים מהרגיל כמו שמיעה חדה יותר מהרגיל..
ממש ככה, דנה. הבחור מאוהב מעל לכל הראש.
אי אפשר להאשים אותו כי השיחה האחרונה שלנו איתה בכלל גרמה לנו לשכוח מכל ההיסטוריה שלה.
היא הייתה ילדה, נערה, ואישה מאוד מאתגרת.
זה היה מאוד קשה. מגיל 10 היא אף פעם לא חזרה הבייתה בזמן אחרי בית הספר, ותמיד יצאנו לחפש אותה. היינו חיים בפחד, בדאגה, בחרדה, ודיכאון. באותה תקופה אשתי התחילה לקחת ואליום.
בגיל 5 שלחנו אותה לפסיכולוג בפעם הראשונה אחרי שביקרנו את אח של אשתי שהתקשה לקום מהמיטה, היא התפרצה בצחוק. לקחנו אותה לצד ושאלנו מה מצחיק? היא אמרה שהוא עלוב כמו ג'וק שזז אחרי שמוחצים אותו.
עונשים לא משנה כמה קשוחים אף פעם לא עבדו. צעקות והטפות היו חסרי תועלת. הפסיכולוגים גם הם היו חסרי תועלת. הסביבה ידעה, אבל בכל זאת חשבה שאני ואשתי אנחנו אלו עם הבעיה.
בגיל 15 שכנעה את אחד הפסיכולוגים שלה שאני ואשתי חולי נפש. שאני אונס אותה, ואשתי מכה אותה. הוא התקשר אל אשתי ואמר לה שהוא ראה את החבורות על העור שלה – איזה חבורות? לא ידענו, אבל מאוחר יותר גילנו שהיא נכנסה להרבה קטטות מחוץ לשעות בית הספר. אשתי פיטרה אותו על המקום ושבועיים אחר כך הוא סגר את הקליניקה באיזור שלנו.
מסתבר שזה היה כל כך מצחיק שחודשיים אחר כך היא עשתה אותו דבר עם יועצת בית הספר. היועצת עירבה את משרד הרווחה, ואפילו הגיעו 2 חוקרים מטעמם שסיימו את הסבל שלי ושל אשתי, וקבעו שהבית לא פוגעני כלפיה.
כולנו בכינו, היא צחקה. לקח לנו המון זמן למצוא פסיכולוג שהסכים לטפל בה אחרי כל זה.
יש לי 2 בנים, ההתנהלות איתם הייתה הרבה יותר קלה עבורי ועבור אשתי…פשוט לא ידענו איך להתמודד איתה. היו פעמים שניסנו להתעלם ממנה, אבל אלו רק החמירו את המצב.
בגיל 17 היא ישבה במעצר מספר ימים… היינו רגועים כי לפחות ידענו איפה היא.
או-קייי, הפוסטים האלה חוללו בי צמרמורת. אני לא יכול לתאר לעצמי איך הרגשתם, אבל אני מדמיין שבטח נורא פחדתם.
מה הייתה התגובה שלכם ושלה אחרי שקיבלתם את האבחנה?
האם היא לחצה עליכם להיפגש איתה?
כן, המון פחד. היא תחזור היום הביתה, או לא? האם היא תפגע במישהו היום, או לא? אלו היו השאלות שליוו אותנו כל יום.
אנחנו היינו מאוד מבולבלים ומדוכדכים. הבת שלנו קשוחה וחסרת רגש? איך הוא בכלל הגיע לזה. היא הביעה המון רגשות, וזה לקח לנו זמן לקבל את האבחנה הזו כאמיתית.
היא הייתה רגועה. היא אמרה שזאת בסך הכל חתיכת נייר, ושאלה אם אנחנו יכולים להזמין אוכל.
לא ראינו אותה 5 שנים… אבל זה קצת הרגיש כאילו לחצה. בשלב מסוים היא פשוט התחילה לשאול את השאלות שלה נורא מהר ולא השאירה לנו הרבה זמן לחשוב על התשובות.
המילים הקשוחות של 'אני בת אדם' כאן הזכירו לי את הבת שלי. היא בת 28 (בקרוב 29) ועזבה את הבית שלי ושל אשתי לפני 5 שנים אחרי שעזרנו לה לסיים את הלימודים באוניברסיטה. אני בכנות חושב שזו הייתה הפעם היחידה בחיים שלנו בה היינו גאים בה. חשבנו שסוף סוף, אחרי כל הפסיכולוגים ששילמנו עליהם, אחרי כל ההסברים, הסבלנות שלנו, אחרי כל הפיצויים ששילמנו עליהם, שהיא סוף סוף למדה את משמעות המילים אחריות ומחויבות. אני מקווה שזה נכון.
אמנם אף פעם לא היינו עשירים והיו מעט בעיות בלידה שלה אבל מעולם לא התעללנו בה. אחד ממנהלי הבית ספר אמר לנו לפני שסילקו אותה ש, "הכל מתחיל בבית." היינו בהלם. בגיל 10 אבחנו אותה עם הפרעת התנהגות עם תכונות אופי קשוחות וחסרות רגש. הפסיכיאטר שאבחן אותה הסביר לנו שיש לה "סוג אישיות נדיר ובלתי שגרתי."
אני לא יודע אם היא פסיכופתית או לא, אני לא איש מקצוע, אבל כשאני קורא את כל הסממנים אני חושב במבט לאחור שבאמת היה משהו "מכובה". בכל מקרה, באותו הזמן אני הייתי בטוח שהפסיכיאטר הזה מבלבל את המוח. אני באמת רוצה שאנשים יפסיקו להגיד "כל הילדים הם פסיכופטים" כי זה פשוט לא נכון.
היא הייתה מניפולטיבית בצורה ממש קיצונית, משתמשת באנשים, הייתה משקרת לגבי הכל מגיל קטן, אפילו לגבי דברים קטנים כמו מה השעה, והייתה נוקמת באנשים באמצעות אלימות. בגיל 7 אחד הזיכרונות הכי גרועים בחיים שלי – התקשרו אליי מבית הספר ואמרו לי שהבת שלי בעטה בראש, בצוואר ובחזה של ילד אחר וכל זה בגלל שהוא משך לה בשיער, וזרק לה את הילקוט מהחלון.
היא גרמה לו לזעזוע מוח, והפרעת חרדה חמורה שהוא פיתח בעקבות המקרה. היא הסתכלה להורים שלו בעיניים, ואמרה להם שזה מגיע לו. יש לי כל כך הרבה סיפורים אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.
המפחיד מכולם היה אולי שהייתה בגיל 21-22 בערך. אני ואשתי רבנו איתה בנוגע לתשלום על הלימודים באוניברסיטה. אמרנו לה שאנחנו הולכים לעזור, אבל היא חייבת לקחת את עצמה בידיים ולמצוא עבודה. אחרי הרבה צעקות, קללות, ואיומים מצידה היא עזבה את הבית בכעס.
חשבנו שהיא הולכת לאגרוף תאילנדי לתת מכות לאנשים (אחד מהתחביבים שלה) בשביל להירגע. אבל לא. הודעת וואטסאפ, ושיחת טלפון שלה מעירה אותי ואת אשתי באמצע הלילה והמילים היחידות שלה, "אני שוכבת על הכביש המהיר ומחכה שהכל יסתיים."
אני ואשתי התקפלנו על המקום. הסכמנו להכל, והתחננו בפניה לחזור. בבוקר למחרת היא חזרה כאילו לא קרה שום דבר.
הפסיכולוג שאני הולך אליו הסביר לי פעם אחת שפסיכופתים מאופיינים בהיעדר פחד ונועזות.
אנחנו שומעים ממה מדי פעם… לאחרונה התקשרה אלינו ושאלה אם היא יכולה להגיע לארוחת ערב עם החבר שלה. סיפרה לנו על הקריירה המצליחה שלה (בתור עורכת דין), איך השתנתה לטובה, על געגועים, ועל מערכת יחסים שנמשכת כבר מעל שנתיים. כהרגלה היא הייתה מקסימה, רציונלית, והפעילה עלינו לא מעט לחץ.
אמרנו לה שהיא יכולה לבוא איתו בשבוע הבא.
וואו איזה סיפור חיים! איך המעגל הקרוב אבא אמא אחים יכולים לחיות לצד אישה לא צפויה?
כיצד הצלחתם להתמודד 24/7?
האם הסביבה הקרובה ידעה ממצבה? ואם כן כיצד היא הגיבה?
היי בת אדם!
איבחנו אותי כנרקיססטית עם נטיות סוציופתיות. אני חושבת שזה מאוד אמיץ מצידך לחשוף כל-כך הרבה על עצמך, כי הרבה אנשים סתם זורקים את כל המושגים האלו באוויר כמילים רעות מבלי בכלל לדעת מה הן אומרות – יש לי יותר מדי בארץ מכדי לחשוף את עצמי ככה. חחח אפילו בתחום הפסיכולוגיה ההפרעה שלי היא חלק מהשילוש האפל… מה לעזאזל שזה אומר. מתחת לכל הלייבלים והדעות הקדומות אני פשוט אני.
אני מאוד מסכימה איתך לגבי טוב ורע, זה מאוד נכון. טוב זה משהו שמועיל עבור אנשים, ורע זה משהו שלא מועיל עבורם.
אני אוסיף ואגיד שאמפתיה לא הופכת אנשים לטובים, בדיוק כפי שחוסר אמפתיה לא הופכת אנשים למרושעים.
אני חושבת שיש מספיק אנשים רגילים בכלא בשביל להוכיח את הנקודה שלי.
באותה ההזדמנות אני גם רוצה להזמין את כולם לבלוג שלי:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866824
אמפתיה מחוברת לזולתניות, זולתניות ליכולת הקשבה ויכולת הקשבה להכלה ואהבה; זאת אומרת – אמפתיה היא דבר חיובי כלפיך וכלפי הזולת. אדם לא אמפתי בכל מצב או בכל מחיר, אבל לא אעשה לך חיים קלים – אמפתיה היא דבר חיובי.
בבתי-הכלא נמצאים אנשים מכל מני סיבות, לא כולם פסיכופטים ו(דרך-אגב) גם לא כולם אשמים, חלקם(הנדיר) נמצא שם בשוגג.
ובכן, רעות היא דבר משחרר, רוע כולא אותך בית-האסורים של עצמך, אם לא בטווח הקרוב אז בזה הרחוק יותר. ממליצה לך לקרוא את: ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד.
החלק הראשון בהודעה שלך קצת לא ברור לי. האם את מנסה לטעון שכניסה למערכת יחסים כל שהיא מחייבת אמפתיה?
בבתי הכלא יש סכיזופרנים, אנשים רגילים, אנשים דיכאוניים וגם אנשים אמפתיים. אמפתיה לא מנעה מהם להתנהג כמו אנשים רעים. יש גם נרקיסיסטים, סוציופתים ופסיכופתים אני בטוחה, אבל אני בטוחה שהם מיעוט – בל נשכח שההפרעות מאוד נדירות ורק לחלק קטן באוכלוסייה יש אותם.
האם אמפתיה היא דבר חיובי? זה תלוי איך את משתמשת בה. להזדהות עם אדם אחר זה דבר אחד, לעשות משהו לגבי זה? זה דבר אחר לגמרי.
החלק האחרון של התגובה מתבסס על ההנחה שנרקיסיסטים וסוציופתים הם אנשים רעים, אבל אני לא רואה איך הגעת לזה. מי אמר שצריך חרטה, אשמה או אמפתיה בשביל להיות אדם טוב?
הרגשות האלו לא הופכות אותך לאדם טוב, בדיוק כפי שהם לא הופכות אותך לאדם רע – מה שמחליט אלו המעשים שלך.
את לא יכולה להסתכל על אנשים מתוך תחושת עליונות או צדקנות מסוימת רק בגלל שאת לא מבינה אותם. בשביל להיות אדם טוב צריך לעשות מאמץ.
אכן נכון, מעשה טוב דורש מאמץ, ולא כל אמפתיה מייצרת מאמץ. לעתים אמפתיה גורמת לאנשים לחשוב שהם פתורים ממאמץ. לעתים תהיה היא מאמץ גדול בפני עצמו. תלוי בגודל האמפתיה, ובאדם שאת מייצרת כלפיו האמפתיה(כמה הוא מאפשר אותה ומעניק אותה בחזרה, באופן דמוקרטי והדדי).
אנחנו, בתכתובות כאן(שלא מן הנמנע) יוצרים, לעתים, הכללה.
ועדיין – אני סבורה שאמפתיה, הכלה, קשב הן יכולות חיוביות המניעות לחיברות, לתקשורת וליחסים חיוביים ובהחלט מעניקים ומכוונים לפעולה. והרי גם תגובה המתנגדת לאדם המבקש אמפתיה מקורה בהבנה וברצון להעניק אמפתיה, וזאת בתנאי שההתנגדות מנומקת, איננה מעליבה ומכילה. לזאת יקרא: "עזר כנגדו/כנגדה". מקווה, שכעת, אני יותר ברורה.
אז אם אותו אדם מעניק עבורך אמפתיה, את צריכה להעניק כזו עבורו?
בדיוק כמו בת אדם לי יש אמפתיה קוגניטיבית, אבל שלא כמוה, אני מסוגלת לפתח קשר רגשי עם אנשים אחרים אחרי תקופה איתם. יש לי כמה אנשים כאלה בחיים שלי, ואני יכולה להגיד שאני אוהבת אותם ויכולה להרגיש עבורם, אבל הרגשות האלו חומקות ממני, והן שטחיות – אם הם פגועים או כאובים, אז רגשית יכולה להיות לי בעיה להרגיש את זה, אבל תמיד יהיה לי את המוח להבין את זה.
יש מאות סיבות לא להרגיש משהו עבור מישהו אחר. אמפתיה היא חיובית אם את מסוגלת להרגיש עבור אותו אדם אז כן, אולי את יכולה לעשות משהו חיובי עבורו, אבל אם את לא יכולה להרגיש עבורו? נו טוב. היא רגש די מגביל.
קשב והכלה אלו יכולת קוגניטיביות, איך הן קשורות לאמפתיה רגשית? אנשים נכנסים למערכות יחסים אישיות או עסקיות מכל מיני סיבות אבל בראש ובראשונה הסיבה היא אנוכית ולא נעשית מתוך זולתניות, אמפתיות, קשב או הכלה, כי אחרי הכל נרקיסיזם קיים בכולם – הפרעת אישיות זו פשוט דוגמא קיצונית לכך.
הסיבה שאת אוהבת, מעריכה או נהנית ממישהו/משהו היא בגלל הדרך בה הוא גורם לך להרגיש. או בגלל מה שהוא מכניס לתוך החיים שלך ומשם מתחיל אותו תהליך של חיברות שאת מדברת עליו.
מערכות יחסים בסופו של דבר הם פשוט סימביוזה. אני סבורה שתחזוקה של מערכת יחסים כל שהיא צריכה להיות מבוססת על כבוד ונאמנות.
רציתי לדעת האם אנשים עם הפרעה סדיסטית מזוכיסטית פתלוגית מוגדרים כפסיכופטים או סוציופתים? מה ההבדל בין השניים? תודה רבה !
גם אני כמוכם מצאתי את הבלוג מסיבות דומות; בן זוג וולגרי ששיקר לי בלי הפסקה, בגד, אפילו היה אלים. כבר נפרדנו כמובן אבל אני עדיין נזכרת בסיוטים שהעביר אותי, אפילו עד כדי כך שהיום אני הולכת לטיפול פסיכולוגי בגלל הממזר הנבזה הזה!
יש לי שאלה עבור אייל והפסיכופטית הנחמדה, בעצם עבור כל מי שיש לו ניסיון איתם…
מניסיונכם, מי הם האנשים שהם לא יכולים לעשות להם מניפולציה ולמה? מה השיטות בהם פסיכופטים משתמשים בשביל לרמות ואיך אפשר לזהות אותם?
אם יש לך חסך של חום, ואהבה, ודימוי עצמי נמוך, הוא יקלוט ויעשה הכל כדי לצוד אותך ברשתו.
יש להם אינטואיציה מאוד חזקה.
הם מרגישים את הטרף עד כמה הוא להוט ומחזר אחריהם,
ואז הוא יכנס לפעולה ויתן לך הרגשה שאת הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים. בהתחלה הוא יעניק לך הרבה חום ואהבה 'מזויפים' .. מחזרים עד שלוכדים בשיניהם את הטרף.
ולטרף לא נשאר אלא להתייסר עד שמתפקח ובורח מהזירה, פצוע חבול ושותת דם!
בת אדם, תודה לך שמצאת את הזמן להגיב לנו. את צודקת, זו באמת סטיגמה… אני לוקח את מילותיי בחזרה.
באופן אישי הכנות שלך לא מרגיזה אותי אבל היא כן שוברת לי את הלב. היא קצת קשה לעיכול, אני מודה. אני לא מבין איך מישהו יכול פשוט לשכוח מאמא שלו. אני לא מבין את זה בכלל.
מדוע נזכרת בה עכשיו?
אם תואילי אני אשמח לשמוע את הסיפור על החיים שהצלת ממוות בטוח.
Yif,
בשמחה 😀
Yif,
התעצבתי לשמוע על מערכת היחסים שלך – הצלחת להעלות בי זכרונות. אבא שלי היה איש עם המון סודות; היה לו מאוד קשה להאמין ולסמוך על אנשים, דברים אשר בסופו של דבר גם הובילו לגירושים.
אמא שלי חיכתה מעט עד שהילדים יגדלו לפני שהחליטה להתגרש אך במהלך כל הזמן הזה היה ביניהם מצב מאוד עיקש שנראה לי והצליח להשפיע מאוד על כולנו.
אני חושב שאת עשית את הצעד הנכון.
מצטער אם זה לא עוזר. אולי לאייל יש משהו להוסיף.
יוסי; תודה רבה ששיתפת.
כן סייעת לי, מכיוון שהיו רגעים בהם חוויתי תחושות חרטה שערערו אותי מאוד. היו רגעים בהם חשתי סוג של ייאוש, מכיוון שראיתי כל-כך הרבה אנשים נשארים בתוך קשרים בוגדניים, בלתי-מכבדים, מעורערים – רק כדי לא להיות לבד. לי אין ילדים, אבל לא אחת נדמה היה לי שאנשים משתמשים בתירוץ הילדים גם כבחומת-מגן רק כדי שלא להתאמת ולהתעמת עם הפחדים של עצמם, ולדעתי – לא פעם דווקא על חשבון הילדים, שנאלצים להתגורר בתוך הסחופת הזאת.
ואני רואה אנשים[בעיקר גברים] שכמו שהם מסיימים קשר מיד הם עוברים לאישה הבאה, כאילו היו קופים שמקפצים מעץ לעץ; אבל שבעוד אצל הקוף מדובר במעשה טבעי החיוני לתנועתו, לא כך-הוא אצל בני-האדם, לרבות גברים, רובם אינם מסוגלים להיעצר לרגע, להתבונן בעצמם, להתאבל, להסתגל, לכאוב, להתחרט.
ואני רואה אנשים[בעיקר נשים] שעושות הכל רק כדי שלא להיות לבד[גם כאשר אין ילדים] ומוכנות לספוג נטישות חוזרות ונשנות מאותו האדם, עלבונות, שקרים/חצאי-אמתות ועדיין להישאר שם.
כל זה מאוד גורם לי לתהות על עוז רוחם של בני-האדם, האמון שאני מסוגלת לתת בהם כאשר הם אינם נאמנים לעצמם, היכולת שלי להסתכל בפניהם ולומר להם את האמת שהם אינם אוהבים[בדרך-כלל] לשמוע מכיוון שזה דורש מהם מאמץ שהם אינם מוכנים לו; מה שנדמה לי מותיר אותי[לעתים] אמיצה, נאמנה לעצמי אך גם מאוד מאוכזבת ובודדה נפשית.
אם תרצה להגיב – אתה מוזמן.
תודה שקראת;
Yif.
אני יודע על מה את מדברת, הם *מפחדים* ממחויבות, הם מתחילים עם כל אחת והם לרוב חסרי התחשבות ועושים זאת מתוך חוסר ביטחון.
נראה לי שזה תיאור מדויק של התופעה שנקראת שחקנים.
אני באופן אישי הכרתי מספר "גברים" כאלו בזמן שלמדתי באוניברסיטה העברית.
אני חושב שאם יצא לך לפגוש גברים כאלו, האומץ שלך והכנות שלך כנראה הפחידו אותם.
בכל מקרה אני מאוד מסכים איתך. אנשים שלא מסוגלים לאהוב את עצמם ולהיות נאמנים לעצמם, לא יוכלו לאהוב אחרים.
הענקת לי תגובה אמיצה, עניינית, פשוטה ונבונה – וזה מקסים;
תודה. התיאור שלך[שוב] סייע לי.
אני מקווה למצוא איש אמיץ ונאמן לעצמו, כזה שיודע לעצור ולתהות כשצריך, להיות סבלן לפעמים, ובעיקר אמין ועקבי.
ומה אני רוצה ממנו? – חיבוק.
האם קיים איש כזה?…
לא יודעת.
מקווה לא להישאר לבד,
ואם קיים איש כזה, הלוואי שאדע לזהות אותו נכון, ולהיות מסוגלת לבטוח בו.
בשמחה!
אני לא מאמין שתישארי לבד. אם תצפי לטוב, יהיה לך טוב.
אולי זו אמירה קצת שחוקה אבל ככה אני מאמין.
שבת שלום.
תודה על התבונה והחום האנושי.
ובאשר לאמונתך וברכותיך:
אמן, כן יהי רצון;
ויתברך המברך.
שבוע טוב.
"אתה לא יכול להזדהות איתי יותר משאני יכולה להזדהות איתך."
זה נכון… כל-כך נכון.
גם אם טוב ורע הם באמת סובייקטיביים ואני לא אומר שהם כן זה עדיין לא תירוץ לעשות את הדברים שאת עשית.
בלי אנולוגיות. מה באמת היית אומרת אם משהו "רע" היה קורה?
בת אדם, האם למדת פעם באוניברסטה העברית?
ההורים שלי היגרו חזרה לארה"ב כשהייתי בגיל 8. יש לי תואר שני מאוניברסיטת קולומביה.
מעולם לא רשמתי שזה "התירוץ" שלי משום שאני לא צריכה תירוצים לעשות את הדברים אותם אני עושה. אני מכירה את החוק טוב מאוד, ההבדל הוא, אני לא יכולה להרגיש את ההבדל בין טוב ורע. אני פשוט עושה דברים טבעיים. אני לומדת מדברים בצורה מכנית וממשיכה הלאה. קוראים לזה פסיכופתיה.
הרבה אנשים שמבקשים כנות לא באמת רוצים אותה אבל אני אתן לך אותה לפניי שאני הולכת.
אני משערת שהרבה ישראלים היו חושבים שזה יהיה רע אם פצצת אטום תיפול מחר על המדינה, אז נניח וזה היה קורה מחר.
הייתי יושבת בבית וללא המסיכה שלי כל מה שהייתי יכולה לומר זה, "חבל."
אחרת, אם הייתי במצב רוח משועמם יותר פשוט לא הייתי אומרת כלום.
להתראות.
לפסיכופת אין רגש ככה שטיפול פסיכולוגי לא קשור , אני מדברת על הפסיכופתים המלאים.
צריך פתרונות אחרים פסיכופתיה זה מוח אחר, עם מוח אחר צריך לטפל בצורה אחרת . ולדעתי יש את הפסיכותפיים האמיתיים שבאמת נולדו ככה ומשפיעים על שאר בני האדם , לא רק בצורה של לעשות רע לאנשים ושאנשים יסבלו , אלא גם להפוך את החברה קצת לפסיכופטית , בור שחור יכול להזיז ולהשפיע לשני הצדדים , פסיכופטיים המלאים לטפל בהם בצורה אחרת , לא נפשית.
אגב אנשים פה חושבים שלהיות בלי רגשות טוב יותר , תחשבו שנית , אולי באמת נפגעתם אני גם נפגעתי מאנשים לא הכי טובים , העולם אמור להיות טוב אמור להיות חלק נפשי במוח , לא נתפס נפשית שמישהו יקום ויתעלל בבני אדם, בחיות , ותקראו לו אדם עם יתרון ,פסיכופתיה זה סוג של נכות כמו פיגור שכלי פה יש פיגור נפשי או איזושהו מערכת שמתפקדת אחרת . אנחנו בחברה הפכנו את החוסר רגש ליתרון וזה חבל.
פסיכופתים עיצבו את ההיסטוריה פתחו יתרון עצום על האנשים הפשוטים במשך שנים וממשיכים לעצב אותה , ויש לנו אפשרות לשנות את זה.
שהייתי קטנה אובחנתי עם הפרעת התנהגות, ובגיל 19 אובחנתי עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. בשאלון ההערכה לפסיכופתיה שנקרא PCL-R קיבלתי תוצאה של 30/40. בנוסף עשיתי מבחן MMPI ועוד כמה מבדקים נוירופסיכאטרים מעצבנים שלקחו המון זמן, למיטב הבנתי זהו חלק מעיצובם. עד גיל 23 נכנסתי ויצאתי ממספר קליניקות של פסיכולוגים שהגדירו אותי כפסיכופתית. שלום לכם.
כיום אני בת 27, מחזיקה תפקיד בכיר בבנק השקעות מצליח, אני במערכת יחסים מצוינת ובריאה מאוד בשבילי ובשבילה, המון חיי חברה ומצב כלכלי מעולה.
לא, החיים שלי הם לא חלק מסרט הוליוודי (אבל הם צריכים להיות) אף פעם לא רצחתי אף אחד וגם אין לי חשק לעשות זאת. אני בטוחה שאני אשתעמם בשגרה של כלא ואין דבר שאני שונאת יותר משעמום.
זו הפילוסופיה שלי שהחברה היא מכונה משומנת עם הרבה ברגים, זה האינטרס שלי שהמכונה תמשיך לעבוד כדי שאוכל להנות מחיים טובים יותר כתוצאה מהתקדמות טכנולוגית וכלכלית עתידית. משום כך לא ארצה לזרוק שום בורג לפח בגלל שהוא יכול להיות חשוב לי בעתיד, גם אם כרגע הוא נראה לי לא רלוונטי.
אני לא אשתנה בשביל שום דבר ובשביל אף אחד. אין לי זמן להסתכל במראה כל 5 שניות ולהגיד, "הו שיט אני פסיכופתית!" אני עסוקה בלהיות עצמי. החיים שלי מלאים הרפתקאות ספונטניות ואני אוהבת כל רגע.
אני לא חושבת שאני עושה דברים "רעים". אני רואה מוסריות ואתיקה כדברים בדויים ולכן סובייקטיביים לחלוטין. אני לא תמיד חושבת, 'האם זה טוב או רע' ואני גם לא מרגישה את הצורך. אז בשביל להשיג את מה שאני רוצה, דברים לא רצויים יכולים לקרות לאחרים. אבל ההיפך גם נכון ודברים טובים יכולים לקרות, זה באמת עניין של נסיבות… אבל, בראש ובראשונה אני קודם. הצרכים שלי והרצונות שלי לפניי כולם – אף פעם לא אשים מישהו לפניי אלא אם כן זה איך שהוא משתלם לי.
מניפולציה ולבישת מסיכה הן הדרכים הכי פרקטיות להשיג את המטרות שלי – יש לי שתי רגליים זריזות אז למה שארצה להחליף אותם בכיסא גלגלים? אם הייתי מאבדת את הכל, הייתי מרמה מישהו בשביל כסף כדי שאוכל להמשיך לשרוד. אם מישהו היה חוסם את הדרך שלי בעסקים, הייתי משחקת משחק כוח; ללא פחד וללא בושה הייתי מוצאת את הדרך לגרום לו להתקפל. זה מאוד פשוט. דגים שוחים, ציפורים עפות, אני מתמרנת.
חברות עסקיות והחברה הישראלית בפרט מעריכות ומכבדות תכונות תועלתניות ודומיננטיות כאלה שמשיגות תוצאות. אני מנצחת וכך גם כל שותפיי ולקוחותיי. הם כולם מבינים שהגישה הקשוחה שלי היא לא אישית, זה רק ביזנס ודרך להמשיך לנצח, להרוויח ולשרוד.
אני רואה דרך אמפתיה קוגניטיבית למה אנשים שכותבים פה מרגישים פגועים, אבל לא אכפת לי. אני לעולם לא ארגיש רע רק בגלל שמישהו אחר מרגיש כך. אני לא מבינה איך מישהו יכול להתקדם בחיים עם כל כך הרבה רעשים ברקע.
לסיום רציתי לומר שכתבתי את ההודעה הזו בגלל שמשמעם לי, ובגלל שאני אוהבת לדבר על עצמי.
אשמח לענות על שאלות אבל אני לא מבטיחה תשובות.
הספר "הטרדה נפשית" של פסכילוגית וקרמנולוגית צרפתיה בשם מארי זאן מתאר את הגבר הפרוורטי …
אלוקים ישמור אנשים ממך… את לא עושה דברים רעים??? אז איך היית קוראת למה שתיארת???
ציפורים עפות דגים שוחים ואת מתמרנת?! לציפורים ולדגים אין ברירה! לך יש!!!
יוסי, האם הדברים האלו רעים בעינייך? בעיניי לא.
מוסריות מגיעה משיפוט רגשי אז חוץ ממחשבה ארוכה אין שום דבר שעוצר אותי מלעשות את הדברים האלו.
מעולם לא הרגשתי אמפתיה, חרטה, אשמה, בושה או פחד. ככה נולדתי, ככה אני אוהבת את זה וככה אשאר.
יש לי סט חוקים לו אני מצייטת אבל, אם אי פעם אמצא את עצמי בעמדה בה הישרודתי היא דאגה, אז אשבור את החוקים האלו מבלי למצמץ.
בסיטואציה בה כבר יש לי את מה שאני רוצה, או בסיטואציה בה אני יכולה להשיג את מה שאני רוצה ללא דאגה להישרדות שלי, אז לא אסכן את הנוחות שלי.
המשמעות המוסרית של פעולה כל שהיא 'טובה' או 'רעה' היא חסרת כל ערך עבורי משום שזו יכולה להשתנות בכל רגע.
בגידה לדוגמה. אני לא אקבל את זה מבת הזוג שלי. זה יהיה דיל ברייקר. אני אראה אותה בתור אדם חסרת כבוד, שלא מסוגלת להתחייב למערכת יחסים, ולא מסוגלת לשלוט ברגשותייה. אני לא יוכל לסמוך על השיפוט שלה. לכן, לוגית, אני לא יכולה להרשות לעצמי לעשות את אותו הדבר.
יש אנשים שהיו קוראים לזה "מוסריות". בשבילי זו בחירה לוגית.
מעניין מאוד. זה בעצם "מה ששנוא עלייך אל תעשה לחבריך."
אז ברמה מסוימת כן אכפת לך מכמה אנשים אחרים? אבל אם זה תלוי בהישרדות שלך אז אין חוקים?
אם אפשר לשאול, של מי היה הרעיון לאבחן אותך? ומה הייתה האבחנה הרשמית?
ואם, אם! הייתה לך את ההזדמנות האם היית מעוניינת להרגיש רגשות כפי שאנשים נורמלים מרגישים אותם?
והייתי רוצה להגיד לך שאני חושב שאת טועה. מוסריות ומושגים כמו טוב ורע כן קיימים באופן אובייקטיבי.
אכפת לי ברמה הקוגנטיבית. לא ברמה הרגשית. המבנה המוחי שלי מאוד שונה משלך, המוח שלי לא מעבד אוקסיטוצין באותה צורה ששלך מעבד אותה אז אני לא יכולה להרגיש "אהבת כימיקלית". בת הזוג שלי לא מתחבאת ממני בויכוחים, או תמיד נותנת לי את מה שאני רוצה, היא לויאלית ואשת שיחה מצוינת. היא רואה ומקבלת אותי תחת המסיכה הרבגונית שלי. יש לה את הכבוד שלי ולכן יש לה את תשומת הלב שלי. אז כן, אכפת לי מהאושר שלה אבל כמו כל דבר זו בחירה שאני עושה. רגשות לא יכולות ליצור שום דבר מוצק אז אני יכולה להתווכח על זה ולהגיד שהדרך בה אני רואה אהבה ואכפתיות היא הרבה יותר טובה מהדרך בה אתה רואה אותה.
זה היה הרעיון של בית המשפט. עד גיל 19 היה לי איש קשר אחד בכל אחת מרשויות החוק בארה"ב והם כולם רצו "לראיין" אותי אחריי מה שעשיתי. בית המשפט ראה לנכון לשלוח אותי להערכת אישיות. היה לי עורך דין מצוין אז העונש שקיבלתי היה קנס כספי שמן, הערכה של 3 רופאים כל 60 יום, וכן פגישה עם פסיכיאטרית מומחית בתחום פעמיים בשבוע.
האבחנה הרשמית הייתה הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, בעיקר עם תכונות אופי חזקות מפקטור 1. קוראים לזה פסיכופתיה ראשונית, או פסיכופתיה בתפקוד גבוה. עברתי גם סריקות fMRI עם Emotive Imaging שאימתו את זה.
ההורים שלי סיפרו לי שהיו הורגים את עצמם מרוב בושה וחרטה אם היו עושים את הדברים שאני עשיתי. עשיתי, לפי דעתם של אחרים דברים נוראיים וחסרי טעם. למרות שחויות חדשות מרתקות אותי זו חוויה שאני נאלצת לוותר עליה, אחרת בטוח ארצה להרוג את עצמי.
אתה יכול להסתכל על רוצח סדרתי ולהגיד שהוא 'רשע', אבל אז אתה יכול להסתכל על חייל שהרג אלפים בשביל המדינה שלו ולומר שהוא 'טוב'. טוב ורע לא באמת קיימים. אם קורה משהו שמסכים עם האמונות והרגשות שלך, או מועיל עבורך באיזו שהיא דרך אז זה טוב אבל אם לא אז זה רע. הרעיון הזה שאתה מדבר עליו הוא מופרך מיסודו בגלל שהוא סובייקטיבי.
אני עוזבת את הארץ חזרה לביתי בארה"ב בעוד מספר שעות.
זו הפעם השנייה שאת מזכירה "מסיכה". את מנסה להציג את עצמך באור חיובי בשביל אנשים אחרים? למה? מה יש מתחת המסיכה?
אפשר לשאול מה בדיוק עשית?
מה זה Emotive Imaging?
לגביי הדבר האחרון, אני יכול להסכים עם חלק מזה אבל את משתמשת בדוגמה קיצונית מדי. יש חוקים בכל מדינה להם כולם חייבים לציית. אדם מבריק כמוך בטוח מכיר את ההבדל בין טוב לרע.
לכל האנשים "הנורמלים" יש מסיכה בה הם משתמשים בשביל שאחרים יוכלו לראות אותם באור חיובי יותר. אבל אני לא עושה את זה בשביל אחרים. אני עושה את זה בשבילי. בשביל להשיג את הדברים שאני רוצה.
אם היינו חברים ומחר ההורים שלך היו מתים הייתי מחפשת מסיכה שנקראת אמפתיה וחמלה. כשהייתי קטנה זה היה מאוד מעייף עבורי לחקות אמפתיה, מאז נהייתי ממש טובה.
הן כמו המזגן שדלוק בחדר ואף אחד לא שם לב אליו. פתאום מישהו נכנס ומכבה את המזגן וכולם חושבים, "אף פעם לא שמתי לב שהמזגן דולק… איזה שקט יש פה."
לא. אי אפשר לשאול. אני לא מכירה אותך וזה יהיה פזיז מצידי לחשוף דברים שלא בהכרח קושרו אליי.
.Emotive Imaging הם הושיבו אותי על כיסא וחיברו דברים לקרקפת שלי. ואז הם ניגנו תמונות, סרטונים וסאונד בשביל למדוד את רמת הפעילות במוח שלי. הם משתמשים בזה בשביל למדוד תגובות נוירלוגיות לתמונות שליליות.
אתה יכול להשתמש באיזו דוגמה שתרצה. החוק הוא החוק אך עבור אנשים שונים הוא עדיין סובייקטיבי ולא בהכרח טוב או רע. הממשלה היא בסך הכל יישום של אלימות כדי לאלץ אנשים לעשות דברים שהם לא רוצים לעשות. אני קוראת חדשות על ישראל מדי פעם, מה דעתך על חוק עמונה? האם הוא טוב או רע?
אפשר להמשיך לדבר על זה אבל אני לא אשנה את דעתי. לי את היכולת להרגיש אשמה או חרטה.
בסופו של דבר אתה לא יכול להזדהות איתי יותר משאני יכולה להזדהות איתך.
כתבת: "בת הזוג שלי לא מתחבאת ממני בוויכוחים, או תמיד נותנת לי את מה שאני רוצה, היא לויאלית ואשת שיחה מצוינת".
אני חשה סתירה בגוף הטקסט. אם בת-זוגתך איננה מתחבאת ממך בוויכוחים, והיא אשת-שיחה מצוינת, איך זה שתמיד היא נותנת לך את מה שאת רוצה[וציינת: או…]. והרי אם דעתה שונה משלך והיא מעיזה לבטא אותה האם לא יתכן שתפרשי זאת כחוסר לויאליות, במידה ותגובתה לא תמצא-חן בעיניך?
לפי מה שכתבת: לא מתחבאת = לא פוחדת ממני. מדוע יש לפחד ממך? עצם השימוש ב"מתחבאת" מייצר דיסונסס בין המלים בהן השתמשת, לתוכן אותו את מגישה באמצעותן.
האם תוכלי ליישב את הסתירה?…
היא כתבה: בת הזוג שלי לא מתחבאת ממני בויכוחים, או תמיד…
נראה לי שהיא מתכוונת שהיא לא תמיד מקבלת מה שהיא רוצה אבל אני לא בטוח. זה באמת מעניין איך מערכת יחסים כזו עובדת, הרי לפי מה שהיא רשמה לא אכפת לה ממנה ברמה הרגשית. בכל מקרה גם אני הייתי רוצה לשמוע את התשובה שלה.
בת אדם, אני חושב שאני צריך להודות לך על הפתיחות והכנות המטרידה (מאוד) שלך כאן. למדתי דבר או שתיים.
לפניי חצי שנה נפרדתי מהאקסית שלי שבאותו הזמן חשבתי שהיא פסיכופתית/סוציופתית או לפחות נרקיסיסטית בגלל כל השקרים שתמיד סיפרה לי ולבני משפחתה. משיטוט באינטרנט נתקלתי בערך הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית בויקיפדיה ומיד קישרתי את הסימפטומים אליה.
היום אחרי השיחה איתך אני מבין שטעיתי. היום אני מבין את סוג הדינמיקה שהייתה לנו הרבה יותר טוב.
היא עשתה את זה בגלל שהייתה חסרת ביטחון ולא בשביל רווח אישי, היא לא רצתה לפגוע באף אחד. אני עדיין חושב שהיא הייתה לא בסדר ובהחלט היא לא הייתה מלאך אבל ההבדל ביניכם הוא כמו ההבדל בין שמיים לארץ.
אני מקווה שעוד אנשים יצליחו להוציא דברים חיוביים מהמילים שלך.
בת אדם, מה עם ההורים שלך? אותם את כן אוהבת רגשית? יש בכלל מישהו שאת *באמת* אוהבת? חוץ מעצמך אני מתכוון.
שמעתי על אוניברסיטת קולומביה. אני חושב שאם היית נולדת נורמלית היית יכולה לגרום המון שינוי חיובי.
כן כן, אני יודע שאת אוהבת מי שאת… אני רק אומר אולי זה חומר למחשבה.
שלום יוסי; האמת היא שהגעתי לבלוג המעניין הזה מסיבות דומות בגללן אתה הגעת אליו. בעל שאיננו מפסיק לשקר ומונע ממני שקיפות באופן כמעט סיסטמתי[ממנו התגרשתי, בינתיים] וגם אני- אינני יודעת אם השקרים נבעו מסיבות כאלה ואחרות או מסוציופטיה. הדבר הזה הותיר אותי חשופה, מתגוננת, סקרנית, מתקשה לתת אמון.
אני רוצה לציין שבת-אדם היא דמות מסקרנת, ויחסית למי שמוגדרת: סוציפטית, חשוב לה לשתף ולהיענות להתייחסויות הכותבים/הקוראים כאן. היא משתפת בפתיחות גדולה, בכנות מופלאה[אם כי לא אחת = מקופלת-סתירות, ולכן הפניתי אליה את השאלה אליה התייחסת גם אתה בתגובתך אליי].
נדמה שיש לה הרצון להשתייך לדיון הזה ולהסביר דבר-מה אודות עצמה, מה שמעיד דווקא על סוג של חיברות.
מה שאני מזהה אצלם הוא בעיקר את הדיסוננס הזה, את הסתירות הללו, שמסקרנות אבל גם מפחידות אותי מאוד.
התעתוע שהם מייצרים נע בין קור-הרוח שלהם שהוא נעדר ספקות, לבין הרצון הגדול שלהם להתחבר ולשאוב לשם אחרים.
כמו-גם התעתוע שבין הצורך שלהם בלויאליות מובהקת[שהוא ערך עליון ביחסי-אנוש גם לדעתי, אם כי נדיר למצוא אותו וזוהי הטרגדיה האמתית ביחסי-אנוש בכלל ובזוגיות בפרט] לבין העדר לויאליות מצדם כאשר הדברים אינם מתיישבים בקו אחד עם הצרכים המידיים שלהם. על-כן אני תוהה כיצד ניתן לקיים אתם זוגיות רציפה ומוגנת לאורך זמן. מכאן גם נבעה השאלה אותה הפניתי לבת-אדם.
אני מקווה שהיא תמצא את הרצון והזמן להשיב.
גם אתה מוזמן להגיב על שכתבתי כאן.
בת אדם, כתבת גם: אכפת לי מהאושר שלה אבל כמו כל דבר זו בחירה שאני עושה.
האם אפשר לומר שאם בת זוגתך מאושרת, אז את גם מאושרת?
חזרתי לארה"ב אבל עכשיו כאן בסוף השבוע שלי, יש לי מעט זמן לענות על השאלות הסקרניות שלכם.
עבור Yif,
מסכימה איתי או לא מסכימה איתי, נותנת או לא נותנת, מבחינתי, אין לזה שום קשר ללויאליות שלה. אני מעודדת אותה לומר את דעתה. היא גדלה עם 3 אחים אז במהלך ויכוחים אני מוצאת את הגישה שלה ביחד עם היכולת האינטלקטואלית שלה מלהיבה ומאתגרת, לא כחסרת לויאליות.
אני לא רוצה ולא צריכה "yes woman".
אני לא רוצה שהיא תהיה תלויה בי, ברגע שמערכת היחסים שלנו תתחיל להיראות ככה אני אאבד עניין, אני לא הבייביסיטר של אף אחד, חולשות מהסוג הזה משעממות אותי.
דרסתי בעבר לא מעט נשים וגברים מאוד חזקים שציפו שאהיה תלויה בהם וההיפך, הם נכנסו לחיי באותה המהירות בה יצאו מהם. בת הזוג שלי יודעת מי אני, היא שם בגלל שאני רוצה שהיא תהיה שם ובגלל שהיא רוצה להיות שם – אני לא מכריחה אף אחד.
אני לא רוצה מישהי שאני יכולה לאלץ אותה לעשות דברים. אני יכולה לעשות את זה רוב הזמן, לרוב האנשים וזה גורם לי לאבד כבוד לאותו אדם.
אם אנחנו מתווכחות, אז היא מתווכחת איתי. אנחנו מתעמתות וזה שורף שעה או שעתיים בצורה נהדרת. היא יודעת איך לא להתקפל ואז לזחול בחזרה, יש לה עמוד שדרה, היא לא תתחיל להתבכיין רק בגלל שהאצבע שלה כואבת, היא מזהה מניפולציות, היא מלאת ביטחון ותעוזה, ישירה, חסרת פחד ועצמאית – אני מעריכה אותה על כל הדברים שהיא השיגה עד היום, ומנסה להשיג. אני רואה אותה כשווה, והיא עומדת מולי כאחת.
להרבה אנשים קשה לעמוד אדם לא רגשית, חדורת רצון וחסרת פחד לחלוטין. היא עושה ויכולה.
אנחנו כבר קרוב לשנה ביחד אבל אם יום אחד היא תרצה לעזוב – אז שתעזוב. אני לא רואה הבדל בין התחת שלה לבין התחת שיש בכל מקום אחר. אני לא נקשרת רגשית לאף אחד וגם לא לשום דבר.
אם "הסתירות" שלי הצליחו להפחיד אותך, הרי שההודעה הזו תפחיד אותך יותר, והרי אם לא תעשה כך, אז אני אפילו מפחידה יותר משום שקיימת האפשרות שאני משקרת ותמיד זוממת דברים?
עבור יוסי,
אני מעדיפה להיות כנה ולהרגיז כמה אנשים, מלשקר ולגרום לכולם להרגיש רכרוכיים.
בשבילי אהבה זו ההתחייבות ללויאליות ותמיד להיות שם כדי לוודא שהאדם בסדר ושמח. אז לפי ההגדרה שלי, כן, אני אוהבת את ההורים שלי, פשוט לא באותה הדרך בה אתה אוהב את שלך.
אני חייבת להם ולערכים אותם הם לימדו אותי הרבה – הם ככל הנראה הסיבה שאני היום פה ולא בכלא. אבל רגשית? בהחלט לא.
רגשית אני אוהבת אותם כמו שאני אוהבת את הלאפטופ שלי בגלל שהוא נותן לי להשתמש באפליקציות שאני צריכה. זה לאפטופ נחמד וטוב, אבל ברגע שהוא מת אני זורקת אותו וקונה חדש.
הרגש היחידי שאני הרגשתי שאמא שלי מתה היה הצקה. בגלל עלויות והזמן, אני הייתי צריכה לחקות הרבה רגשות למשהו שהרגיש כמו נצח, וגם בגלל שאני לא יכולה לדבר איתה יותר, לא מתוך געגוע, אלא בגלל שאין לי את האפשרות הזו יותר והייתי צריכה להתמודד עם השעמום שלי לבד.
ואז הדלקתי את הפלייסטיישן ושכחתי שהיא בכלל הייתה קיימת.
כן. אם בת הזוג שלי מאושרת אז גם אני מאושרת.
אני עושה מאמץ מכוון עבורה כי כל עוד היא מאושרת אני יכולה להמשיך ולקבל את מה שאני רוצה ממנה שזה סקס, כיף, ושיחות אינטלקטואליות. Quid pro quo.
אתה בטח מתכוון סטיגמה למחשבה. שמתי לב שאתה מלא בהם. הנה חומר אמיתי למחשבה: אנשים נורמלים לא נולדים עם כוונות טובות וכך גם לא פסיכופתים. כולנו אנשים וכולנו אינדיבידואלים.
הצלתי חיים של אנשים ממוות בטוח, אני תורמת לצדקה. מעולם לא הרווחתי מהדברים האלו דבר. אם יש לי את האמצעים לעזור לאדם בצרות נוראיות, אני אעשה זאת. הבעיה היא שקשה למצוא את האנשים האלו שבאמת צריכים עזרה כי רובם הם הרסניים, עצלנים וחסרי משמעת עצמית.
את בת אדם – פתטית !
היי אייל..
הייתי בקשר זוגי עם בחורה כשנראה שיש בה קווים של הפרעת אישיות אנטי -סוציאלית.
אבקש לשאול:
1. האם לבעלי הפרעה זו אין משמעות לזיכרונות?, לחוויות משותפות? להנאה מחוויות שנעשו במשותף?
2. במהלך הקשר, גיליתי כי היא בקשר מיני
עם גברים אחרים במקביל.
מה הצורך שלהם בהוללות מינית כזו?
את איזה צורך זה מספק עבורם?
אשמח לעצות כאם לבן עם הפרעה אנטי סוציאלית. אני שוברה על אובדן הבן שהיה לי (הוא בן 27 ולא גר בבית).
נתונה למניפולציות ואף חוששת שיפגע באחותו.
לעניות דעתי אמא היא תמיד אמא, צריכה להיות בצד של ילדיה. אם המניפולציות שלו יוצרות פגיעה באחרים, לשים לו גבול ברור. הכל מתוך אהבה. את אמא של שניהם
הבעיה היחידה של הטקסט הפסיכופטית כעדות ממקור ראשון – שהם לא חיים את עצמם בפנים יש ריק- ולכן כל המיקוד זה לחיות דרך אחרים – זה העונש הקשה ביותר – וכל חייהם הם לא חיים בכלל את עצמם – והמנפולציה של הפסיכופט על עצמו היא שהוא חושב שזו מעלה – ולכן הוא לא סובל מכל רגש אשמה כמובן- אלא שבסוף חייו מתגלה האמת שלמעשה הוא לא חיי באמת אלא היה סוג של עלוקה אנושית וחי דרך אחרים זו המסכנות הכי גדולה שיכולה להיות. למרות שכביכול מציגה זו כיתרון – ז היתרון כלפי חוץ זמני בפנים יש ריק מוחלט- מה שכן צריכים חקיקה קשה נגד פסיכופטים שפוגעים בזולתם בכל תחומי החיים.
אני מעולם לא הרגתי מישהו אבל הובחנתי כפסיכופתית, עם כול הכבוד למה שאתם כותבים פה, אין לי שום רצון להשתנות, אני אוהבת את איך שאני עכשיו ואין לי שום כוונה לשנות את זה, אתם אומרים שאנחנו לא מרגישים כלום…..זה נכון במידה מסוימת, אני לא מבינה למה שאני יבכה בגלל מישהו אחר, הוא לא אני ואני לא הוא, למה שאבזבז כוח או זמן בגלל דבר מטופש שנקרא רגש, זה לא קורה לי וגם לא יקרה עם אזהר מספיק, זה מביך ואפילו מעצבן להיות בסצנה שכולם סביבי בוכים ואני קפואה לא מבינה למה כולם כול כך רגישים, לדעתי המושג הזה רגש מיותר למרות שיש פעמים שהוא דיי עוזר לי אני אוהבת להשתמש ברגש של אחרים לטובתי, אני לא חושבת שהם נפגעים מזה, הרי אם שכנעתי אותם בזה, והם השתכנעו אז עכשיו הם חושבים כמוני, אז מה הבעיה? גם אם לא חשבו ככה קודם הרי שעכשיו הם כן. לכן זה נעשה מרצונם החופשי בלי שום כפיה, מכאן אני מבינה ויודעת שאין בהתנהגות הזו שום חסר להפך היא רק עוזרת לי ולאחרים.
אל תשפטו אחרים בגלל שנראה לכם שאיך שהם חושבים או איך שהם מתנהגים זה לא בסדר. אתם לא מבינים אותנו ואנחנו לעולם לא נבין אותכם. כול עוד אתם לא במקומנו אל תדברו, גם אם תנסו לחשוב דרך המוח שלנו, לא תצליחו, רק תדעו מה שיש לנו זה מעלה לא חיסרון. נקודה.
מה צריך יותר- עדות כתובה של פסיכופט כאן ועכשיו – מדהים איזה התאמה ודיוק שרק פסיכופט יכול לכתוב על עצמו ולא מי שאינו כזה- תקראו זה בדיוק מה שפסיכופטים חושבים – אני מנותק רגשית מאחרים מה אכפת לי מהם. פסיכופט יכול לנסח זאת ככה אדם רגיל לא יוכל לעולם לכתוב דבר כזה
וזה נכון הפסיכופטים נחשבים לאנשים בעדיפות לתחום מנהגים ודיקטטורים מדוע? כי יכולים לקבל החלטות קשות ולישון בלילה כמו מלחמות וכו – כתבו עלזה הרבה- אבל כמובן תלוי מאוד לאן מנתבים אתזה דבר אחד ברור מדובר באנשים שונים כימית מוחית רגשית ומנטליתץ דוקטור רודי כתב שלא ניתן לתקן אתזה ולא צריך כי הסבל הוא של הסביבה אז רק להתנתק כמה שיותר מהר מהם לצאת להם מתמונת הזכרון. מסכן מי שנמצא במיקוד שלהם, אבל הנחמה שהם סובלים מאוד וחושבים שהם לא סובלים- אנשים שבדרך כלל עושים רע לאנשים אחרים, כיון החברה לא יכולה להתמודד איתם בכלל ולא רק זה כל כיווני המנהיגות בעולם מעידפים פסיוכופטים בדרגה מסוימת כולל המצביעים המטומטמים רוצים תמיד משהו שונה מהם שקרן נוכל תחבולן כי בעצם הוא ייצג אותם טוב זה הדיסואנס הבלתי מוסבר איך אנשים רגילים אוהבים פסיכופטים מסתבר שכן מחפשים להצביע למי שיש מה שאין להם.
שימו לב בדיוק כמו בפסרים- השיטה של הפסיכופט להיות אמפטי להתשמש ברגש של האחרים לטובתו – היא כותבת – אנימשתמשת ברגש של האחר לטובתי- בקטע קצר מוגדרים עי פספיכופטית בצור המושלמת מה ששנים חוקרים כותבים בספרים – מדהים. זה הבסיס לרומאות והישטה של הפסיכופטים לתחבל אנשים הפסיכופטים עושים – השימוש ברגש ובאמפטיה שקרית לומדים את חולשות האחר ומנצלים אותו – מדהים לקרוא ולא להאמין בעצם כן – זו עדות ממקור ראשון שלא יכולה להיות יותר טובה ממנה.
מרתק. יש עם זאת הבדל משמעותי בין לשכנע מישהו לבין לעשות לו / לה מניפולציה כדי שישתכנע.
מה את עושה למשל כאשר האדם מולך לא משתכנע? מוותרת, מקבלת, או נלחמת או נוטשת?
ברור שלהיות ללא רגשות זו מעלה. רגשות זה כואב, מגביל, דרשני. אך אי אפשר באמת לאהוב ולהתחשב באחר בלי להרגיש. כך נראה לי.
כך או כך, אני מודה לך על הכנות והפתיחות
אני אחד מהאנשים שנפגעו מסוציופתים ופסיכופתים.
אם גם אתם כאלה בדיוק פתחתי קבוצה חדשה בפייסבוק שנקראת "נפגעי סוציופתים/ספיכופתים"
מוזמנים להיכנס ולכתוב את החוויות שלכם. 🙂
היי אייל
אני יצאתי עם אחד כזה ממש לפי כל התיאורים כאן אחד לאחד.
השאלה היא איך יכול להיות שהוא כ"כ אוהב ודואג לילדיו בחיים לא ראיתי אבא כ"כ טוב
שאלה שנייה באחת הפרידות שלנו הוא פגש אותי ברחוב לאחר חודש וממש רעד מהתרגשות ונשען על רכב כי לא יכל לעמוד מרוב שהתרגש….להערכתי זה היה מאד אמיתי
איך זה יכול להיות ? יכול להחות שהוא מסוגל להרגיש אהבה וגעגוע ועדיין להיות פסיכופט???
זו בדיוק השאלה שעולה לי ואשמח גם לקבל עליה תשובה.
נפרדתי מבן זוג שלהערכתי עונה על הגדרה של פסיכופת בהרבה היבטים.
פעמים רבות ידע להביע רגשות,לעיתים האמנתי לו ולעיתים חשתי שהוא מתנהל קצת בצורה רובוטית,כאילו מכין רשימה של מילים מראש,אך לא חש אותם.
הסיפור הוא שהבחור חיזר אחר בחורה אחרת,תוך שהוא מספר לי סיפורים על בניית עתיד משותף של שנינו,כשלבסוף ללא הכחשה מצידו,עזב אותי לטובתה(או שלא לטובתה) .
במהלך הפרידה הרגשתי המון אמוציות ממנו,נוא בכה והרגיש חוסר שלמות.אני סומכת על האינטואציות שלי ויודעת שנוצלתי על ידו כדי לחזר אחריה.
איך אפשר להסביר את חוסר היכולת שלו להרגיש אמפתיה וכך לפגוע ברגשות של אחרים כשמנגד הוא מביע רגשות ברמה מאוד כנה? האם גם הבעצ הרגש העמוקה ביותר היא מין מניפולציה מצידו?
אני מאוד מבולבלת.
לימור.
הם מתמקדים במטרה כל עוד יש להם אינטרס מדויק לקחת משהו ממך. בשניה שהצליחו יתכן שימשיכו ברגע שזה מאבד עניין או קשה להם או הפך לא חשוב או שיש קורבן אחר עוזבים אותך. מחוות האמפטיה זה הכלי המרכזי של הפסיכופט הוא לומד כיצד להפעיל רגש אצל אנשים נורמלים ועובד עם זה. הנוכל השרמנטי…חחח. הדרך הטובה ביותר לעולם לא ליפול להצגה הזו. לנתק מגע לחייך ולא להגיב. זו הדרך הטובה ביותר לטווח ארוך. הם טפילי אנרגיה בעצם. הם בבסיסם בדרך כלל תלותיים כי אין להם חיים פנימים משל עצמם. חיים דרך האחר. זו האומללות הגדולה ביותר. כל הזמן לאתר אחרים לחיות על חשבונם ודרכם הם חיים את הפרומו לסרט של החיים לא את החים עצמם. אין עונש גדול יותר. עסוקים בלאתר קורבנות במקום לחיות. רובם נמצאים במדרג הפסיכופתיה מנוטלי סמים ופשע ודרך עורכי דין יזמים עיסקים מנהלים בחברות כל אלה מצריכים חשיבה נצלנית. אל תתפלאו שהמנהל שלכן יתפס במסיבת סמים קשים. סובל מבולימיה לאוכל או שותה אלכהול כסמל סטטוס במשרד אבל למעשה הוא מכור שלא מצליח להרגיע את המתח מסגנון החיים הפסיכופטי. המתח למציאת אנשים בתחבולות סמויות כדי לנצלם זו משימת שגרה אצל הפסיכופט. בעל לאשתו מנהל לעובדיו ועוד. מסכנים.
הי רונית
למעשה מה שאת מציגה מתאים יותר להגדרה של סוציופט, אשר נוטה באמת להיות יותר תלותי ואכן מנהל אורח חיים המנוגד למוסר. הסוציפט מנצל כדי למלא חסכים הקיימים בתוכו.
הפסיכופט, בשונה מכך, נוטה להיות הרבה יותר עצמאי ובטוח בעצמו. הוא מנצל מתוך היכולת לעשות כן ומתוך מניפולטיביות לשמה ותאוות כוח.
אך שוב, אלה הן הגדרות "נקיות". לרוב בני אדם הם מורכבים יותר, וסביר שנמצא בהם גם קווי אישיות נוספים.
וכן, הניסיונות לתת הגדרות לאנשים הם ניסיון לתת מילים לתופעות אנושיות הנוטות להיות מורכבות הרבה יותר.
לימור הי
קשה לדעת ממה שאת כותבת כאן.
לי זה לא מרגיש כמו התנהגות סוציופטית קלאסית, אף שהתנהגות סוציופאטית – כפי שכתבתי כאן פעמים רבות – היא מבלבלת, מתעתעת ומפילה את הטובים והאינטואיטיביים ביותר.
יחד עם זאת בוודאי שנפגעת והאמון שלך נפגע. זה מה שחשוב וקובע.
אני חושב שבמקרה כשה, מה שאנחנו הכי צריכים ורוצים זה להבין – ושיבינו אותנו.
אנשים נוטים לומר לנו: איך זה קרה? איך לא שמת לב?
או שאומרים לנו: אל תפלי שוב… זה לא יקרה לך שוב… הוא היה מניאק… את לא תרשי לזה לקרות עוד פעם…
אבל מה שהכי מפחיד זה שאיכשהו זה כן קרה.
ואיך תדעי לגרום לזה לא לקרות שוב?
ואיך מתמודדים עם רגשות האשם, והבושה?
והספקות: אולי אני הייתי לא בסדר? אולי אני הבאתי את זה על עצמי? אולי לא הייתי מספיק זהירה?
הרי את כותבת שאת סומכת על האינטואיציות שלך ואת יודעת שנוצלת על ידו. ובכל זאת…
זו, לדעתי, הפגיעה.
אנו מנסים להאשים את האחר. לתת שמות לתופעות: הוא פסיכופט, מניאק, גבר…
בעצם מה שצריך לעשות זה להבין את החלקים בתוכנו שראו אבל בחרו שלא לראות. ללא אשמה: אלא מתוך לקיחת אחריות. מתוך הבנה. מתוך צניעות.
כדי שבאמת נגדל ונלמד ונתגבר ונהיה חזקים יותר.
כדי שבאמת נמנע מהתלות הזו והניצול הזה או הרחמים האלה בפעם הבאה.
זה מה שעושים בטיפול פסיכולוגי.
תודה לימור
פסיכופת או סוציופת הוא מאוד מורכב. סוציופתים בדרך כלל כן מרגישים סוג של אהדה לילדיהם או לקרובים אליהם.
מוזמנת להיכנס לפייסבוק לקבוצה חדשה "נפגעי סוציופתים/פסיכופתים" ולכתוב את חוויותייך.
אם יש שאלות, יש לי הרבה נסיון עם סוציופתים, את מוזמנת לשאול מה שתרצי.
אני כותבת מוזר אני יפסיק עם זה
אי אפשר לעשות לו כלום. כתוב לי שיש לי בעיה כל אחד יגיד את אותו הדבר גם אתה. אבל אני לא משקרת.. קצת בעייתית עם דיבור חוץ מזה ועם בעיטה בראש ממנו אין לי כלום.
ניתקלתי באחד כזה אבל הוא לא עוזב אותי הוא חולה בראש חושב שהוא מכיר אותי לא איכפת לי מה הוא חושב עלי אבל הוא מלכלך עלי כבר יותר מעשור אולי כי אני יודעת כמה דברים עליו אז הוא מציק לי יש לי זיכרון טוב ואני חושבת שהוא עשה כמה דברים אני אוהבת להיתבונן אבל לדבר לא ממש מה כדאי לעשות עם פסיכולוג שהוא כניראה פסיכופט
יש חוק במדינה
מי שמלכלך עליך אפשר בהחלט לאיים וגם לפעול בתביעה משפטית.
אם הוא פסיכולוג על אחת כמה וכמה.
התייעצי עם עורך דין
יחד עם מדברייך לא עולה תמונה ברורה שהוא אכן פסיכופט. צריך בירור מקיף יותר.
בהצלחה
עקרונית נכון ניתן לתבוע אותו על איומים אלא שמכל הטפוסים פסיכופט זה בדיוק הטיפוס שלא כדאי לתבוע אותו מדוע?
כי פסיכופט בודק אם את מגיבה הוא חי על פיה תגובות של הקורבן ככל שתגיבי זה מעגל ללא יציאה להוציא מקרים מסכני חיים. עם פסיכופט ההנאה וההנעה שלו היא התגובה של הקורבן.
אי תגובה היא התגובה התטובה ביותר כי משאירה את המיקוד שלו ריק ומיד להנעל על קורבן אחר לכן המשך תגובה רק מעמיק אתה עניין שלו בקורבן. רצוי לא להגיב ולצאת מחלון התודעה של הפסיכופט שמשהו אחר יעסיק אותו כי מפסיכופט לא מתפטרים לעולם! רק יוצאים לו מהמיקוד. לכן אישה לשעבר עדיף לך שימצא בחורה אחרת לנצל הם טפילים נפשיים חי דרך האחר ובדרך חולה מאוד. הם רואים באדם האחר אוביקט לניצול רגשי פסי וכלכלי.
ההוויה שלהם היא מתבוננת בזולת מבחוץ ללא קשר אינטימי למעשה הבעיהה קשה של הפסיכופ היא שאינו יעול להגיע לדרגת האינטימיות לא עם עצמו ולא עם הזולת. אומלליםאבל שיעזבו אותנו. הם נמצאים בכל מקום כדאי לזהותם ולהתרחק בעדינות.
רציתי לשאול אם יכול להיות שגם פסיכולוגים יכולים להיות פסיכופטים?
פסיכולוגים יכולים להיות מאד לא רגישים, שכלתנים, לעתים קרובות מדי נרקיסיסטיים ולכן הקושי והרגישות שלהם מעוותים את יכולתם להיות אמפתיים לצרכים של המטופלים שלהם. כך, פסיכולוגים עלולים לפגוע במטופלים שלהם.
אני רוצה להאמין שברוב המכריע של המקרים שלא מתוך כוונה רעה.
לצורך כך נהוג שפסיכולוגים נמצאים בהדרכה, כדי שמישהו חיצוני ומקצועי אף הוא יהיה חלק מהתהליכים.
יחד עם זאת קשה לי להאמין שפסיכופט גמור יצלח את כל מסלול ההכשרה הארוך והמפרך הדרוש להיות פסיכולוג מטפל בישראל. מסלול זה דורש גם מעבר של לא מעט ועדות הבוחנות את אישיותו של הפסיכולוג ויכולתו להתבונן על עצמו. כך שסביר שהפסיכופט היה נושר בשלב כלשהו בתהליך.
אך הכל אפשרי
איני פסיכולוגית ולכן כמובן לא יכולה לקבוע בוודאות גמורה שבן זוגי לשעבר אכן סובל מהפרעת אישיות אנטי חברתית/ נרקיסיסטית או שילוב של השתיים, אבל בסבירות גבוהה זה המקרה. אני מוצאת שהדבר שהכי קשה לי להתמודד איתו הוא אי לקיחת האחריות. גם כשנתפס לדוגמא בשקר גס או במעשה מכוער זה או אחר,מעולם לא התנצל, אלא רק ניסה לתת הסבר קלוש או לטעון שזכותו לעשות כך או אחרת. לצערי אני נתקלת בו עוד מפעם לפעם, ועדיין כל מפגש מעורר זיכרונות מעלי-קבס, זעם ועצב. מאד קשה לסלוח למי שאינו חש חרטה או לא מכיר בנזק שגרם. איך עושים את זה?
לא בהכרח סולחים לו – פעמים רבות הטיפול והגדילה היא דווקא להכיר בפגיעה ולא להמשיך לסלוח ולרצות.
אני חושב שפעמים רבות העבודה המשמעותית היא היכולת לסלוח לעצמך. הניסיון להבין מה היה או עודנו החלק שלך: מדוע נשארת או מדוע את נשארת על אף הפגיעה. להבין, לתקן, לשנות ולסלוח.
בהצלחה
למעלה משבוע שאני יושבת וקוראת חומר על פי עצתך על "אישיות גבולית"!!! ואכן אחד לאחד זה מתחבר עם כל מה שהבחנתי באותה תקופה תודה שהארת את עיניי ולולא אתה לא הייתי יכולה להבין להפנים וגם להתחזק!!!!! כי באישיות גבולית יש כל כך הרבה מורכבות שנוגעת כמעט בכל תחום של הפרעת אישיות, יש לציין שזה הצליח לא מעט להרים אותי, עצם התובנה שאנשים במצבם חייהם כל כך ריקנים, סוערים ומלאי חרדות, נתן לי הרבה מאוד כוח!!! תודה לך אייל!!!
בשמחה. בהצלחה
תודה לך שהתייחסת לדבריי למרות זאת אני כל כך מבולבלת מכל המצב,כי ברגע שהחלטתי לנתק קשר וליהיות מאוד קרה ועניינית היא גילתה עניין רב יותר מהרגיל ליהיות בקשר, ואני מתוך רחמים על מצבה הנפשי הייתי מתייחסת אליה ומראה לה יחס מעט חם, ואז שוב היתה קמה ונעלמת. בתחילת הקשר הייתי מבקשת הסבר להתנהגות המוזרה והתשובות היו שונות ומשונות ,נכון להיום אני פשוט מתעלמת כי שמתי לב שכל פעם ששאלתי זה עשה לה טוב לדעת שאני נעלבת מהיחס או ליתר דיוק מחוסר היחס והיווה לה טריגר להמשיך ולהתעלל בי, כשהיתה מגלה בי נקודות חולשה היא היתה מנצלת את זה בכדי לפגוע בי,וגם אז הייתה באה בתירוץ של דאגה ואכפתיות כלפיי ולהגיד לי שאני רגישה מידי…הכי כואב שבחיים אני נחשבת טיפוס חייכן דומיננטי וחזק!!! ואת כל זה היא הצליחה להרוס!!!!!!!!!! אני כרגע מנסה בכל כוחותיי לקום ולהתאושש מכל החלום הרע!!! רק שלצערי כל פעם שאני מחליטה לנתק איתה קשר היא יוזמת לחדש את הקשר כאילו כלום לא קרה ואני בגלל הלב הרחמן שלי ממשיכה להתייחס אליה…אני ממש אובדת עצות אשמח לשמוע דבריי חיזוק שיתנו לי כיוון וכיצד לפעול…
לי זה נשמע דווקא כיוון של הפרעת אישיות גבולית, אבל את מבקשת עצות ואבחון באתר וזה מאד מוגבל.
תקראי קצת על ההפרעה. יש המון מידע ברשת.
הכי חשוב גבולות ברורים.
אם את עדיין מושפעת כל כך, פני לטיפול
בהצלחה
טל היקרה יש לך לב רחמן עליה ולא עלייך? לכל בר דעת ברור שהיא מנצלת "חולשה" זו שלך וניהנת להתעלל בך.
רחמי על עצמך .. כלומר טפלי בעצמך כדי לא לסבול מהמצב .
צעד ראשון זה הבנה שאלו לא יחסים שמייטיבים איתך, וזאת כבר הבנת.
בהלצחה
בחצי השנה האחרונה הכרתי חברה שהתסמינים של פסיכופט ממש תואמים להתנהגות שלה ברצוני לציין ששתינו נשואות פלוס ילדים…בנוסף לתסמינים הפסיכוטים ישנם תסמינים של חרדה חברתית.אשמח לדעת איך זה זה יכול ליהיות??? בקשר איתה הייתי בטוחה שנרקמת יחסיי חברות אמיתית ויחודית.מה שלצערי גיליתי זה מניפולציות ושקרים אין סופיים דבר שמאוד פגע בי נפשית!! בתחילת הקשר גיליתי חרדה וניסתי בכל דרך לעזור לה למרות הכחשתה למצבה הנפשי,ברצוני לציין שרמת האינטלגנציה שלה גבוהה חוש הומור מפותח, ידע נרחב כמעט בכל תחום..ויכולת וורבלית..
כתבתי פה פעמים רבות שיכולים להיות קווי אישיות שונים ורבים אצל בני אדם.
אנו לא ספרי אבחנות מהלכים.
הנפש היא המסתורין הגדולה בעולם
בחצי השנה האחרונה הכרתי חברה שהתסמינים של פסיכופט ממש תואמים להתנהגות שלה ברצוני לציין ששתינו נשואות פלוס ילדים…בנוסף לתסמינים הפסיכוטים ישנם תסמינים של חרדה חברתית.אשמח לדעת איך זה זה יכול ליהיות, בקשר איתה הייתי בטוחה שנרקמת יחסיי חברות אמיתית ויחודית.מה שלצערי גיליתי זה מניפולציות ושקרים אין סופיים דבר שמאוד פגע בי נפשית!! בתחילת הקשר גיליתי חרדה וניסתי בכל דרך לעזור לה למרות הכחשה למצבה הנפשי,ברצוני לציין שקצת האיטלגנציה שלה גבוהה חושבת הומור מפותח, ידע נרחב כמעט בכל תחום..ויכולת וורבלית..
מזעזע !!!!!!!!!!!!!!!!!!אני אישה דתיה שנשואה לפסיכופט סוטה מין בוגדני ונצלן ארבע שנים נלחמתי בעצמי אם לרחם ולהעצים את המסכן..
כבייכול המניפולטור של הנחש בדמות כבשה…או לברוח ולא הבנתי בעצמי מי מנטרל את כוחי מלצאת מהשבי …הטל בי ללא הפסקה שיחק לי ולילדה בנשמה
עצוב כואב ופוגעני.
נדמה שאנשים שחיים או מנהלים קשרים עם פסיכופטים עסוקים רבות בחלק שלהם במעשים הפוגעניים והמנותקים רגשית. למה הם מסכימים לכך, מה זה אומר עליהם.
זו חשיבה ראויה ומשמעותית, שבלעדיה האירועים הקשים והמטרידים ימשיכו לרדוף אותך. את תחזיקי את הרגשות הקשים בשביל שני הצדדים.
לאחר שתביני יותר את החלק שלה באירועים, תוכלי לסלוח לעצמך, להבין ולהמשיך הלאה בלי לייסר את עצמך כל כך.
חשוב לא פחות: תוכלי להצליח יותר בתחום הזוגי וההורי.
בהצלחה
יעל
לכואבת.. מארבע שורות שכתבת אפשר להבין את גודל הזוועה שעברת (לצערי את לא היחידה גם אני דתיה שהייתה נשואה לכזה) אני מקווה שכבר התגרשת , ואם לא אז תברחי כל עוד נפשך בך. זה לא אומר עלייך כלום הוא הפסיכי….
שיהיה לך בהצלחה בחיים החדשים (כן בחיים החדשים..את ראויה לחיים חדשים וטובים.) יש גברים טובים ומתאימים ובע"ה תפגשי אחד כזה..
המחשבה על תביעת דיבה מעלה מצב שבוא את מודעת לשיטות של הפסיכופט.
אולי היית נשואה לעורך דין כזה או איש עסקים שבשבילם מערכת המשפט היא כלי לאמלל אחרים. הם לא מוטרדים ממשפט ועונש. להיפך זה מגרה רוצם מי ינצח איך להתכונן למשפט מה יגידו. הנורמלי לא ישן והפסיכופט נהנה שהשני סובל. הכל הפוך. לכן מה הפליאה? שום דרך משפטית לא עוזרת. אם כבר את מחליטה שצריך להתריע זה רק בתחכום רב אם בכלל.
פסיכופטים אינם מוגדרים חולי נפש בשום מקום. הם עושים הכל בכוונה תחילה. ככה הם בנויים ואינם יכולים להתשנות. הדבר היחיד שמונע מהם הוא החישוב כמה זה יעלה להם כלומר מחיר שישלמו מול הרווח. ככל שיראת הענישה תחקק בהם ככה הם ירסנו את עצמם. במצב היום שהכל הולך להקלה החברה השפויה חשופה לפעולות הפסיכופטים באופן הכי חמור. דוקטור רודי עבד שנים עם פסיכופטים ואז כתב בסיפרו אין דרך לטפל ולשנות. הדבר היחיד למטפל אם בכלל זה להעיר את מנגנון הערכים הנורמלי המוסרי. לחברה והשלטון חייבת להיות מערכת ענישה קשה ביותר כהרתאה. הם הרבה יותר גרועים מבעלי דחף מיני מוגבר שפוגעים כי לאלה לפחות יש טיפול כמו זריקות סירוס הדחף המיני ! זה כימי. המנגנון של הפסיכופט משתכלל עם הזמן כי המעגל שהוא עסוק בו הוא ללמוד את חולשות האחר ואיך לתכנן לדפוק אוצו. וכמובן השאלה שבתת מודע מפעילה אותו זו החוויה הראשונית שהיא מעגל סגור. אסור ואני ימצא דרך לעשות מה שאסור ואיך לא יתפסו אותי. זה מנגנון גירוי כימי במח. בשילוב עם העדר מעבר אוצות כימי לאזור האמיגדלה מהמח העליון שזה פגם מוחי פיסיולוגי. התוצאה אדם שמתקדם ממטרה למטרה פוגע באנשים לא משיג כלום לטווח ארוך והסרט מתגלה בסופו כריק כולו סביב המעגל שתארתי. אבל בחוץ קורים לו דברים נישואין 1 ואחכ זריקת האישה הראשונה ומעבר לאישה דניה. העסקת עובדים וסיבוכם ברמאויות עצמיות. האשמת אחרים. בכספים בעלילות. אבל הנחמה היא שזה אפיזדות קצרות הוא מאבד עניין. עובר לאדם אחר. חכמים מזהים בהתחלה ולא נכנסים. בינונים מכירים נכשלים אבל נמנעים מהסתבכות עמוקה למשל כחבר או בוס או שותף לעסק . בנישואין בלי ילדים לברטח עם ילדים נפילה קשה. מזל שהנורמלי שורף להוציא בעיות מחיוו אפילו תוך ויתור כי הנורמלי הממוצע רוצה חווית שקט והנאה בחייו. הפסיכופט רוצה אקשן גירוי וסיכון…האם יתפסו אותי…המוטו. ברגע שלא מספקים גירוי זה מפסיק לעניין אותו. החכמים ממתינים עד שהזמן עושה פעולתו והפסיכופט נופל ונכשל ונחלש. השאלה רק כמ קורבנות בדרך.
שמי דנה
דנה הי
אני יכול לענות לך קודם כל מניסיוני האישי, זה לא אומר כלום וזה אומר המון בו-זמנית.
להיות קורבן להתנהגות פסיכופטית זה פשוט להיות בקשר עם אדם פסיכופט. מול (או עם) הפסיכופט, יחסים אנושיים רגילים נהפכים לפתע לא ברורים מאליהם. הפסיכופט, מעצם הגדרתו והווייתו, אינו לוקח חלק בתפישות החברתיות המקובלות. הוא (או היא) מצפצף עליהן, אינו מתייסר מהן או רואה בהן נקודות ייחוס. לפיכך פשוט להיות בקשר עם פסיכופט יביא לפגיעה ודאית.
האם זה אומר משהו על האנשים שמוצאים את עצמם בקשר עם אותו פסיכופט? גם כן וגם לא.
לא, כי הפסיכופט לא מסתובב עם שלט על הראש. הם יכולים להיות אנשים לבביים, כריזמטיים, מלאי חיים, מאתגרים ומלהיבים. דברים רבים בהתנהגותם יכולים לעורר הזדהות, השראה, אמפתיה ואף סימפתיה. וגם, וכתבתי פה לא מעט על כך, אין פסיכופט מושלם. אנשים הם קצת מזה וקצת מזה.
כן, כי עם הזמן התמונה הולכת ומתבהרת. ההתנהגות הקרה, האינטרסנטית, המניפולטיבית נהפכת למספיק ברורה. יש רגעים רבים שאנו משכנעים את עצמנו שאולי לא, ואולי אנו טועים, ולא יכול להיות, ואם זה משחק אז הוא שחקן מדהים. אבל בפנים אנחנו יודעים שיש גם דברים בעייתיים. מאד.
אז מה זה אומר על האנשים שמוכנים לחיות עם זה?
כמו תמיד, הרבה – אבל זה מאד אינדיווידואלי.
אולי שהיתה לך פנטזיית הצלה – שאת תושיעי אותו מעצמו.
אולי חשבת שאתך יהיה אחרת.
אולי את לא מאמינה שמגיע לך טוב יותר. שלא מגיע לך שיתייחסו אליך כאדם עם צרכים משלו.
בקיצור, כמו תמיד, יש להתבונן פנימה – לא לחפש תבניות או ססמאות.
זה בהחלט נקודת התבוננות עמוקה שניתן להתחיל בה כדי ללמוד על עצמך, על הדרך שבה את מתקשרת עם עצמך.
בהצלחה
אייל
אייל צהריים טובים.
אני חוזרת וקוראת את את התשובות שלך לכותבים שחלקם כמוני נפגעו מיחסים עם פסיכופט\ית ורציתי לשאול אולי עלה בדעתך לעשות סדנא לנפגעים. פניתי לפסיכולוגית והיא לא הייתה מסוגלת להתמודד מול כל הרוע והפנתה אותי למטפלת אחרת. הייתי במפגש אחד והקפאתי את הטיפול, היא חדשה במקצוע ואני חוששת שזה "גדול" עליה.
אני שלושה חודשים לאחר הגירושים וכל יום אני חושבת \נזכת בזוועה.
אני משערת שיש הרבה כמוני שלא מצליחים להשתחרר מזה , וצריכים מישהו עם הניסיון המתאים.
תודה
יעל
יעל הי
אשמח להתגייס לדבר כזה.
יש קבוצה של מתעניינים? את מעוניינת לגייס קבוצה כזו?
את מוזמנת לפנות אלי בנייד
050-6680464
מצטער לשמוע על המשבר הטרי שלך
כאב לב לשמוע גם כאן כמו בהרבה מקומות ברשת על נפגעי פסיכופטים! במשפחה בעבודה ובחברה! למעשה הטיפוסים האלה נצלנים בעולם של הזדמנויות וככל שהקצב מהיר יותר כך יש יותר נפגעים! עצם הצורך בקבוצות מזעזע! אנשים פגומים מוחית שהשתלטו על העולם העיסקי החברתי ונהולי פוליטי! האפקט הטראומטי נדון במחקר די חדש שעוסק בסיבה התהליכית של נפגעים ובעיקר כטלה שסובלים מפוסט טראומה שבהששאלה מדמ. גם את אופי הפגיעה מפסיכופטים שהינה פגיעה עמוקה ומתמשכת ואותותיה מופעים גם הרבה אחרי מועד האירוע! במחקר מתואר שלב באופי התגובה ללחץ המתמדך וטראומה. במקום לברוח או להלחם נוצר שלב קפאון ! שלב זה הוא שמקפיא את החיה בגונגל כל המערכת לא מגיבה ! ואז כל החוויה נאגרת בגוף ולא משתחררת! בשלב מאוחר יותר מתחילות התגובות הנפשיות הגופניות בשינה בריכוז לקוי! ועוד דרך אגב אלה הסימפטומים שנשים שסבלו עם פסיכופט מתארות כי זה לאורך זמן וכך הפסיכופט מענה את הקורבן! זה מה שעושה לו את זה! התגובות המןפעעות הם הקפאת התגובה לטראומה שלא שוחררה. ובטיפול מעבדים אתזה כיום יש גם גישה לשימוש בתרופה על בסיס סם בפיקוח שמאפשר גישה לחוויות אלה בסביבה טיפולית בטוחה! הנזק שמשאירים הפסיכופטים הוא קשה! אישה שבעלה הפסיכופט הסכים לעבור לאחרת ולכאורה נעזבה נאמר שזכתה בחייה מחדש! אחרות תיהנה חכמות לא להכנס למלכודת פשוט לנתק מגע ולא להזין את הקשר כלל. באופן הזה הפסיכופט יאבד עניין ויחפש קורבן אחר! אז מה אם אנשים יחשבו שהוא מקסים ואיך הפסדת אותו! הרווחת את חייך מחדש. ולכם הפסיכופטים שסביר שאולי ברגעי חסד עם עצמכם הצצתם ואתם מחייכים שבכל זאת יש אנשים שכן מזהים אתכם! תיהיו זהירים יותר מהיום! כי תמיד יכולה להיות אישה שתפיל אתכם לאחר שעלתה עליכם ויש דרכים שרק נשים יודעות! גם התחכום הרב שלכם לא תמיד יעזור! ודרך אגב כל המחקרים מראים שזו רק שאלה של זמן שהפסיכופטים מתרסקים! בעיקר כלכלית! זה כמו ארגון פשע ברגע שנפגע כלכליתקורס! הנזק שאתם משאירים הוא בלתי יסוחח אבל לכם זה לא אומר כלום! נו טוב נסלח לכם אתם פגועים באופן בלתי הפיך מקטנותכם!
שוב, נראה שהפוסט הזה נהפך – בין היתר – לקיר נקמה לאנשים שנפגעו מפסיכופטים.
אם זה נותן מעט תחושה של כבוד אבוד ו… נקמה, גם לכך יש מקום ואף חשיבות.
כפסיכולוג, חשוב לי יותר, למרות זאת, לדבר והנכיח את האפשרות של כולנו להיות מודעים למה שאנחנו עושים – ולהודות בכך במילים.
כלומר, אם המטרה היא להטיח אשמה ונקמה בפסיכופטים כי פגעו בי, אז עדיף להודות בכך: זה מה שאני עושה. אני כועס, אני פגוע, והנה אני מוציא את התסכול שלי על הפסיכופטים הפוגעניים האלה. סביר גם שמרבית הדברים שאני אומר הם לא רחוקים מהאמת. לפחות מהאמת כפי שאני חוויתי אותה.
זו לא האמת האובייקטיבית. בוודאי שלא האמת המדעית, אם יש כזו בכלל.
למשל: לומר שכל המחקרים מראים שכך או כך, כבר מעיד על עמדה לא נייטרלית במקרה הטוב.
יכולתי למחוק את התגובות הללו – אבל החלטתי אחרת.
החלטתי אחרת כי אני חושב שלא סתם אנשים רבים כל כך מגיבים כאן כפי שהם מגיבים.
אנשים רבים כל כך מגיבים כאן בכעס, בזעם, מתוך דם לבם, כי להיפגע מפסיכופטיות – וכפי שכתבתי כאן שוב ושוב, להיות בקשר עם פסיכופט זה בהכרח להיפגע – זה כואב.
לפיכך אני מציע לקרוא חלק מהתגובות כאן כווידויים של נפגעים (ואולי גם של פוגעים) – של הצדדים השונים של התופעה האנושית הזו שנקראת פסיכופטיה.
התופעה הזו של קור אנושי ואכזריות וחוסר רגישות – שכפי שכתבתי מתחילת הפוסט ועד סוף התגובות – קיימת בכולנו.
קראתי את הבלוג ואת הערת המחבר אייל מנהל הבלוג! ראשית העובדה שהתופעה קיימת ולא מדוברת כי הנושא כאילו לא מפוענח עד הסןף מעיין חידה הוא הבולט ביותר.
אלא שלמעשה העולם מנוהל על ידי אותו מעוט בעל מאפיינים פסיכופטים בדרגות שונות! מנהיגים לדוגמה מעצם תפקידם צריכים לקבל החלטות של חיים ומוות תוך טובת הרוב מול הפרט שכן יפגע והם צריכים לישון גם בלילה! זו משימה שאדם בעל רגישות דאגה חרטה ואשמה לא יכול לחיות ולישון בלילה בגללה.
אולם העובדה שדווקא סיפור פוסט הפתיחה על הגברת שבתוכו השד הפסיכופטי מתקיים כפי שהבאת, מעיד אלפי מונים על העובדה שלמעט הרצחים רובם חיים ביננו והשאלה היחידה מתי החלק הזה יגיח מתוכם! הדבר הזה פועל בצורה קשה בשני מישורים אחד הוא מעמעם את היכולת להגדיר לאבחן ולתת כלי התייחסות לבעייתיות! ושנית באופן סמוי הוא מעצים גם אם במתכוון את כוחו של הפסיכופט שכפי שמתואר הוא נסתר ברוב הזמן! שני אלה רק מגבירים את התסכול וההדחקה של הטיפול בתופעה שמעצבת ומשפיע על חיי רוב האנשים לעיתים בכעס עד תחושת חוסר אונים. בעצם מה שאומרים לנו זה מה יש ועם זה תצטרכו לחיות כתופעה המעצבת את פני החברה והפרט. ברור שלמי שקורא את כל סיפורי הפרט בעיקר הקשיים בטראומת הפגיעה ברור שבפועל לא ניתן לעשות דבר. ובמקום להתעסק במיגור של הבעיה עקב השלכותיה על הפרט והחברה עוסקים בשאלה מהי מידת היכולת לעזור או לטפל בו שלמעשה היא מוגבלת! על פי עניות דעתי החברה סובלת מהשלכות הבעיה המתוארת באופן הרבה יותר עמוק ורחב אבל כמו תמיד הקורבנות שותקים והפסיכופט ממשיך בדרכו. כי מי רוצה להודות שנפגע מפסיכופט? זה קורה בזוגיות לחברה הכי טובה שלך שפתאום את לא מבינה מה קרה לה ורק אחרי שהיא על הקרשים חולה ומרוששת הסיפור על בן הזוב הפסיכופט מתגלה. או עובדים במסגרת מקצועית שנפגעים ממנהל פסיכופט ובאופן אינסטיקטיבי מבינים שהם קורבן נוסף בשרשרת הקורבנות אז עוזבים וממשיכים הלאה בחייהם כדי לא לבזבז זמן על בעיה שאין לה פתרון! רוצים להתנתק לברוח ולעזוב ולהמשיך בחייהם בלי הקושי הזה. הפסיכופטים ממשיכים וכאן חשוב לראות שמיעוט עם פגם שהגדרותו המדעית ביולוגית או נרכשת פחות חשובה אלא ההשלכות החברתיות על הכלל והפרט למעשה נוכחים בחיינו בעוד בפועל אף אחד לא מצביע עליהם ישירות! כך כוחם של הפסיכופטים גדל ויותר מזה העדר תגובה הולמת של החברה ולעיתים אף הערצה שלהם שרק מעצימים את הבעיה ! איך דווקא הקורבנות בפוטנציה מעריצים את הפגום והפוגע! אה כל עוד הם לא הנפגעים. עצמם! מכאן שבעידן האינטרנט בה השיימינג – ה"ביוש" בפומבי הפך לאלימות של ממש ותופעה בעייתית דווקא במחשבה ביחס לפסיכופטים אולי זו הדרך היחידה שעשויה להגן את הרוב שהינו הנפגע מהם. רואים ברשת ששתוף מידע מהיר על שקרנים ורמאים מאוד מועיל ומציל אחרים מנפילה ברשתם. על כן אין ההצעה כאן היא לפעולה של שיימינג אישי כלל. אלא יסוד של כתיבה פרטנית עקרונית על איפיוניה החושפת את אופני הפגיעה וירידה לפרטים ודפוסים שיתנו כלים לאלה שחטפו מצב זה לתוך הסרט של חייהם וחושבים שהם לבד. אולם האמת שהרצון להדחיק את זה והרצון לחזור לסדר היום הרגיל כביכול הוא כל כך חזק במנגנון האדם הנורמלי כך שסביר שמה שמוצע רק יכביד על הסובלים ולא על המחוללים אותו. ולמעשה זו התכונה אותה הפסיכופט מאתר ומנצל במעבר כל פעם לאדם אחר.
לסכום תחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה עומדים חסר כל כוח וכלים מול הפסיכופטים אם נרצה או לא הם מנהלים את העולם והשאר מובלים. וזאת אם נרצה להודות בכך או לא.
שלום. מהתגובה שלך עולה הבעיה של חוסר אונים מול התופעה. גם אני מאוד מתוסכלת מכך. בתור אחת שהייתה נשואה לאחד כזה, אני ממש דואגת לאישה הבאה שלו (הוא מחפש באתרי איכרויות). כל מי ש"מכיר" אותו חושב שהוא איש עדין ומקסים. ביררתי לגבי האם אני יכולה לספר אם האשה הבאה תתקשר לברר עליו, נאמר לי שהוא יכול לתבוע על הוצאת דיבה. האנשים האלה מספיק ממולחים כדי לדעת זאת. כמו כן, בטח קראת שזה מוגדר כהפרעה נפשית. ולדעתי אדם שנהנה לפגוע באנשים בצורה כזו. הוא קרימינל שצריך להפריד מהחברה.
יעל הי
כמה הבהרות
פסיכופתיה היא סגנון אישיותי. יכולים להיות – ולרוב זה המצב – כמה סגנונות אישיות המאפיינים אדם מסוים.
כפי שכתבתי פעמים רבות, וזו נקודה חשובה, אנו יצורים מורכבים. יש בנו מאפיינים אישיותיים רבים.
כאשר אדם כלשהו מתאפיין בקווי אישיות נוקשים, המשפיעים על האופן שבו הוא או היא מתפקדים, חווים את העולם, מתקשרים עם אחרים ועם עצמם – ניתן לקבוע כי הם בעלי הפרעת אישיות.
הפרעת אישיות נחשבת אכן להפרעה נפשית. היא איננה מחלה נפשית. היא גם הפרעה נפשית די נפוצה, כאשר מדובר על הפרעות אישיות מסוימות עם שיעורים של 1%-4% מהאוכלוסייה.
כמאבחן פסיכולוגי הן בתחום המשפטי והן בתחום הסוציאלי אני חושב שהשיעורים הללו הם שמרניים, כלומר נמוכים מהמציאות. בפועל, רבים מאתנו מפתחים קווי אישיות נוקשים כדי להתמודד עם הלחצים של החיים. רובנו מתכחשים לסגנון ההתמודדות שלנו, ונדרשים כנות עמוקה, אומץ, הגינות והתבוננות ארוכת שנים כדי להכיר את עצמנו, להודות בדפוסים שלנו,
ולשנות את עצמנו באמת.
כלומר לרובנו יש קווי אישיות די נוקשים, היכולים בהתאמות כאלה או אחרות להתאים להגדרה של הפרעת אישיות. כך שיש לקחת את ההגדרה הזו בזהירות.
אין זה אומר כלל ועיקר כי אנשים עם קווי אישיות פסיכופטים אינם יכולים להיות פוגעניים. הם יכולים. מאד.
לגבי חוסר האונים – אני יכול מאד להזדהות עם התחושה הזו.
כל שאני יכול לומר על כך – וזה לא מעט – שאפשר לשנות את הדרך שבה אנו עצמנו מתמודדים בתוכנו עם הפגיעה. את האדם שממול, פסיכופט או לא, אנו לא יכולים לשנות.
אייל ערב טוב
אתה כותב על קווי אישיות נוקשים … ואני מתכוונת לפסיכופטים שהם לפי ניסיוני לא אנשים רגילים עם קווי אישיות נוקשים. אלה אנשים שמצפצפים על המוסר והסכמים חברתיים ומשתמשים בבני אדם לפי רצונם לדוג' ביל קוסבי ודומיו.
"אנחנו לא יכולים לשנות ,, זו נאיביות לחשוב שמישהו יכול לשנות אדם כזה הם לא רוצים להשתנות ובזים לתחושות האנושיות שלנו. למה שמישהו ישנה את עצמו אם הוא מסיג את כל רצונותיו ותאוותיו בלי לתת על כך את הדין?
ו"שאפשר לשנות את הדרך שבה אנו עצמינו מתמודדים עם הפגיעה,, גישה דיי קורבנית לדעתי .
וכן מתוך התגובה שלך מתפרש שהם ממש ראויים לרחמים. ..אז לא אסור לרחם עליהם.
(הם הפוגעים מבחירה מודעת ומתוכננת כדי להשיג את רצונותיהם)
ואם עזרת לשנות פסיכופט… אז תדע שלא, הוא פשוט קרא אותך והתנהג בהתאם במחיצתך.
אני מקווה שהפעם הייתי יותר מדויקת בדברי.
יעל
מה זה אומר על אנשים שמוכנים לחיות עם זה ???מדובר באבי …..אגיד לך במיקרה שלי כי אין לי במי להאחז אין סבא סבתא וכל השאר מעריצים אותו ולא מכירים את שטלתנותו במשפחה אחות אחת ברחה מהמשפחה זה 30 שנה לא בקשר אחת כלבה אגואיסטית מנוכרת ואח אגואיסט בארה"ב …..נשארתי ליסבול לשמור על אימא חסרת עמוד שידרה ושהצעתי לה להיפרד ממנו איימה בהתאבדות אין לי אף אחד אמרה לי הבת!!!! פיתחתי שנים אסמה אחר כך שנים של מיגרנות ובשנים אחרונות ארוע מוחי משותקת יד ורגל ובשנה אחרונה סרטן שד והוא לא מפסיק להתעלל בי בשתלטנות ואני בת 58 שנים זה שנים ממציא שלאימי מחלת נפש לאחרונה אומר לי להשיג לה תרופות דיכאוניות כשלמעשה הוא הבעייה הוא מגדיר בלועזית את האבחנה והביא שם לכדור משכנה אחות !!! ,שלא מכירה אותו כמוני אין בידי לעשות דבר אני מתרחקת לזמן מה וכשחוזרת למען אימי מתחיל שוב להטיף לי ולשקר לי .דיברתי עם רופא משפחה לפני שנים הציע לי לפנות טיפול .משפחתי פסיכולוגי שבוע אחרי שביקשתי ממנו שנלך לטיפול שמעתי שהוא הזמין את רופא המשפחה לגינה בביתנו רופא ש40 שנה לא היה אני עד היום לא מנחשת למה הוא חתר בכך חולני!!!!…….אגיד או אשאל אותך מה זה אומר עלי פחדנית !!!!במילכוד !!!!
לא נותר לך אלא להסכים ללכת לטיפול.
לסבל אין סוף ותמיד אפשר להגיע עוד נמוך יותר.
המלכוד שלך הוא שאת תמיד האחרונה. ובכן נשארת אחרונה. הוא יחבל בהכל.
אז לכי לטיפול. לפחות תני לעצמך אפשרות ללמוד איך להתמודד טוב יותר בשביל עצמך
הי אייל
קראתי את המאמר. יש לי שאלה
כקורבן של שנים לפסיכופט, וכמי שמכירה קורבנות נוספים (מערכת יחסים קודמת ומאוחרת שלו)
מה זה אומר עלי? עלינו? הקורבנות!
אנו נשים חזקות.חכמות.נאות.מצליחות ו…נפלנו !
האם יש שם ל"קורבנות" הזו והאם הוא מזהה או מריח את זה כמו חיית טרף?
היי אייל
תודה על מאמר מלמד , מפרה ומעניין שפקח את עיני בסיטואציה מורכבת בה אני שרוייה בימים אלו.
גם התגובות שלך לתגובות הקוראים שפכו אור רב.
אז.. פשוט תודה גדולה!
נעמי
היי אייל,
ראשית נהניתי מאוד לקרוא את מאמרך והוא הגדיל את הידע שלי בנושא..
לאחרונה אני חוקרת את הנושא לא מעט ורציתי לשאול אותך האם לאורך כל הניסיון הרב שלך עם אנשים בעלי הפרעה זו, נתקלת במגמה חוזרת של בגידות במערכות יחסים ושחרור מיני מופרז?
כמו כן, האם הם נוטים למצות אנשים במהירות, להשתעמם ולעבור הלאה..?
סביר מאד להניח דפוסים אלה – פסיכופטים נוטים להשתמש באנשים אחרים לצורכיהם, ולכן ייתכנו בגידות ומיצוי של מערכות יחסים. למעשה, בהפרעות אישיות קשות רבות יחסי האובייקט פגועים מאד: כלומר, היכולת לראות באדם האחר כאדם נפרד ובעל צרכים משלו מוגבלת עד לא קיימת כלל.
כאשר אדם לא מסוגל לראות בזולתו אדם בעל צרכים משלו, אין בו יכולת לאהוב. אדם שלא אוהב ייטה בסבירות גבוהה למאוס ולנצל את זולתו, פשוט מכיוון שהוא לא חווה זאת כניצול או פגיעה באחר. פשוט כי לדידו אין אחר. רק הוא קיים.
ואולם קשה מאד לקבוע אם דפוסים אלה אכן קורים במציאות באופן מובהק יותר מאשר אנשים שאינם פסיכופטים. זאת מכמה טעמים שכתבתי למעלה ואחזור עליהם בקצרה.
ראשית פסיכופטים נוטים להיות מניפולטיביים ולהסתיר את מניעיהם ומעשיהם, אלא אם הדבר משרת אותם. בוודאי מעשים שאינם מקובלים או נורמטיביים מבחינה חברתית. אני מניח שמחקרים על שכיחות הבגידות בקרב פסיכופטים טוב שיעשו בקרב בני הזוג של הפסיכופטים ולא על אוכלוסיית הפסיכופטים עצמה.
שנית, בקליניקה, כמו במציאות, האדם יחשוף מה שהוא מוכן לחשוף. נכון שישנן דרכים לגלות על האדם דברים שהוא מעוניין להסתיר מאחרים ומעצמו – ופסיכולוג טוב נבחן גם בכך – אך בשורה התחתונה המטופל מספר מה שהוא מוכן לגלות על עצמו.
שלישית, בני האדם לא פועלים לפי ספרי הלימוד. נתקלתי בפסיכופטים שמחפשים קשר יציב. שוחחתי עמוקות עם אנשים שיכולים להיות מוגדרים פסיכופטים שמתלוננים על דרישות רבות של מיניות דווקא מצד בנות הזוג שלהן. כך שהחיים מורכבים יותר ממה שאנו מנסים לסכם אותם.
בהצלחה במחקרך
נתקלת בפיסכופט שמחפש! קשר יציב ואתה ממש מופצע או רואה בזה קו חיובי? מה קשה להבין ! הפסיכופט משתמש בשפה והגדרות של החברה אלא דמשמועתן שונה לגמרי. בעוד אדם רגיל מחפש קשר זוגי יציב זה אומר שיתוף רגשי נאמנות התפציטת תניכה הפסחכופט מחפש " קשר יציב" כי זה בדיוק המפתח הסודי למכירת ההאשליה לצד התמים שגם מחפש זאת אבל למעשה זה אומר מצאתי קשר שניתן יהיה לחצוב ולרמות ולבנות סביבו חוטי אשליה של נאמנות ויש זמן לנצל אותו בלי חשש שיעזוב אלא יקח לו זמן עד שיגלה אותו. כי המחפשים קשר יציבים הרבה יותר סבלניים ואשלייתים בבנית קשר כי מאמינים שזה הדבר החשוב בחיים קשר יציב. בעוד הפסיכופט הרגיל לקשרים לא יציבים מצא מפתח הונאתי מצוין. מחפש/ת קשר יציב? מצוין יש זמן לעבוד בניצול ובניית מלכודת בלתי ניתנת ליציאה. הוא יצור עבור הבן.בת זוג התמימים יעדים משותפים, בזוגיות בעסקים למשל קניית דירה משכנתא וכל סוג שפעולה שמשדרת עסקים כרגיל הנה סימני חיים יציבים כך גם בעסקים יעניק ויצור תחושת שותפות ורווחה יתן הלוואות בהתחלה ליצירת אמון הלווארה ששדר ותקשור את השני בנאמנות ללא סייג עד שיהפכו שבויים לגחמותיו ויגנו עליו בכל מחיר כמגינים על עצמם ולא מבינים שברגע שיהיה לו נוח יזרקו לכלבים. קשר יציב זו מילת קסם שהפסיכופט ימכור כמנגנון בטחון בעיסקת הקשר ! זו עיסקה עבורו! ושהצד השני ידמיין רגשות שותפות ושאר אשליות. ההסכם הזה טוב עבור הפסיכופט וכשירצה אין הסכם בעוד לתמימים קשר יציב זה הסכם אמיתי שחוסם אותם מלחפש סימנים לפסיכופט ושקריו. ושמתעוררים בדרך כלל מאוחר מידי. לסכום כותב בספרו פילפנוזה…הפסיכופט משתמש בשפה של אנשים רק במשמעות שונה לגמרי. וגם על מטפלים הוא מצליח כאתגר ליצור מקסם שווא. זהירות…תראה את הסרט …שם המשחק…house of games .הפסיכולוגית המנוסה נרלעת להרפתקאה עם פסיכופתים וחוזרת מלאה תובנות.
ההפרזה בצרכים שהעלת זה הסימפטום החיצוני. הזיהוי של זה זה שלב ראשוני בחקירה של הנושא. יש גם מצב הפוך שהפסיכופט מתנתק ועסוק רק בניצול ונמנע בפרק זמן מהפרזה בכלל אפילו א-מיניות כולל בנישואין עצמן בתרוצים שונים עבודה עומס כולל נקמה בבת הזוג כמנגנון התשה מתסכל. וככל שהוא לא רוצה אותה והיא רוצה אותו ככה הוא ממשיך להתעלל בה. ימצא פורקנו בחוץ מזדמן. זה דווקא קורה לספיכופטים נשואים! ואז הוא פתאום מאבד בקורבן שבבית עניין כי זיהה מקור חדש לניצול נפשי. הוא מתחיל לחזר וברגע שהוא מרגיש שהחדשה לכודה בנחמדות והמחוות שלו הוא פשוט עוזב את הראשונה. סימן ברור לקו פסיכופטי. או נוטש וזהו במידה ולא נדרשים הפעולות הרשמיות לגירושין או שאם נדרש הוא יהיה מוכן לעשות הכל רק לצאת מהקשר כולל ויתורים רק כיוון שהקורבן החדש נמצאה מתאימה וכל ענינו עכשיו בלכידה שלה. סימן קלאסי נוסף הם אינם בדרך כלל נשארים לבד במעבר בין קשר אחד לשני. הם תמיד בזוגיות מנצלת. למעשה הם מתבוננים בבת הזוג כחיה לכודה ומפעילים אותה כמריונטה. כל המחוות הם הצגה להשגת צרכיהם. אישה שמזהה זאת חייבת להיות זהירה. לצאת מקשר כזה אפשר רק כאשר תאבדי עניין ולא תבקשי או תתלונני שאת כן רוצה תשומת לב כיוון שזה ימשוך אותו ויאריך את הסבל שלך בהנאתו לראות אותך כחיה בכלוב פצועה ומדממת נפשית. זה לא הגזמה ככה זה עובד. שימי ליבך לזכור שהוא מזמן כבר איבד בך עניין שאת זוכרת משלב החיזור שכולו הצגה כמובן אבל לך נראה מאוד אמיתי. לכן רק איבוד עניין הדרגתי יביא אותו בדרך לא מילולית לאיבוד עניין. ותפללי שהאומללה הבאה תופיע והוא יזהה שהיא צתאימה לניצול לאורך זמן. כי אם היא לא משדרת רצון בקשר רציני הוא לא יעזוב אותך!. רק ברגע שהוא איתר אותה אל תגיבי. תמתיני שהוא ישקיע מאמץ איתה זה חישוב קר מאוד אצלו הוא לא יוותר על מה שהוא השקיע בו זמן ומאמץ. מה שיפה לראות שהלוכד למעשה נלכד בתחבולת עצמו ואת זה הוא בעצמו לא מבין. רק כאשר הוא כבר ממש בעניין. ואם לא התלוננת. יהיה קל לסגור סידור כלכלי רכוש כספים ילדים וגירושין. לעולם אל תזכירי מה היה בינכם כמו רגשות זכרונות. אהבה ומה קרה לה כי זה קרה רק לך לא אצלו. אצלו היא לא היתה מעולם. זו אשליה שאת חייבת להתפכח ממנה ומהר. את צריכה בשלב ההיפרדות לעשות מאמץ גדול להיות נטולת רגשות. כי רגשות עבורו זה נחשב נכות! חולשה ורגשות וקושי שאת תביעי זה מבחינתו שיקוף לחוסר העצום שבו. הוא קורבן של הנסיבות כי אחרת לא היה פסיכופט. והוא לא יכול להכיל את שיקוף הקורבן. לכן תאמצי סגנון קריר. לא מתלונן. זה יתן לך יתרון ויקצר את דרך היציאה מהקשר איתו. ברגע שזה נגמר המתנה שקיבלת היא שהוא מחוץ לחייך. במידה ויש ילדים תדרשי מה שצריך אבל לא להכנס לתלונות. אם יש לך יכולת כלכלית עצמאית. וותרי על כל דרישה ממנו רק לא להיות בקשר. רק תזהרי שהוא לא ינצל את נושא הילדים לסחוט ממך זמן וכסף במידה והוא נופל. אל תתעסקי למה בחרת בו ומה עשית לו. נשים טובות נופלות איתם. תפעלי באופן המתואר סיימי תמחקי. הפצע שנשאר הוא של תאונה נקודה. להיפך תודי שראית דבר שישמש לך חיסון וזהירות להמשך.אבל לא להכנס לחוסר אמון בגברים ובאנשים. רק נשבר מנגנון התמימות והתלות שהיה בך שהוא טבעי ונהדר. סימן שהגיע זמנך להתפתח נפדית במסלול זה. זה יכול להיות עבורך פריצה לעצמאות מפוכחת וזוגיות בריאה. במקום מסויים כן צריך לזכור שיש איפיון של נשים שנמשכות לפסיכופטים והוא שיש בהם יסוד תלותי דומיננטי. הזוגיות היא המאפיין הקשה לזיהוי אצל פסיכופט כי זה נפרש לאורך שנים. אבל היא החותמת הקלאסית שמעידה שזה פסיכופט. לעיתים נחמד שכל העולם אוהב אותו. וגם הלשעבר שלו! הם מבינות שזו הדרך היחידה שלא יציק להם. מי שהיתה בזה לא רוצה לחזור לזה. הוא מהווה איום סמוי ולכן נשים לא מנסות להזהיר אחרות. רק שילך כבר. הטיפשות תקועות בלנסות להחזיר אותו או לא להבין מה קרה או להאשים את עצמן. כל זה מיותר והוא חלק מזרעי הפגיעה שנותרו. מדובר בתאונה בחיים שצריך לצאת ממנה כמה שיותר מהר. נשים שזכו לצאת מקשר כזה מתבןננות בפסיכופט שממשיך בדרכו לקורבן הבא. מתבוננות ושותקות כי זה פצע כואב מדי לפתוח אותו גם מלדון בו או להתעסק בו. אבל התוצאה חשובה ולא מתמשת תמיד. אבך כשקורת. אומרות ברוך שפטרנו.
שלום זלדה ושנה טובה
קראתי בעיון את מה שכתבת ואני מסכימה עם רוב דברייך, יש לי היסתייגות לגבי הבחנה של משיכה לפסיכופטים. אני נמשכתי לעדינות, לאצילות שבו וכו" וכך חשבו כל מקריי עליו. ואני אישה עצמאית וחזקה. הפסיכופט לא תמיד בוחר בקלה אלה במי שמהווה אתגר כך הוא יותר נהנה מהצייד. ואולי בגלל זה לקח לי רק עשרה חודשים להבין מי האיש. ההמלצות שלך טובות. תודה
היתכן שלנגד עניננו 24/7 ניצבת דמות עם הפרעה כזו? שעונה לכל הקריטריונים של נושא הבלוג? בתוכנית רטלטי הנודעת יש דמות אחת שממה שרואים בשדור ומה שסיפר על עצמו זה אחד לאחד תסריט של אישיות כזו. מי שהתעללו בו ועכשיו התחזק ומתעלל באחרים.
בקטלוג ההפרעות האישיותיות יש שני סוגים נפשיים בעייתים ומסוכנים. הפסיבי אגרסיבי והאנטיסוציאלי. הם אינם ניתנים לשינוי בטיפול. לדעתי מצפיה במשדר עם הנאום שלו והתנהגותו לאחריו. מדובר באדם אלים מאוד בעל נטיה פסיכופטית אם המומחה חושב כך? . אלה אנשים שהחברה פגעה בהם והם מחזירים כל חייהם בנקמה. הם אינם סובלים מרגשות אשמה ומתעללים בזולת ללא חרטה. אלה אנשים שמודעים למעשיהם ופוגעים ביודעין. נהנים מהסבל של האחר. ומשהים תגובה פסיבים אגרסיבים. מתקשים להביע כעס. ומוצאים את האחר מכליו. תוך ניצול חולשןת האחר. נחמדים ומנצלים את הזמן ללמוד החולשותעד לפגיעה. ונהניםמהליך הפגיעה.אם אכן זה כך במידה ולא זיהו זאת בהתחלה זה הזמן להוציא אותו. ואם זיהו זה התעללות לשמה בדיירים. הניחוש שלי שהוא מושתל של ההפקה. הוא מודע לתפקיד ונראה שמקבל הוראות מההפקה. בצורה זו או אחרת היתכן? כולל פריבילגיות כמו סיגר וכו. בכל מקרה מי שמאפשר לאישיות עם הפרעה כזו לשמש דמות במסך הוא מטורף! זה הטיפוסים שמשתלטים על החברה ומעמללים אנשים. בושה לפסיכיטאר האחראי של התוכנית. ולדעתי איש מקצוע רציני חייב למחות בפניהם על כך.
זלדה תודה על דברייך
נראה שהדברים חשובים לך ואת מאד מרגישה את הצד הפגוע, את נפגעי ונפגעות הפסיכופתים.
חשוב שהצד הזה יישמע: שגם אלה שנפגעו לא נותרים חסרי אונים. שיש מה לעשות. שאפשר להתאושש ולהמשיך הלאה.
עם זאת אני הייתי נזהר מהכללות ולא הייתי אומר שנשים שנמשכות לפסיכופטים יש להן אפיון תלותי. ראשית זה פשוט לא נכון. זה לעולם לא הוכח.
שנית פסיכופטים יכולים להיות מאד מניפולטיביים וערמומיים, ועד שאת מגלה באיזה בור את נמצאת כבר יחסית מאוחר.
שלישית, זה להאשים את הקורבן. רביעית זו הכללה. משני האחרונים עדיף פשוט להימנע.
מעבר לאלה, חותם על מרבית דברייך: ברגע שהבנת שנפגעת מותר ורצוי לעשות שיקול מחדש: מי זה האיש שעומד מולי? מה מערכת היחסים אתו נותנת לי
ללא ספק אחד הנושאים המעניינים ביותר בתחום הפרעות האישיות. דבר אחד מאוד מבלבל לכאורה עולה מכל הסיפורים. הפסיכופט נתפס כאדם פעיל מניפולטיבי שיוזם ומנצל אחרים בכל מסגרות החיים. אבל בהעמקה נוספת ניתן להבין כי יכולת הניצול אינה יוזמתית וכמו שאמר אייל "הוא עושה כי הוא יכול". זאת אומרת שהוא מחושב, מסתכל בודק ובוחר את הקורבנות החלשים שזה אומר שמזהה אצלם את התמימות והנאיביות הרגשית או צרכים אחרים לניצול. וזאת תוך אימץ ולמידה של הרגל נקנה מעולמם של האנשים הרגילים : אמפטיה ככלי, אמפטיה שקרית לקניית קשר שיוביל לתלות האחר בו בעיקר רגשית וזאת עד ללכידה לצורך ניצול. הוא מספק מה שהאחר זקוק לו באותו רגע. אך השאלה היא מדוע אדם ישקיע כל כך הרבה מאמץ ואנרגיה בתהליך שיקרי בנפש שכזה? שלמעשה ברור לו שבשלב מסוים זה יתגלה כלומר כל השקעתו ו שגו הינו זמני. נכון אייל אמר שהוא עושה זאת כי הוא יכול.כלומר הוא מחשב סיכונים. אבל למעשה הוא עובד על החלק הלא אמיתי אותנטי של המציאות הנפשית שבאדם. הוא למעשה כבר חי בשולי התפקוד הבריא. נקודת הפתיחה שלו שהוא בעצם נכה רגשית והוא מנסה בלית ברירה להפוך נכות זו ליתרון שיעזור לו לשרוד ופתאום הוא מגלה טריק שהוא יכול לא רק לשרוד איתו אלא גם להצליח איתו. וזאת דווקא בגלל הפגם שיש בו. אולם המצב האמיתי הרבה יותר עלוב. מתחת להצלחות לכאורה בניצול יושב אדם דחוי בעל הערכה עצמית נמוכה מאוד. וכפי שאמרתי אינו בעל יוזמה אלא תמיד מגיב למציאות. במחקרים שנעשו אלו הם טיפוסים בעלי מנגנון תגובתיות פסיבים אגרסיביים עם התפרצויות תוקפניות בהתאם לרמת ארגון האישיות שלהם כלומר התפרצויות מילוליות או פיסיות, ול עשה בבסיס אישיות אדם בעל אישיות תלותית. שכל המנגנון שלה הינו פסיביות נפשית בסיסית נגררת דחויה. זה לעיתים קשה לתפוס זאת כי כלפי חוץ הוא לכאורה עושה פעולות אבל כל המנגנון הפנימי הוא פסיבי תגובתי בלבד. הוא בעיקר לוקה בהעדר חיבור לעצמי שלו. אין בניית אגו יציב. ניתן למצוא פסיכופטים תלותים בתחילת דרכם בעסקים שנצמדים למנהלים בכירים דומים להם כאלה שכבר מנוסים בניצול אחרים כחונכים. בעוד בביתם הם מנהלים זוגיות עגומה עובדים על בת הזוג לווא דווקא בכסף אלא רגשית ומאמללים אותה. צריך להבין הפסיכופט חי לבד כל הזמן נפשית כל הזמן ובו בזמן מחפש מקורות אספקה לפי צריכים ממוקדים ולכן כלפי חוץ עשוי להראות עסוק ופעיל מאוד זה פרדוקס מדהים! הוא יוצר משימות קצרות מועד ליצירת האספקה לרגש לכסף וכו' והן קצרות מועד גם אם הניצול נמשך לאורך זמן אצלו נפשית זה כל פעם מדימה קצרת מועד עם מטרה אחת. ולכן הוא סובל בעיקר מבעיה אחת כוללת העולה מכל מרכיבי ההסבר. וזה "עונשו" האמיתי. בעוד רוב בני האדם חווים סוגים שונים של תהליכי שינוי והתפתחות נפשית הרי הפסיכופט שלמעשה הוא תלותי ופיתח מנגנון ניצול של האחר להשרדותו. סובל מאותו פגם בסיסי שתוצאתו היא " העדר רצף" שזה בעצם העונש כביכול הגדול ביותר שאדם יכול לחוות. הוא תמיד ירגיש שהאושר זה לא משהו שהוא מבין אותו. כי אצלו לא נוצרת אינטגרציה בין מרכיבי החיים וחוויות החיים. המיקוד בחסך היסודי שקיים בו והפגם ההתפתחותי במנגנון תמסורת נוירולוגית כימית במח בעיקר באמיגדלה יוצר תסכול נוראי שלמעשה נסחב מילדות העדר היכולת לחוות חוויה שלמה. ובכל רגע בחייו הבוגרים העדר נןראי של יכולת להרגיש "אושר" שהינו בעצם העדר תחושת חוויה רב מימדית רוחבית ולאורך זמן משאירה אותו כמו תקליט שרוט כל הזמן בטריק הראשוני שבא לנסות להתגבר על הפגם שבו, " איך להשיג מה שחסר לי" וזאת מבלי שיתפסו אותי. אין לרחם עליהם כי הכל נעשה במודע והם כשירים לדין בניגוד להפרעות אישיות אחרות. אבל יש להבין שהעונש מובנה כבר בעצם מוגבלותם והנזקים שעושים לאחרים שהוא כעין וכאפס מחור והבור הנפשי שהם חיים בו. אולם ללא ספק פגיעה באחר בכל רמה היא קו אדום ובזה הם מתמחים ולכן החוק חייב להיות נוקשה איתם מאוד ללא פשרות. כי כמו שאייל אמר הם עושים זאת כי הם יכולים. ולכן אסור לאפשר להם לעשות זאת כלומר שלא יהיה כדאי להם לעשות זאת. הרי מדובר בפחדנים רגשיים שמחפשים את חולשת האחר בתזמון הנכון להכות בו. ועל כך אין סליחה.
תודה יוחאי
הערות והארות מוסיפות הבנה וגם -ובכך לדעתי יש חשיבות גדולה עוד יותר – הן יכולות להביא מזור לנפגעים.
כי אם מבינים שבעצם מתמודדים עם אנשים פגועים רגשית, ניתן לסלוח גם לעצמנו על כך שהאמנו ונפגענו
תראי הפח הגדול יש שם אחד כזה. בשדור חי. 12.2015.
אני לא יודעת מה ההגדרה המדויקת של המשתתף בתוכנית הריאליטי הזו אבל הבעיות שלו הן דיי גלויות ואם אתה נמצא בקרבתו תקופה קצרה אתה מבין שהוא לא אדם רגיל. הנסיון שלי היה עם אדם מאד מתוחכם ולא הבנתי שיש לו בעיה כזאת עד שהקשר הסתיים. הלוואי שההתנהגות שלו היתה כל כך גלויה כמו אותו משתתף ריאליטי, היה אפשר לברוח הרבה קודם.
סליחה על הסטייה מהנושא המרכזי, אבל מה זה התרגום המחריד הזה? אין תקציב למתרגם מקצועי?
סליחה על הסטייה מהנושא המרכזי, אבל אין לך מה לעשות חוץ מלבוא בביקורת סתמית על מעשים של אחרים?
אם יש לך דברי טעם, פרטי. אם סתם את רוצה ללכלך – תעשי את זה במקום המיועד לזה.
ולשאלה המעשית: לא, אין תקציב למתרגם מקצועי. אני כותב פה בהתנדבות
תשובה מצוינת, איל!!! עוד חסרת כשרון שבאה בטענות אל מוכשרים.
תגובה לא מועדנת נגררת להגיב ללא צורך! טוב היה לציין שאין תקציב. המילה ללכלך זה שייך למקום אחר לא לאיש מקצוע!
לאנשי מקצוע אין רגשות? אנשי מקצוע לא נפגעים? אנשי מקצוע לא זכאים להגן על עצמם? אנשי מקצוע לא יכולים לדבר כמו בני אדם?
אני חושב, רביד, שאתה מייחס לאנשי מקצוע דברים רבים. כולנו עושים זאת. זה מאד מובן בטיפול, וחומר חשוב להבנת הנפש.
אבל פה אני כותב כפסיכולוג המעביר ידע, איני מטפל במגיבים. האתר אינו משמש טיפול או תחליף לטיפול פסיכולוגי.
יחד עם זאת, במידה שנפגעת – אנא קבל את סליחתי.
אייל
תודה אייל… נשמע שיש לנו על מה להמשיך ולדבר… ברשותך ארים אליך טלפון וניקח את זה אוף ליין. בלי קשר (או עם) התחברתי לזה שרשמת שאתה מאמין שאפשר ואפילו צריך לראות תוצאות בטיפול אחרי כמה שבועות…
זאת שלי מהפוסט הקודם, שכחתי להזדהות 🙂
בשמחה
הי אייל,
תודה על הכתבה. אין הרבה מאמרים על הנושא הזה בעברית ואת רוב המידע שאבתי לאחרונה בשפה האנגלית.
היתי בזגיות עם אדם כזה יותר משנתיים… הוא היה החבר הכי טוב שלי במשך שנים, וזמן מה אחרי שהתגרש מאישתו (השנייה מסתבר) נהינו זוג.
שנה אל תוך הקשר ופתאום התחלתי לתפוס אותו משקר שקרים קטנים ומטופשים כמו "אני נפגש עם חבר X" כשבעצם נפגש עם חבר Y.. או להגיד שהוא נמצא במקום אחר ממה שהוא באמת… בתור אדם שהעיד על עצמו שהוא תמיד דובר אמת ושהוא בעל ערכי מוסר גבוה החשד שלי התעורר כשראיתי את הפער בין המילים לבין המעשים. התחלתי לבדוק את כל המידע שהוא אי פעם שיתף על עצמו וגיליתי בור ללא תחתית. שום דבר, פשוט שום פרט בביוגרפיה שלו לא היו נכונים. כל מיני זכרונות כואבים שהוא שיתף איתי מתקופת ילדותו ומתקופת הצבא – הכול התגלה כשקר מוחלט. ככל שהמכשתי לבדוק גיליתי דברים איומים (כולל בת זוג נוספת בגרמניה…). הבן אדם ניהל חיים כפולים ומשולשים תחת האף שלי תוך כדי העמדת פנים על היותו אדם הגון, מלא חמלה, מוסרי שמתנגד התנגדות נחרצת לכל ביטוי של אלימות על כל צורותיה.
לקח לי זמן לאזור אומץ ולהעלות את הדברים בפניו. התגובה שלו יצאה כאילו מבן אדם אחר ולא מהבן זוג האוהב שהכרתי. הוא מעולם לא הודה בכלום, ורק האשים אותי בהיותי פרנואידית, שלא מסוגלת לתת אמון ושמכניסה אלמנטים לא בריאים לקשר שלנו.
נפרדנו וחזרנו מספר פעמים. בכל פעם הוא חזר עם דמעות, מלא הבטחות להשתנות. אבל בפועל, יום אחרי שהינו חוזרים הוא היה חוזר לשקר ולבגוד בי עם נשים אחרות. זה נמשך כך במשך תקופה של יותר משנה, תקופה שבה למדתי לא להתעמת איתו כי זה רק היה מוציא ממנו תגובות של כעס וענישה רגשית.
לא הבנתי איך מישהו שטוען שהוא כ"כ אוהב אותי ושהוא לא רואה את חייו בלעדי (לאחרונה קראתי שזה שקר נפוץ מאד בקרב פסיכופטים) יכול להיות כ"כ אטום ואלים מילולית ברגע שנדרש לתת הסבר על התנהגותו.
זה היה כמו לחיות עם מיסטר ג'קל ומיסטר הייד. יום אחד אדם אוהב ורגיש ומפנק – יום אחר רוע טהור שעושה שימוש בכל מניפולציה אפשרית כדי להונות ולפגוע.
אני מתבישת לומר, שלמרות כל זאת, בסוף הוא זה שעזב אותי למען מישהי אחרת (לפני פחות משנה) – איתה הוא חי, במה שנראה כמו מערכת יחסים נורמטיבית מבחוץ, עד היום.
חשוב לי לציין שהוא אדם בעל חברים רבים, אדם בעל חוש הומור מפותח, רגיש וקשוב, אהוד ע"י רבים, מנהל מקסים, אדם שעומד בראש מחלקה גדולה בחברת הייטק מצליחה ומוכרת. שתי נשותיו לשעבר שומרות איתו על קשר ומעולם לא הכרתי מישהו או מישהי שדיברו בו סרה.
אחרי שניפרדנו, יצאתי בתחושה שמשהו באינטראקציה בינינו גרם לו להיות כזה…
אייל, אני רוצה לשאול אותך בבקשה –
1. האם יתכן שהתנהגות פסיכוטית תצא רק מול בן אדם אחד ושעם שאר האנשים יתנהלו מערכות יחסים נורמאליות ורגילות? כלומר האם יתכן, שאדם יתחיל לשקר באופן קונסיסטנטי ולהפגין חוסר אמפתיה קיצוני לבן זוג אחד ספציפי בעוד שעם אחרת ינהג בהגינות ובלי להעמיד פנים?
2. איך מתמודדים עם דבר כזה? עד שלא ניפרדנו (אגב, בבת אחת ובלי הסבר ממשי) ולא חיפשתי בגוגל "שקרנות פתולוגית" , לא ידעתי מה זו פסיכופתיה, מה הוא מבחן הייר ואיך מתנהג מישהו שסובל (או נהנה) מאישיות כזו…
עכשיו כבר יש לי הרבה מידע (נשארתי המומה כמה הפרופיל שלו מתאים לחלק מהתיאורים, כולל שקרים מאד ספציפים שמטרתם לעורר אמפתיה, ותופעת ה- gaslightning) אבל… מאוחר מדי…
בעוד שהוא חי את חייו כאילו כלום לא קרה, נהנה מעבודתו, מחבריו ומזוגיות חדשה, אני לא מסוגלת להפסיק ללקק את הפצעים.
אני כל הזמן חוזרת לזה במחשבות שלי, כועסת על כל ההזדמנויות שנתתי לו, על הזמן המבוזבז, על האמון העיוור ובעיקר עדיין מתקשה להאמין שמישהו מסוגל לכזה רוע ולכזו העמדת פנים. נראה לי שבאנגלית קוראים לזה – double thinking
שוב תודה על המאמר החשוב הזה.
תודה על תגובתך, שלי
אשר לשאלותייך:
1. האם יתכן שהתנהגות פסיכופטית (לא פסיכוטית, שזה משהו אחר לחלוטין) תופנה כלפי מישהו ולא כלפי אחרים – לא סביר. אנשים בעלי קווי אישיות פסיכופטים נוטים להבין רגשות אנושיים אך לא להרגיש אותם. הם גם נוטים להתעניין בבני אדם, להיות הישגיים, לרצות להצליח ולהיות מעורבים ומעורים בחברה. ככאלה הם נוטים לשחק את המשחק החברתי, אך לא להיות מעורבים רגשית ומוסרית בו. במלים פשוטות יותר הם יעשו את התנועות, אך רק כלפי חוץ.
הם ייטו להשתלב: להיות אנשי משפחה, לחיות בזוגיות, לעבוד ואף להצליח במשרה שלהם – פשוט כי כך הם יוצרים לעצמם חיים נוחים ומאתגרים יותר. לא כי הדבר נכון יותר מבחינה מוסרית או ערכית או כי כך "צריך".
לכן גם אם ההתנהגות שלהם תהיה שונה לעתים מאדם אחד לאחר, או מאשה אחת לאחרת, לא סביר שלאורך זמן המניעים לאותה התנהגות יהיו שונים. הריחוק הרגשי, השקרים והמניפולציות הם דפוס שיצוץ מתישהו, אלא אם מדובר באדם בעל דפוסי אישיות נוספים – מה שבהחלט יכול להיות, כפי שכתבתי למעלה.
מה שמשנה הוא ההתנהגות של הפסיכופט לאורך זמן. אם הדפוסים הם של שקרים ומניפולציות – סביר שאלה לא ישתנו ויופיעו מול כל אחד, במוקדם או במאוחר, ללא קשר מול מי הוא פועל. הסיבה היחידה שהשקרים לא הופיעו מוקדם יותר היא יכולת ההדחקה וההכחשה של האדם השני.
2. מה עושים עם זה? ראשית מפסיקים לכעוס על עצמך: כתבתי פעם על אחד הפסיכולוגים המובילים בארה"ב שנפל קורבן למרמת אינטרנט באתר היכרויות – מסתבר שהוא דיבר עם תוכנת מחשב מתוחכמת ולא עם אשה בשר ודם במשך כמה חודשים… ואם פסיכולוגים מנוסים נופלים לעוקץ, אז מה נאמר אנחנו, שאין לנו את כל המידע הזה בראש? חוצמזה פסיכופטים רבים הם אלופי הצ'ארם.
ללקק את הפצעים יכול להיות יעיל ויכול להיות ממש לא יעיל. תלוי איך עושים זאת.
את כותבת שחקרת את התופעה – זה טוב. למדת עם מה התמודדת. ידע זה דבר שיכול לעזור. אני מציע גם ללכת לטיפול שעוזר להתמודד עם הרגשות הרבים שעולים בעקבות פרשה כזו – משבר אמון קשה, קושי לסמוך על גברים חדשים, אכזבה מעצמך, כעס, תסכול, זעם, פגיעה בערך העצמי, יצר נקמה ועוד ועוד. זוהי ללא ספק חוויה של ניצול. אפשר להתמודד אתה ולצאת מחוזקת וחכמה יותר.
בהצלחה
הסרט הכי משכנע ומראה באופן עמוק את מלכודת הפסיכופטים הוא סרט ' שם המשחק' פסיכולוגית שנופלת למלכודת של מטופל פסיכופט ונמשכת אחריו וכך לומדת והצופים איתה את סוד המשחק החולה הזה!אחרי הסרט תיהיו אנשים אחרים! טעימה מגהנום חייהם של קורבנות הפסיכופטים! ולמעשה תרגישו מעט ממה שקורבנות הפסיכופטים מרגישים! אלא שכאן היא חוזרת לעבודתה אבל לעולם כבר לא מי שהיתה לפני! וכאן החשיבות למי שעבר קשר עם פסיכופט ואולי נפגע בעיקר האמון באנשים! קשה להגיד אבל זו האמת יש הרבה יותר פסיכופטים ממה שאתם חושבים! ההתנסות היא קםפיצת מדרגה להיות חדים בזיהוי אבל להשאר קומיניקטיבים עם חבל קצר עם אנשים! אמנם ישנם אנשים תמימים וטובים אבל מעטים והתנסות עםפסיכופטים בסביבתךתך בעבודה בחברה במשפחה אם הפנמת והתקדמת הרווחת! הקוד דנא הנפשי שלהם נמצא עכשיו במערכת החיסון שלך ! מעתה כמו כל וירוס אירי המגע הראשון שמשפיע אבל בפעם הבאה המערכת תזהה מהר!
שלום שלי
לי נשמע כאילו ניצלת..
כי ממה שכתבת אהבת מאד והיית קשורה לאדם הזה, וככל הנראה אם הוא לא היה עוזב היית כנראה נשארת איתו ומי יודע אולי גם זה היה מוביל לחתונה. סביר להניח שלא קשה לדמיין איך נראים גירושין מאדם כזה, כשאתם חולקים רכוש ולפעמים אפילו ילדים לא הייתי רוצה לחשוב מה אדם כזה מסוגל לעשות במצבים כאלו.
אני הכרתי פעם מישהו שלפי ההגדרות שקראתי פה "סבל" כנראה מרמה קלה של פסיכופתיה, תפסתי אותו כמה פעמים משקר סתם כך בלי סיבה, הוא התעלל בי לא מעט כשגרם לי להודות שאני מאוהבת בו, אמר לי שהוא מאוהב בי כדי להוציא את זה ממני ואז מול העיניים שלי התחיל עם חברה שלי ורדף אחריה כשהיא דחתה אותו. למזלי הרב האינטראקציה בינינו לא נמשכה הרבה זמן (כמה חודשים סהכ) כי כנראה הוא מיצה את הקשר בינינו בזמן די קצר. אני מאד נפגעתי אבל הוא עשה לי טובה גדולה שהוא עזב אותי כי למדתי מזה המון על אנשים, על קשרים ובעיקר למדתי לסמוך על החושים שלי.
מקווה שיום אחד תתאוששי מהטראומה שהוא עשה לך ותשמחי שעכשיו הוא בעיה של מישהי אחרת ולא שלך.
העובדה שאת בהעדר ידע נפלת ונותרת פגועה והוא המשיך כביכול לבאה בתור זו רק שאלה שלזמן עד ששם יגמר הניצול גם. בכל מקרה המקרה שלך מסביר טוב מדוע יש לפעול בצורה חוקית קשה נגד אותם פסיכופטים! מסתבר שגם אם זה לא מונע אותם מלפעול הם מחושבים וחישובהמחיר הקשה כן מצליח ומרתיע. קלות ההשגה והעדר הרתעה מעודדים אותם. לכן הגישה שאין מה לעשות היא שגויה. יש לפעול בכל הדרכים במישור החקקתי כולל הזוגי והעסקי והמדינתי לחסימת פתי הכניסה הקלות לנוכלים האלה לייי האנשים הרגילים!
את שואלת איך זה שזה קרה לך איתו ולא לנשותיו הקודמות…זהו שככה כל אחת מהן חושבת…ולמעשה המנגנון שלו הוא כלכך מניפולטיבי שגורם לכל אחת להרגיש זאת. ואז שומר על קשר. הן בטוח מאושרות שהוא יצא מחייהן. השמירה על קשר קלה לו. וגם להן. הוא מתעלל באחת בזמן נתון. גל עוד הן לא במיקוד שלו הן נחמדות ומתבוננת העיקר שהן כבר בעניין שלו. וטוב להן שכך. מי שיצא להכיר פסיכופט כל מה שהוא מרגיש שהוא רוצה זה לא להיות במגע ואם כן אז הכי שטחי קצר ושיעבור הלאה. רק שלא יתמקד בהם. מה שנקרא שיעבור הלאה. ככה זה בעסקים בשכנים בקרובים. בזוגיות זה זהה רק שהקשרים הם לאורך ז ן והדפוס מתגלה לאורך זמן. סימן קלאסי שהם כל הזמן בזוגיות. ! הם לא עוזבים את האומללה עד שלא מאתרים אחרת ובטוחים. ברגע שהחליטו שהקורבן הבא מוכן להלכד. תראו בהתחלה השקעה נתינה תשומת לב. מסעדות חוץ לארץ נופש ..זה שלב ההרדמה הרגשית פתוח ציפיות לקשר רגשי עמוק. מסכנות הנעזבת חושבת שגרמה לכך ושהפסידה במקום לשמוח. החדשה ממש בטוחה שפגשה את נסיך החלומות. אשליה שיגיע הזמן היא תעמוד מול המפלצת. שרואה את הקשר כעסק בלבד. הכל מתוכנן בשלבים. זו בעצם המחלה. עולם פנימי נסתר. קשב רגידות לחולשות הזולת ולכן העדר תגובות מאוד קוליות. ציידי אנשים. מה שכואב בכל הסיפור שאין מנגנון חיסון אלא דרך חוויה. ושלאורך זמן ורק בדיעבד נקשרים כל הארועים לרצף ברור שמאשר שזה פסיכופט.
אני מאד מזדהה עם חלק מהדברים שכתבת.
גם את הבן זוג שלי לשעבר הכרתי הרבה זמן לפני שהפכנו לבני זוג. היינו ידידים, הוא בא מהסביבה המאד קרובה שלי והוא הבן אדם האחרון שהייתי חושבת שישאיר לי נזק נפשי כל כך גדול ויפגע בי ככה.
הוא צייר את עצמו כאדם מאד מוסרי וממש הרגשתי שיש לי מה ללמוד ממנו. כשקלטתי שאין בו טיפת חמלה כלפיי והרגשות שלי לא מענינים אותו זה היה כבר מאוחר.
לצערי גם אני אחרי הפרידה הרגשתי שאולי אני גרמתי לו להיות כזה, ש"קלקלתי" אותו. הוא גם האשים אותי בפרידה כמובן. לקח לי הרבה זמן להבין שזו לא אשמתי והוא היה ככה מלכתחילה.
גם מאד מוכר שהוא אומר בלי סוף כמה הוא אוהב אותי ושהוא לא רואה את חייו בלעדי ושהוא לא רוצה לאבד אותי.
גם אנחנו נפרדנו כמה פעמים בכולן הוא היה זה שעזב, לא קבלתי הסבר הגיוני למה עזב ובכל זאת נתתי לו מליון הזדמנויות.
הפעם האחרונה היתה הכי פוגעת והכי לא מובנת, לא קבלתי תשובות ונשארתי עם הרבה שאלות פתוחות. כמובן שזה לא הפריע לו להאשים אותי גם בפרידה הזו ובזה שהוא הפסיק לאהוב אותי. לא הבנתי בכלל מול מה אני מתמודדת. חשבתי שהוא נורמלי אבל לא יציב. במשך חודשים אחרי חיפשתי הסבר להתנהגות שלו ותשובות ורק אז התחלתי להבין מה הוא באמת היה. זה הימם אותי שהוא כזה ובזמן אמת לא ראיתי את זה כי באמת כל העולם הזה היה רחוק ממני ולא העליתי על דעתי שקיים דבר כזה, שיש התנהגות כל כך מתוחכמת שאי אפשר לזהות.
מבינה אותך מאד כי מיד אחרי הפרידה הבנתי שהוא מאד מהר חזר לחפש מישהי חדשה ושהוא התנהג כאילו לא הייתי קיימת בכלל, רק אני סבלתי מהפרידה הזו וכאבתי את סיום הקשר. זו הרגשה נוראית ומשפילה להרגיש חסרת משמעות אחרי קשר כל כך ארוך. ברור לי שהוא חזר לחייו ויוצא עם בחורות בעוד אני חודשים אחרי הפרידה עדין לא מסוגלת לתת אמון בבחורים ולא יודעת איך להתמודד עם ההשלכות של ההתנהגות של מי שסמכתי עליו כל כך וכואבת את בזבוז הזמן.
אני מסתכלת על זה כך ומתעודדת: לטווח הקצר הוא נהנה ואני סובלת מההשלכות של כל הסיפור אבל לטווח הארוך אני אצא מזה ואמצא זוגיות חדשה ובריאה והוא יסבול כי הוא יאלץ להמשיך לחיות עם עצמו והוא אף פעם לא יהיה באמת מאושר.
כתבת מאוד יפה.
שוב אני,
כדי לדייק, האם ואיך הם מצטערים? האם יש בעצם מצוקה כלשהיא על אובדן מע' יחסים או שזה בבחינת נקסט? איך צריך להתייחס להצהרותיהם באשר למצוקה, "אני לא אתאושש מהפרידה הזו", רק את יכולה להציל אותי וכו'
מיותר לציין שפרידה התרחשה על רקע שקרים, היעלמויות, אטימות וכדומה.
ולבסוף, הרחבה באשר למודעות – מה בעצם הטעם לתת למטופל "חשוד" למלא את השאלון pcl-r?
מה בעצם מהימנות המבדק הזה – האם הנבדק ימלא "אמת"?
תודה, נעה
הי נועה
שוב אני רוצה לחדד: אין דבר כזה פסיכופט מושלם – יש קווי אישיות פסיכופטיים.
עם זאת, כבת זוג למישהו, זה לא צריך לעניין אותך אם הוא רבע פסיכופט או שלושה רבעים פסיכופט. גם לא צריך לעניין אותך אם הוא ייצא פסיכופט בשאלון זה או אחר או בפוליגרף לצורך העניין. את זה תשאירי לפסיכולוגים.
מה שצריך לעניין אותך הם מהות היחסים ביניכם. את צריכה לשאול את עצמך שאלות קשות וברורות ולתת להן תשובות ברורות. שאלות כמו: האם את סומכת עליו? האם את מאמינה לסיפורים שלו כאשר הוא נעלם? האם את מוכנה לחיות או להיות בזוגיות עם מישהו שמשקר לך? ואם כן, מאיזו סיבה? האם את רוצה להציל אותו מעצמו? האם את מפחדת שהוא יפגע בעצמו?
וגם: אם הוא משתמש במניפולציות רגשיות, כגון זו שציינת: אני לא אתאושש מהפרידה, איך זה גורם לך להרגיש? אשמה? פחד? בושה? האם זו הזוגיות שאת רוצה בה? האם זו אהבה? או מדוע אשמה מחזיקה אותך במערכת יחסים זוגית? האם את מאמינה שהוא באמת לא יתאושש? ואם כן, אז מה זה אומר? מה יכול להיות הכי הכי גרוע? ואיך תרגישי עם זה? ואיך תרגישי במערכת יחסים שאת נשארת בה רק כי את לא יכולה לעזוב? מאושרת? שבויה?
מנגד יש גם שאלות אחרות: האם אפשר לדבר ולעבוד על כל התשובות שאת מוצאת? האם אפשר לשוחח אתו על זה? האם הוא עונה לך תשובות שמספקות אותך? האם חל שינוי ממשי ביחס שלו כלפיך? זה משמעותי – האם מותר גם לך לדרוש? האם מותר גם לך לבקש שהוא יתחשב? האם את מרגישה שהוא מבין אותך? האם את מרגישה שהוא מתחשב בך? האם הוא מפסיק לשקר/להעלם/לאיים…?
אם חלק מהשאלות הללו מובילות לשינוי מ-מ-ש-י (לא רק דיבורים) שגורם לך להרגיש מובנת, נאהבת, שמחה יותר, אזי ייתכן שמדובר באדם שאינו רק פסיכופט. אם לא – תעזבי. ויפה מוקדם ממאוחר. נקודה.
שלום
ואני תהיתי לגבי שתי סוגיות –
צער? חרטה? כאב על אובדן – במע' יחסים ש"קרעו" עצמם מעליהם?
וכן על מודעות – כמה מודעות יש לשקרים? למניפולציה?
אין צער ואין חרטה ! הם נכנסים למערכת ממקום שהיסוד שלו נצלני! אין להם בסיסטם את הנושאים שאת מעלה ואם הם מעלים זה מניפולציה מכוונת כמו שנוכל כזה אמר מערכת יחסים היא עיסקה!!! כבר בשאלה מודגם הפער היסודי בין אדם רגיל לפסיכופט! אצלו הרגש לא מובנה בכלל בכניסה למערכת יחסים ומי שחדה התאהבות וכל מיני חרטות אשמות אכזבות כל אלה בכלל לא קשורים אליו! הוא מתבונן ממתין לעיתים זורק אמפטי הכוונה רגשיים כחלק מהמניפולציה! הם לומדים מהר את חולשות השני ומה כוחה שחל אמפתיה. רוב בני האדם מגיבים מיד לאמפטיה וזה נתפס אצלם כחולשה שדרכה ניתן לשלוט באחר! כלי מרכזי אצלם ללכוד אנשים. מוחית יש פגם מובנה אין העברת תמסורת עצבת לאמיגדלה ולכן אין תגובת חרטה אשמה! לכן הם מסוגלים לקבל החלטות קשות כמו מנהיגים ששולחים אנשים לקרב ועד ראשי מאפיה שנותנים הוראות לרצוח! במקרים מתונים יותר זה מידוף שהונאה היתה בשבילו דרך חיים! אנשי מקצוע שמשקרים כדרך חיים כמו עורכי דין! מנהלים שדופקים עובדים בזכויותהם כדי להרוויח יותר הנוכל שמוכר את תכשיטי אימו כדי להרוויח כסף!
הי גיא
נראה שאתה בטוח לגמרי במה שאתה "קובע" לגבי פסיכופטים.
אני יכול לומר על כך שני דברים: או שנפגעת באופן אישי ובאופן קשה, ואם כך הדבר אני יכול להשתתף בצערך. אני מבין את הרצון שלך להזהיר אחרים, אך עדיף להימנע מהצהרות מכלילות כל כך – הן פוגעניות וגם לא שומרות עליך.
או שאתה מנסה להשתלט על הדיון.
איני יודע מהיכן אתה מביא את המידע שאתה כותב – אינך מביא מקורות, אך הפוסטים שאני מפרסם הם פרי של שעות רבות של לימוד ומחקר – ויש דעות, מחקר ועובדות לכאן ולכאן.
בהחלט יש מקום להיזהר. בהחלט יש מקום לנתק קשר עם פסיכופטים במקרים רבים. אך לא תמיד, לא בכל מצב. החיים יותר מורכבים. אנחנו יותר מורכבים.
ראשית תודה על תגובתך
עיינת בה
הספר עליו אני מתבסס הוא אומנות השכנוע פליפנוזה של קווין דאטון
הכל כתוב שם
פסיכופטים מתנהלים בצורת חשיבה שונה מאדם רגיל
צריך ממש ללמוד שפה חדשה
לנסות להסביר למשהו איך חושב פסיכןפט זו בעיה וכמעט ניסיון סרק!
גם בספר של דאטון, לפחות לפי כתבות באינטרנט – לא קראתי בספר – מדובר על רצף של התנהגות.
למשל, בניסוי שהוא ערך ומצוטט בסיינטיפיק אמריקן, 70% מהסטודנטים שדורגו גבוה ב"מדד הפסיכופתיות על פי דיווח עצמי" הצליחו להיות "פקידי מכס" בפוטנציה – לא כולם.
או שהוא כותב: "מֶהמֵט מָהמוּט ועמיתיו באוניברסיטת מקוארי בסידני, הראו לאחרונה שההבדלים בין הדפוסים של ההפרעה בתפקוד המוחי שנראו בפסיכופתים עבריינים ובפסיכופתים שאינם עבריינים, היו בעוצמת הדפוסים ולא במיקומם (בייחוד דפוסים בתפקוד קליפת המוח הארובתית-מצחית, האזור במוח שמבקר את הקלט של הרגשות בתהליכי קבלת החלטות). מהמוט מציע שהמשמעות של תוצאות אלה היא שלא צריך לראות בשתי הקבוצות אוכלוסיות נבדלות זו מזו מבחינה איכותית, אלא אוכלוסיות המצויות במיקומים שונים על אותו הרצף".
במלים פשוטות: אין פסיכופט מושלם. יש רצף של תכונות פסיכופטיות, שאנשים שונים מתמקמים עליו – חלקם יותר "פסיכופטים", וחלקם – פחות.
אני בהחלט מסכים שיש דרגות אולם המשותף לכולם הוא פגם מוחי שדאטון קורא לו פגם פיסיולגי מוחי שהפך ליתרון! מיעוט שהפגם של העדר יכולת לחוש אשמה רגשות וחרטה שהופך אותו למסוגל לקבל החלטות מחושבות לחלוטין! אלה אנשים שהסיבולת הנפשית שלהם גבוהה בהרבה מאדם רגיל! יכולת בלימה תגובתית רגשית! הוא מתאר את הדרך בה הם לומדים את דרך החשיבה וההתנהגות של אנשים רגילים וכך מפילים אותם כגון אמפטיה ככלי נרכש! אכן יש הבדלה בין העברינים למיידופים! קיום הרצף אינו משנה את העקרון שפסיכופטים חושבים ממש אחרת! שפה ותפסיה דונים ומכאן דרך הפעולה! תמיד אדם רגיל משתומם ומופתע מהפסיכופט!
הספר של דאטון הוא מן החדשים והחשובים שיצאו בעת האחרונה!
ויש בו בסופו דווקא בשורה לאנשים הרגילים! שמאיר את הישגיו של הפסיכופט כזמניים וכיצד אנחנו יכולים לישם את הבנת הכשל המוחי של הספיכופט להצלחה אמיתית בקשרנו עם בני אדם! כאנשים רגילים! מומלץ לקרוא בשלמותו!
דווקא המקרים הכביכול קלים במדרג כלומר לא הרוצחים הם הכי מתעתעים והרסניים בחיי היומיום של החברה. אלה הגבוליים שנראים כחברתיים נחמדים ואפילו שרמנטיים. אלה שמתפקדים בסדר החברתי נשואים ועובדים. אלה הכי מסוכנים לנפש כי ההתעללות שלהם היא מתמשכת וזה כמו סרט רע שהולך ומתמשך שלא ניתן לצאת ממנו. זה פשוט כי נפשית המיקוד דלהם הפוך מדרכם של הנורמלים המחפשים סדר שגרה ובניה פנימית אושר ושקט. אצלם בדיוק הפוך כל דבר שגרתי שנבנה פנימית משעמם אותם. הנפש שלהם עסוקה במעגל נפשי אחד בלבד לימוד החולשות של האחר וכיצד למלכד אותו כיצד לנצל אותו בלי שירגיש. החוסר הפנימי שלהם הוא כמו בור שאין למלא אותו. הבריחה שלהם מהבור הנפשי שבתוכם דחיית הוריהם והסביבה והתעלמות מהם גרמה להם להתחבא כי המנגנון שהפעילו אצלם היה אתה הילד לא בסדר…חכה שנתפוס אותך. אז כל הזמן הם במשחק איך אני יעשה את הניצול שככה הורי עשו אחד לשני ולאחרים…..וזאת בלי שיתפסו אותי. זה משחק כל כך חזק…שסופו לא קיים. כל תפיסה תוביל למעגל חדש.
הם מנצלים את חולשת האדם הנורמלי הנוטה להאמין כפתי. כלא לא עוזר. טיפול לא עוזר. גם לא לא לומדים מהניסיון. הדחף החזק להיות במשחק האם ומתי יתפסו אותי..לא מפסיקים להעסיק אותם.
מגנב הרכב הקטן ועד מיידוף נוכל הכספים. מאיש העסקים שעובד על לרוחותיו ועובדיו ועד בן הזוג שגונב את כל כספי הבנק של אהובתו ובורח. אלה מתעתעים. ואין חיסון לכך. הדרך היחידה היא לא להאמין שיש נתינה בחינם בעולמנו. בדרך כלל המלכודת שהם מציבים היא בהתחלה נחמדות ונתינה ועזרה בחינם. ראו תמרור אזהרה זה.
מעניין. מאיפה הבאת את כל המידע הזה?
וואוו אצה מתאר דברים בצורה ככ מדויקת כלפי אדם קרוב אליי פיזית. רחוק נפשית. אני היחידה במשפחה שקלטתי שהוא פסיכופת אמיתי. אך כולם בטוחים שהוא אדם מיוחד במינו מקסים ושובה לב. אני אובדת עצות. כי אין ״סטופ״ להרס שלו. והקנאה שלו גורמת לו לעשות דברים חסרי מוסר וערך.
וואוו אצה מתאר דברים בצורה ככ מדויקת כלפי אדם קרוב אליי פיזית. רחוק נפשית. אני היחידה במשפחה שקלטתי שהוא פסיכופת אמיתי. אך כולם בטוחים שהוא אדם מיוחד במינו מקסים ושובה לב. אני אובדת עצות. כי אין ״סטופ״ להרס שלו. והקנאה שלו גורמת לו לעשות דברים חסרי מוסר וערך.
נכון.
אני, לעתים, כבר מרגישה מוצפת מהתגובות כאן, שהן חשובות וחיוניות, אבל(נדמה) גם מכלילות מאוד, ומזהירות אותי לחשוד בכל אדם שמתנהג באמפטיה ובחום אנושי ויחד עם זאת מגיב באופן קצת מוזר – שהוא אולי פסיכופט.
אז, אנא ממך, עשה מעט סדר וכתוב(בפשטות) קווי-מיתאר אמיתיים לזיהוי פסיכופטיה, זאת כדי שלא אחשוב בכל אדם זר שאני מתחילה אתו הכרות אינטימית שהוא מייד הבא ללכוד אותי; תודה.
שלום אייל, בוודאי שקיימות דרגות שונות של פסיכופטיה, אולם דווקא הפחות קלאסיים הם היותר מסוכנים. הקלאסיים הם בקצה האלים הרוצח הסדרתי וכו. המסוכנים הם אלה יושבים בתקפידי ניהול וחיים חיים כפולים ומפילים את סביבתם בפח. לגבי ניסיונך בנושא הנכונות לטיפול, מסתבר שברוב המקרים הם חסרי רצון להכנס לטיפול ואם כן זה חלק ממניפולציה פסיכופטית, כלומר עדיין יש לו תוכנית מניפולטיבית על האוביקט שרוצה ליהיה בטיפול. לא לטעות ברגע שישיג מטרתו או המשכיות סוג הניצול עם האוביקט שלצידו איתו הוא בקשר הוא יעלם. שנית המטפל מהווה כלי בתוכנית המניפולטיבית! מדובר למעשה באדם שחי עם פגם מוחי שנותן לא יתרון לטווח צר בוודאות אבל המחיר הוא יקר והוא אינו חש בו אלא סביבתו! לקותו היא כזו שאינה מאפשרת לו לפעל אחרת! להיפך ככל שלומד יותר על בני האדם סביבו כולל בטיפול, מתגברת המניפולציה והשימוש אמפתיה שיקרית כי כך הוא מבינים שהזולת נופל יותר מהר בפח! וכמה שמטפל יכול יוש שקורה משהו לכאורה בחדר הטיפולים! גם המטפל הוא חלק מהמניפולציה! הוא לא יכול אחרת! תחשבו על אדם שלא יכול אחרת.
הוא מתעניין כל הזמן איך לנצל בני אדם ככל שאתה קרוב יותר אתה בסכנה גדולה יותר להפגע נפשית! הבעיה הגדולה היא שקצב ההכרה שהאדם הרגיל מכיר ומזהה שהאדם שמולו הוא פסיכופט מאוחר מדי! הפסיכופט כבר שמונה שלבים בתוכנית שבנה עליך. דבר נוסף אין לזה שום סיכוי לשינוי! תזהרו לגלות פרטים אישיים רגיים אנושיים! הם יהפכו לכלי נגדכם וניצולכם! הדבר חשוב ביותר שתזהו זאת ותכירו בכך כמה דיותר מהר! תחליטו ותשנו תקשורת איתו! המסוכנים ביותר הם העוקצים האיטיים אצלם נרקמת רשת איטית וקשה לראות את תוצאתה בפעולה אחת ברורה ומיידית! מיידוף זו דוגמא! אבל זה יכול השכן שמתעלל בך, הבוס שמסבך אותך או מכניס אותך לסבך לווא דווקא כספי אלא אישי!
דבר חשוב נוסף. לעיתים מהתגובות הרבות שנכתבות בפורומים לכתבות על פסיכופטים ברור שאנשים מזהים אדם נרקסיטי שמרוכז בעצמו בטעות עם פסיכופט! זו עוד הוכחה לפער בין הפרספציה השונה של אדם רגיל ובין הפסיכןפט! אם היה קל לזהתו זה כשלון עבורו! הוא פועל מתחת לרדאר של התנהגות בני האדם הרגילים! הנרקסיט בעל קווים אגוצנטריים מניפןלטיבים אבל מסיבה אחרת לגמרי! הם לא פסיכופטים!
והרוב בכלל לא מבגיבים ומדברים על המנהלת הנרקסיטית כאילו היא הפסיכופטית! בדרך כלל זו טעות בזיהוי! ואז כל הדיון הופך מטעה. רו הפסיכופטים המתוחכמים הם בעלי גון מתעלל מתמשך שאפיו פסיבי אגרסיבי ! משהה תגובה לא עונה! מצתין לתגובת האחר או פעולתו כצייד הממתין לטרפו שיפןל במלכודת שהכין לו!!! אין לרובנו סיכוי לזהות זאת כי אחרת נהפוך מחדבתנו לדומה לו והזה מחיר יקר נוראי ולא כדאי לאדם שנהנה מחייו וחוויות החיים מנתינה ותקשורת בינאישית כנה עם זולתו! הפסיכופט סובל מפגם של חוסר יכולת להנות בפשטות מזרימת החיים! הוא חי על גירוי גבוהה מאוד שהשהייתו היא שגורמת לו סיפוק! לכן המשחק הניפןלטיבי של טרם הפעולה מעסיק אותו הוא מתבונן באדם הרגיל כחיה בכלוב שהוא צופה בה לפני תפיסתה שאינה יודעת מה צופן לה הפסיכופט! אל תצפו להבנה או הקשבה או שינוי! הוא לא יכול אחרת ואתם בדרך להפגע ממנו! וזה לא מעניין אותו!
העצה הטובה לברוח ומהר! ובכל מקרה אלתנסו ללמוד איךלנסות להסתדר איתם! תספידו בוודאות! עדיף להיות זהירים שלא תכנסו להם לפריים ולמיקוד בתוכניות שלהם! שהמוח שלהם לא יזהה שאתם זיהתם אותם כי אז אתם הופכים איום! שזה מצב חמור מאוד!
אם גיליתם פסיכופט תתנו לחשוב שלא זיהתם שהוא כזה! ולאט לאט תתנתקו!
לצערי האייתי נשואה לפסיכופט ולקח לי חודשים והבין זאת אך אתה צודק ברגע שגיליתי. מצב הפך אלים ומסוכן וברחתי. לא אמרתי לו שהוא כזה אלה בקשתי להתגרש מסיבה כללית של מריבות (בתחילה חשבתי שאפשר לטפל בזה). המשחק והשקרים שלו היו כל כך טובים שתודה לאל הצלחתי להתגרש די מהר. כן פשוט לברוחחחח
תודה יעל על השיתוף
אייל
עכשיו קבעתי עם פסיכיאטר לשבוע הבא ומתכוננת להפגש עם פסיכולוג . הפגיעה של אדם כזה בזולת יכולה להיות הרסנית ממש. אם אני, משפחתי וחברי התרשמו כל כך מאישיותו ה״עדינה״ איך אוכל לסמוך על הבחירה שלי בפעם הבאה?
אכן הפגיעה העיקרית היא הפגיעה באמון, שעליה לא קל להתגבר. אבל זה בהחלט אפשרי. טוב שאת בודקת את עצמך, קוראת, חושבת, מתייעצת, מתבוננת.
אני לא מכיר דרך אחרת להחזיר את האמון בעצמנו ובאחרים. בהצלחה
קראתי שוב כמה מהתגובות אני רק רוצה להבהיר שאני יעל אחרת ולא זו שהתלוננה על תרגום…..הנושא הוא העיקר . ורק היום הצטרפתי … תודה
מזדהה איתך. כולם מתרשמים ממנו שהוא אדם רגיש ועדין. הטיפוס הזה משאיר אחריו נזק נפשי מאד גדול וחלק מזה זו הפגיעה באמון ובאמת הפחד לטעות שוב בבחירת בן זוג והמחשבה שכל כך קל לעבוד עלי ושיכולת קריאת האנשים שלי לקויה. וזה לא ממש תורם שיש אנשים שלא נתקלו בטיפוס כזה מעולם אז הם מרשים לעצמם לומר לך שבטח יכולת לשים לב אבל האהבה עיוורה אותך וכל מיני שטויות כאלה שגורמות לך עוד יותר לפקפק בעצמך.
מזלך. ידוע שכל ההחלטות שלהם הן מהירות וחדות. ברגע שגילו שעומדים להיתפס סופית נגמר המשחק הם נעלמים מהר. כי מה שמושך אותם הוא המשחק המקדים לתפיסה…מתי ואיך ואם יתפסו אותי….בנוסף כל הנחמדות ומה שקוראים אמפתיה זהו כלי נלמד אצלם. הם התבוננו בקורבנות שלהם וראו שיש בקורבנות הזדקקות להתייחסות ורגש מבחוץ והבינו שאמפתיה זה כלי המלכודת שלהם. לכן הם בהתחלה קשובים נחמדים עד הלכידה. ברגע שנלכדת הם נהיים רעים ואגרסיביים. זה פגיעה מוחית כימית. אין להם יכולת לחוש אשמה כאב והזדהות. באמת. הם רואים שכך בנוי העולם. ואז מצאו טריק אלא שטריק האמפטיה הלא טבעית מתגלה מהר מאוד ואז הישג הלכידה ו שכנוע שלהם הוא לטווח קצר ולאחריו הגילוי והקריסה והבריחה לקורבן הבא…בת הזוג הבאה העובד או השותף העיסקי הבא. זה כל הספור. דרך אגב אמפטיה אמיתית ואמינות ויושרה טבעיים אותם מנסה הפסיכופט לחקות בתחילת ההתקשרות הם בעצם הכלי האמיתי שהופך אנשים להצלחה לאורך זמן. לעומתם הפסיכופטים הם טריק קצר מועד שלא מחזיק מעמד…ואת הסוד הזה הם לא י ו ד ע י ם! זו המלכודת שהם כלואים בה…ראה ספור מיידוף ששקע בתהליך הפיצוי של קורבנותיו המשקיעים…זה יכול להיות איש עסקים שמרמה את עובדיו ושותפיו זה יכול להיות בן זוג שמרמה את אשתו. בסוף זה בבת אחת מתגלה ומתחילה הנסיגה ו בריחה. ככל שהם בנו מגדל מתוחכם יותר בתוך עצמם זה מסבך אותם עמוק יותר בשלב הנסיגה. גם פה יש עניין חשוב כי בדרך כלל אנשים נורמלים שנפגעים מהם מחפשים דרך לחזור לחיים רגילים ואת זה הם מנצלים. עוד קורבן ועוד אחד….עד שמגיע משהו שמחליט להיכנס לדורש הבעיה ואז מתחיל שלב החשיפה. כל מה שהוסתר בסופו מתגלה החוצה. זו רק היתה שאלה של זמן…אבל לא צריך לדאוג בעוד הקורבנות עסוקים בצרה שנפלה עליהם הפסיכופט נח זה החלק הכי לא מעניין אותו. כי כבר נתפס והרי מה שמעניין אותו הוא הפיתוי והאם יתפסו אותו. עבריינים למשל עוברים עבירה לא נתפסים כך שקרנים ומאמינים שזה ימשך ככה אבל בתוכם נוצר מתח נפשי חזק שדוחף אותם לעוד מעשים. כאשר הדחף הוא השאלה המפתה האם אני יתפס ומתי….ברגע שזה קורה יש נפילת מתח. המשחק לא מעניין יותר. עכשיו בעוד הקורבנות מלקרים פצעים הם נחים. לכאורה הם אמורים ל את מהמשחק ולא לחזור. טעות בידכם. לאחר ריצוי העונש בדך כלל המשחק מתחיל מחדש אחרי בית הסוהר או המערכה בבית המשפט לעברייני כסף ואחרים. המנגנון שלהם חולה. והפוך מאדם נורמלי. ישנן שתי גישות פסיכיאטריות בעניינם. אחד זה ראית הבנת אין תקווה לשינוי או קשר נורמלי. לנתק מגע. אולם במידה ובלית ברירה מחויב קשר כמו בן משפחה וכולי עליך להיות ברור חד תוקפני מאוד שהפסיכופט יבין שאתה קיר ויעבור לקורבן הבא. כיוון שבתוכו יש ילד מוכה חסר אונים שהוריו חיפשו לתפוס אותו והוא בנה עולם של בריחה בשקרים כמובן שהיה חייב להיות בסיס גנטי מוחי לכך. אבל שלבי ההתפתחות בילדות קריטיים. ידועים מקרים של פסיכופטיים גם כאשר גדלו בעולם מאוד קפדני מוסרית כמו דתיים ואנשי מוסר. הסירו ממחשבתכם כל תקווה עניינם לנשים שהצליחו להתנתק מבן זוג כזה זכיתם בגן עדן. דרך אגב בדרך כלל שהם מרגישים שלא ניתן לנצל יותר הם מקבלים החלטה חדה ועושים כל דבר כדי לצאת ממסכת השקרים והמניפולציות שבנו. רק לברוח. זה הזמן ללחוץ עליהם כדי שיחתנו על הסכמי פרידה נדיבים ומה שצריך. הבאה בתור להילכד ממתינה. ירח הדבש דלה יהיה מקסים קצר ואז המלכודת תחפר לעומק. לסיום. מה שעצוב שאין בניה אמיתית נפשית ומציאותית אצלם כי המיקוד אצלם הוא בפיתוי המקדים לא בחיים עצמם. זה מנגנון נפשי חולה ופגום. ואין מה לרחם עליהם כי הם סובלים אבל לא מרגישים זאת. אלא רק משאירים קורבנות זרוקים על הדרך. ברמות קשות כמו עבריינים כבדים. אלו הם בסופו של דבר גם אותם שמסיימים חייהם במוות מאותם עבריינים שרימו אותם. ראיתם הבנתם נתקו קשר. לא פלא שמילת מפתח בעולם העבריינות היא…שמור על קשר….
ראה את התגובה הקודמת שלי לדבריך. חלק מהדברים שלך מעניינים, אבל ממש לא ברור מהיכן אתה שואב את הידע והמידע שלך. את חלקו באופן ברור אתה מסלף ומפשט או פשוט משנה כראות עיניך.
הייתי נזהר בדבריי הרבה יותר. אתה כותב בהחלטיות כאילו מדובר בעובדות, וזה ממש לא המצב.
מהיכן אתה שואב את כל זה?
הערה, המונח מסלף? הוא בעל משמעות בעייתית הטעיה בכוונה תחילה. ניתן להניח שלא לכך התכוונת. השאר זה כ ר עניין מקצועי.
תחושות שוודאי רבים יזדהו אתן, גיא.
אנשים אינם מדע מדויק ואי אפשר לחרוץ דעה, כל מקרה לגופו. אך מניסיוני בקליניקה אני חייב לומר שבמקרים רבים פסיכופתיה אכן קשה מאד לשינוי – בעיקר, נדמה לי, כי אין להם מוטיבציה רבה לשינוי אמיתי.
ראשית המאמר מלוקט בצורה מענינת אולם המחקרים העדכניים מראים שהפגם הוא מוחי מולד בעדר קשר בין המוח העליון לאמיגדלה! ושלמעשה הפסיכופטים הם בעלי פגם מוחי שמנתק אותם מהיכולת להרגיש! אבל הם מתוחכמים ולמדו להשתמש באמפטיה כאמצעי לשלוט באדם הרגיל!זאת אומרת שלתבנית זו נכנסים וב מהנהיגי העולם! תמיד אדם רגיל שואל איך הם מתמודדים עם החלטות קשות ודילמות מוסריות!? זהו שלא כמו אדם רגיל אלו מפלצות אכזריות ממש! כגון מנהל נחמד שפתאום יכול בדניה להתנתק ממכם ולהיות רע חסר רגש למרות שלפני דקה כדי להשיג ממעם משהו הוא שיתף אתכם בחיוו הכאילו אישיים! מדובר בתתי אדם קבוצה שהפכה את חסרונה למנוף לשליטה באנשים! מנהל תאגידם שופטים ראשי מדינות וכו! בנתחלה קשה לזהות אותם! הם צ'רמארים! אבל למעשה אם תבדקו את היסטורית חייהם מדובר באנשים בטגדניים חסרי מצפון מתעללים נפשים עם קו אישיות בדרך כללדווקא פסיבי אגרסיבי! ומיעוטם הוא האימפולסיבי האלים שנקרא פושע ואלה בדכ בבתי כלא!
האנושות נפחה למלכודת של קבוצה פגומה של נכים מוחית! שמנצלת את הפגם לשליטה על רוב בני האדם מוסריים! כל זאת בספר של מומחה שכתב ספר שנקרא- תורת השכנוע. השם כביכול לא לגמרי מבטא את הנדון אבל זה הספר הטוב ביותר שנכתב בנושא ויש בו גם תקווה לאנשים רגילים! להכיר ולפעול בלי להתאים את עצמם למניפולציה שלהם ויותר מזה איך ללמוד מהם אך לישם זאת בצורה חיובית! הכר את האויב!
סכום. העדר הבנה מעמיקה של פעולת המוח של הפסיכופטים גורם לרוב ליפול ברדתם ולאנוות להיות מובלת אחרי מטורפים אלה! רק הכרת המנגנון שלהם יאפשר אולי לנטרל אותם! במישור האישיתברחו מאנשים כאלה בכל מחיר!אנשים אלה דווקא האלגנטים המשכילים הם הכי מסוכנים ועתידים לאמלל אתכם! אל תהססו גם אם זה כרוך בהפסד כספי טו אחר! זיהתם תברחו!
מיקו, אנונימי וגיא, תודה על תגובתכם.
יש אמת מסוימת במה שכל אחד מכם אומר. אני מכיר הן מהקליניקה והן מחיי היומיום מקרים לא פשוטים בכלל עם אנשים הנכנסים לקריטריון של אישיות פסיכופטית. הם אכן יכולים להיות אמני המניפולציה והעמדת הפנים.
מישהו שהיה בשותפות עסקית עם פסיכופט ולקח לו שנים עד שהצליח לצאת מהשותפות בשן ועין ובהפסדים ניכרים; מטופל שהצליח לגרום לי להאמין לסיפורים שלא יאמנו, ממש משחק ברמה של אוסקר, ואשר המשפחה שלו כבר לא רוצה כל קשר אתו ועוד ועוד.
מנגד יש גם מטופלים ואנשים שנכנסים לקטגוריה הזו אבל יש בהם גם קווים אחרים – הם אינם פסיכופטים גמורים. במצבי לחץ הם יכולים לנהוג ללא מוסר, אבל יש בהם גם חמלה אנושית ורגישות לזולת.
נפש האדם מורכבת. אין זה פשוט כלל וכלל.
אם נפגעתם שוב ושוב, אולי באמת ההחלטה הנכונה ביותר היא לנתק מגע – וזו החלטה קשה!
אך אם אתם מזהים אצל השותף, בת הזוג או החבר גם צדדים אנושיים ומתחשבים התנו את הקשר ביניכם בכך שהם פונים לטיפול ומראים מחויבות כנה ואמיתית לשנות את עצמם ולהתחשב בכם. אחרת: ברחו!
דר רודי פעם כתב בספרו שעם פסיכופטים אין מה לעבוד על הביעה כי הם אינם מבינים שיש בעיה! יש פגם מוחי מוחד וזה הוכח מדעית באפאמאראיי! הוא אמר שהדבר היחיד זה לעשות לחזק את מרעכת הערכים החיוביים בעולם בשיחה! וגם זה לא עזר בתנאי מציאות הם חוזרים למעשה המוטבע! הם שייכים לקבוצת הבחנה לפי מעשה לא דבור או כוונה! כלומר הם יפעלו לפי התוכנית המקורית נצלנות ! סחיחה מראים מחוייבות אמיתית? כנה? זה בכלל לא קיים אצלם! אם זה קיים זה למידה שכלית איך זה אצל אדם נורמלי ככלי לנצל אותו! לכן לא קיים בכלל דבר כזה כנות אמתית! זה מחוץ לעולם! יותר מזה כשזה מופיע כהסכמה כביכול כפי שהצעת זה המצב הכי מסוכן! כי הפסיכופט מרגיש שעלו עליו! וזה איום עבורו! לכן זהיתם לברוח באלגנטיות!
מי שיש בו קו פסיכופטי מצר לומר אז מה שאתה מתאר שיש בו גם חמלה ואנודיות זו הבנה סוביקטיבית שלך כמטפל על אדם ובמידה מסוימת יותר רצון טבעי של מטפל למצוא נודת אור שממנה ניתן להגדיר פתח לעבודה איתו. אבל ברור שזה לא כך במציאות. כמעט כל גילויי האנושיות אצל פסיכופטת הם פרי למידה שכלי של מנגנוני החולשה של האדם הרגיל! ככה הם באופן מובנה כי ככה הם בנויים לומדים איך האדם הרגיל יכול להלכד! וגם מטפל יכול ליפול כי פסיכופט לא יכול להיות מטופל! אצלו הכל מובנה ותועלתי כולל פגישה על מטפל! תמים לחשוב ואולי גם נעים לקוא שמופל מוצא אנושויות בפסיכופט ! ספר לפסיכןפט והוא יצחק מאושר אך עוד אחד חכם קנה את הלוקש! מה לעשותהפסיכופט נע בדרך ללא מוצא אמיתי אבל בגלל זה הוא נחוש כי אין לא דרך טחרת ה מעגל מאוד באור דל מבנה חשיבה וגם אם יש לכאורה פרצי שינוי הם תחת מנגנון התועלתיות ונמחקים מיד שהושגה המטרה! אילו אנשים שאסור לבזבז עליהם שניה! פסיכאטרים נודעים מעל העולם הביעו זאת טוב ממני. מדברים ומדברים אבל זה לא קשורים למנגנון קבלת החלטות שלהם! יש בהם מתונן חיצוני שהוא האחר החולה המנותק מהרגש ואז המתק מטפשר התעלמות מכל מה שמדברים וחוזר החיווט המוחי נוסחת התועלת בכל מחיר זה הרבנה יותר גרוע מסמים זה פגיעה בחיווט המוחי! מוכי האדליות לאחרים שבעצם מרמים את עצמים אבל משאירים הרס בכל מקום!
את שואלת איך זה שזה קרה לך איתו ולא לנשותיו הקודמות…זהו שככה כל אחת מהן חושבת…ולמעשה המנגנון שלו הוא כלכך מניפולטיבי שגורם לכל אחת להרגיש זאת. ואז שומר על קשר. הן בטוח מאושרות שהוא יצא מחייהן. השמירה על קשר קלה לו. וגם להן. הוא מתעלל באחת בזמן נתון. גל עוד הן לא במיקוד שלו הן נחמדות ומתבוננת העיקר שהן כבר בעניין שלו. וטוב להן שכך. מי שיצא להכיר פסיכופט כל מה שהוא מרגיש שהוא רוצה זה לא להיות במגע ואם כן אז הכי שטחי קצר ושיעבור הלאה. רק שלא יתמקד בהם. מה שנקרא שיעבור הלאה. ככה זה בעסקים בשכנים בקרובים. בזוגיות זה זהה רק שהקשרים הם לאורך ז ן והדפוס מתגלה לאורך זמן. סימן קלאסי שהם כל הזמן בזוגיות. ! הם לא עוזבים את האומללה עד שלא מאתרים אחרת ובטוחים. ברגע שהחליטו שהקורבן הבא מוכן להלכד. תראו בהתחלה השקעה נתינה תשומת לב. מסעדות חוץ לארץ נופש ..זה שלב ההרדמה הרגשית פתוח ציפיות לקשר רגשי עמוק. מסכנות הנעזבת חושבת שגרמה לכך ושהפסידה במקום לשמוח. החדשה ממש בטוחה שפגשה את נסיך החלומות. אשליה שיגיע הזמן היא תעמוד מול המפלצת. שרואה את הקשר כעסק בלבד. הכל מתוכנן בשלבים. זו בעצם המחלה. עולם פנימי נסתר. קשב רגידות לחולשות הזולת ולכן העדר תגובות מאוד קוליות. ציידי אנשים. מה שכואב בכל הסיפור שאין מנגנון חיסון אלא דרך חוויה. ושלאורך זמן ורק בדיעבד נקשרים כל הארועים לרצף ברור שמאשר שזה פסיכופט.
כל כך נכון. בשלב ההרדמה הוא נראה כמו גבר החלומות ואת מרגישה שזכית בלוטו אבל האמת היא שיש עולם פנימי נסתר והצד השני לא חולם שאיון שום דבר מאחורי כל המילים היפות שנאמרות לו. ובאמת בזמן אמת לא קולטים כלום אבל גם לא מבינים כלום. רק בדיעבד קולטים לאט לאט מה היה שם ומה המכנה המשותף בין כל האירועים וכמה ההתנהגות שלו לא נורמלית. וההתפכחות מאד מאד כואבת.
יפה כתבת! הם גם ההורים הטובים של ילדינו שמאד אוהבים אותם
WSm
שומר נפשו יברח.
יפה מאד. נהניתי לקרוא.ו..רציתי להגיד שיצאתי עפ פסיכופט שנתיים(כמובן שלא ידעתי את זה כשיצאתי איתו)הוא כרגע נשוי וממשיך להיות איתי בקשר טלפוני בלבד.אין לי מושג למה הוא עושה את זה. רציתי לדעת אם תוכל לענות לי. האמת שא פירטתי מספיק את הכל.
הי רחלי
התשובה הפשוטה לגבי למה פסיכופטים עושים את מה שהם עושים היא: כי הם יכולים.
זו גם התשובה הפרוידיאנית לכך. לפי פרויד, אנו בני האדם, מונעים על ידי דחפים ורק כוחות החברה עוצרים אותנו מלפעול לפיהם ככל שעולה על רוחנו. הפסיכופט לא מפנים את המוסר החברתי, ופועל לפי הדחפים.
כיום מבינים שהתשובות הללו מעט פשטניות. ספר האבחונים הפסיכיאטרי החדש, DSM5, כבר מפרק את אבחנות האישיות שהיו מקובלות עד כה, וטוען שאין דבר כזה פסיכופט מושלם, כמו שאין דבר כזה נרקיסיסט או אישיות תלותית מושלמים. הנפש מורכבת הרבה יותר, ולאנשים יש קווי אישיות: קצת נרקיסיטיים, מעט פסיכופטיים, ואולי גם קצת תלותיים. בכל מקרה, החבר שלך מתנהג באופן פסיכופטי, כי משהו במבנה המוחי שלו לא התפתח כראוי וגם כי ייתכן שמשהו בסביבה הרגשית בבית שלו הביא לכך.
ומלה אחרונה: קווים פסיכופטיים הם די עמידים. הפסיכופט נוטה לצבוע את העולם לפי ההצדקות שלו, ולהאשים את כולם בבעיות שלו. והוא נוטה להיות משכנע בכך. ראי הוזהרת.
על כן אחת הגישות שהוצעו במידה ולא ניתן לנתק מגע עם אדם פסיכופט למשל בעסקים! הוא שעליכם ממש לעמוד בעוצמה בלי למצמצץ מולו באסרטיביות נחושה! הא בודק מי חלש! אם יראה שאתם לא נכנעים ולא חלשים הוא סביר יעזוב אתכם ויעבור לקורבן הבא! אבל כאמור גיליתם הבנתם! נתקו מגע באלגנטיות! דרך אגב בעסקים אנשים כאלה מושכים אלהם אנשים תלותיים. למשל עורך דין שמשתמש ברואה חשבון וכו! או להיפך איש עסקים פסיכופט שמוצא רואה חשבון ועורך דין תלותיים חלשים! במידה והוא מגלה שאחד מהם לא נכנע לטירוף שלו הוא מתנתק מהם! פסיכופטים בנהול נדבקים ומחפשים חלשים בלבד!
כאחת שיצאה תקופה ממושכת עם אחד כזה וכמעט התחתנה איתו אני מסכימה מאד עם זה שיש לו תפיסת מציאות משלו, הוא רואה את הדברים אחרת מאדם רגיל והוא מאשים את כולם בבעיות שלו. הוא אף פעם לא אשם והצליח לשכנע אותי כל פעם מחדש שאני אשמה בהכל.
שתי שאלות יש לי בנושא זה:
1. האם יתכן שפסיכופט לא מודע לזה שהוא כזה? שהוא משוכנע שהוא אדם רגיל? שהוא לא מודע לסבל שהוא גורם לאחר?
2. איך מזהים אדם כזה בשלב היכרות ראשוני? מה צריך לבחון?
תודה
לא לטעות הם יודעים בדיוק מיהם ומה הם עושים. הכל מתוכנן. כיוון שאין להם שום כוונה של קשר רגשי אם האוביקט לצורך רגש ואינטימיות הם רואים במצב עיסקה של רווח והפסד. מה שמעסיק אןתם הוא שלב הלכידה עצמו. ואחר כך מה זמן הניצול המקסימלי שניתן. ברגע שמזהים שהמלכודת שטמנו נתגלתה זה מפסיק לעניין אותם. הם מתבוננים בטרפם מהצד כל הזמן ללא מעורבות ללא רגשות אשמה. הם מזלזלים ברגשות האחר וצוחקים כל הדרך לקורבן הבא. הבעיה שההגדרה והזיהויי הודאי קורה בדכ בדיעבד אחרי מספר מערכות יחסים שהרס ונשים ששיחק בהם ובכספם ואנשים ששיקר להם. הם מוליכי שולל סדרתיים. הבעיה היא מוחית נוירולוגית שאין להם מנגנון חרטה ואשמה וחיים בסקרנות להרפתקה הבאה. להתפלל שלא תיפלו בכזה קשר.
אבי לצערי
עצוב לשמוע
כל הכבוד עם זאת שאת מעזה לדבר סוף סוף. זה ממש לא מובן מאליו.
החיים שלך לא נגמרו.
יש לך את הזכות המלאה לקום על החיים שלך.
פני לטיפול.
פני לכל מי שאת מאמינה שיכול או יכולה לשמוע אותך ולעזור לך לשקם את עצמך.
יש לך יותר כוח ממה שאת מעזה לדמיין.
אביך כבר בן 90.
מה שהשכנים חושבים עליו זו הצגה אחת גדולה שהוא דאג לפמפם כל חייו על חשבון האנשים הכי קרובים לו – אמך ואתם, הילדים שלו. זו הפגיעה הנוראית והקשה ביותר שאדם יכול לעולל לאחרים.
לא מגיע לך להמשיך לחיות באומללות.
אני מבציר בך לפנות לעזרה ולטיפול.
אם את מעוניינת, את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי. מתי שתזרי אומץ. היום או בכל יום אחר בעתיד.
המון בהצלחה
וואו תאור מדוייק
אלוהים. כל כך מפחיד. כשהוא היה מתעלל בי והייתי שואלת אותן: למה אתה עושה לי את זה? הןא ענה: כי אני יכול.
פעם אחת בחיים, ביום בו הוא הבין סופית שזה הולך לגירושין ואחרי שהמשפחה גם הבינה והוא הבין שהכל נסדק, שאלתי אותו שוב: אבל למה עשית לי את כל זה כל השנים? ואז הוא תפס את הראש ואמר במהירות: אני לא יודע, כל מה שאני יכול לחשוב עליו זה רק שאני רוצה שאת תסבלי
מרתקים ? תנסו לחיות עם 2 פסיכופטים בבית אחד.
חחח מרתקים.
הי ליסה,
כתבתי במאמר שפסיכופתיה מאופיינת במניפולטיביות, בהיעדר מוסר, במנעד רגשי צר ובתוקפנות רבה. אך גם ביכולות מנהיגות, צ'רמריות, ובמקרים רבים הם חוו פגיעה רגשית וגנטית בילדותם.
אשמח אם תשתפי תחת האנונימיות שלך מקצת מהחוויות שלך.
תודה
מה שטוב שאתה מאוד תמימים במובן החיובי והטיפולי לגבי האפשריות כן לטפל בפסיפוטים. אלא שהמציאות ממש שונה מומחים וחוקרים הגיעו באופן די מוחלט למסקנה שזה בלתי אפשרי לטפל בהם. טיפול בהם רק מחמיר את הבעיה שלהם בהיותם מודעים לבעיה של עצמם והיתרון על הזולת. הם נהנים לדעת שהם מצליחים להוליך שולל גם מטפלים. לכן מראש מטפלים מנוסים אומרים להם מיד בהתחלה לא ניתן לטפל רק לגעת לפי הצורך במצוקת נקודתיות. בעיקר לצורך הפחתת הסבל שהם גורמים לזולת. שזה גם משהו חשוב בהיות מטפל מודע לנזקים שנגרמים לסביבתו של הפסיכופט. ויותר מכך עצם העובדה שפנה בכלל למטפל. החשיבות של הצגה מיד בהתחלה שהמטפל מודיע אין ברצונו לשנות אותו מרגיע אותו. ואז מתאפשר לעסוק בנפגעים סביבו. מצטער לומר מדובר במזיקים שהענישה לגביהם חייבת להיות מהחמורות ביותר.
זה לא מדויק מה שאתה כותב. יש מטפלים שאכן לא מוכנים לטפל בפסיכופטים. לעומתם יש מטפלים שנהנים לעבוד איתם.
יחד עם זאת אכן מקובל להניח כי לפסיכופט בדרך כלל אין מוטיבציה רבה להשתנות
נהנים לעבוד איתם וגם לאכול את מה שהפסיכופט/חבר נותן להם בכפית כי בכל זאת מיזדהים יותר עם עמית למיקצוע מאשר עם אנשים אחרים. לא נורא שיהיה לבריאות…
כל כל נכון כל מה שאתה כותב. 20 שנים מבקשת מבעלי שילך לטיפול והוא אמר שהוא לא מוכן להשתנות. אני הולכת סביב עצמי במעגלים .
אני בחורה רגישה אכפתית אמא לביאה לילדיה רעיה שעושה את כל המוטל עליה באהבה ומוותרת על כל מה שמשתמע מהמושג זוגיות.
ספגתי זלזול …גירוש מהבית בעודי בהריון חודש תשיעי והסכמתי ליזור כדי לגדל את הילד בבית נורמטיבי שיש בו שני הורים. היום מבכה על הטעות ועומדת בפני החלטה לגבי גירושין. מבחורה עצמאית חזקה יפה וטובה התרסקתי לרסיסים.
נכון מאד
מניסיון של עשר שנים של חיים במחיצת פסיכופט והתמודדות עמו בשנים שאחרי עקב ילדים משותפים – טיפול מסכן את הסביבה שלו עוד יותר, משום שהוא משכלל את המיומנות המניפולטיבית שלו ומשליך את סירחונו עליך באופן מחוכם יותר לאחר הטיפול. לא אכפת לו מאף אדם בעולם- הוריו, ילדיו, זוגותיו.. הכל נועד לשרת בסופו של דבר את המטרות האישיות שלו
יש לי אבא ,שכזה מכובד בין כולם ….ידע רב בכל התחומים אבל שליט יחיד בבית וכדי לכפות דעתו רעידות כעס ,הרס את שביל חיינו.
שרואה התנגדות עובר להכפיש .לא נתן לאימי לעבוד בתירוץ ,שזו בושה ,שהוא מהנדס והיא תעבוד כמטפלת ובעצם כלא אותה מהיחברות חברתית כלואה בבית ותחת שליטתו 50 שנה פיתחה מחלות .וכשעומדת על דעתה ועונה לו מאחורי הקלעים ממציא לה בעיה נפשית ואף קובע איזו ..והוא לא רופא…….אחות אחת ,שהתעלל בה נפשית והשאר מנותקת קשר כבר 40 שנה ….למדתי הומנית שלח אותי לבחינות לרפואה !!!!שהוצע לי קצונה וקבע בנושא מובחר מכובד אחרי צבא …רעד את הרעידות וביטל עתידי!!! רק מה ,שחושב יעשה ושראה לימים ,שלא מנצח אותי לגמרי ויש לי מה לבוא בטענות המציא גם לי מחלה והסיט את אחי הקטן נגדי… …כל חיי גדלתי תחת סטרס…והיום אני נכה אירוע מוחי וסרטן אין להתפלא תוצאות בגלל ,שלא התרחקתי מאובסס זה ובמצבי אני מטפלת באימי ובו והוא אולי בדרך החוצה בן 90 כבר ולא מרפה מלהכפיש ולהתנגד לכל הצעת חיסכון או טיפול רק מה ,שהוא אומר ומחליט….. .הטעות שלי ,שראיתי ,שזו מחלה שמכלה אותי כל ימי ולא התרחקתי להציל עצמי מצרה זו ..כמו אחותי ….. המשפחה המורחבת החברים השכונה מכבדים אותו ולא מכירים את הצדדים מבית.
לא מבקש סליחה,לא מתחרט ,ממשיך בשלו.עד הסוף.
הכי חשוב מהעדות שלך לגבי אביך המהנדס היא החלוקה של הסביבה לשתי סוגי תגןבות. אלה הקרובים מאוד שנמצאים קרוב מדי שאובים במעגל הסבל של הפסיכופט ואילו אחיותיו ה4 שניתקו קשר. ללמוד מזה שהניתוק הוא הדרך הטובה ביותר. ברגע שהוא מבין שאת לא מענינת אותו למעשה הוא בדרך כלל מתחיל להצמד למי שמגיב אליו במערכת החולה שלו. כי הצורך במינפולציה ובשליטה היא למי שמגיב אליו. לנתק להתנתק בכל מחיר. זו הדרך היחידה המחיר בהשארות גבוה בהרבה.
נכון
תפסיקי לטפל בו מיד. שיעלה לו כסף כל דבר קטן. ואז כל דבר יגרום לו לבקש בחוךשה הם חנפנים. לא לעזור להתנתק זה ללא שום אשמה. תצילי את עצמך.
עצוב לי לקרוא את מה שעברת ועוברת. אני מחבקת אותך ומחזקת את ידיך.
את כאובה וחולה אבל נבונה מאוד – אני שולחת לך תעצומות הנפש ובריאות טובה.
האבא האכזרי שלך. – את היית אמורה להיות שיעור חייו, ובמקום ללמוד ממך, חנק את מורתו. מצאי לך תלמידים ומורים אחרים, כאלה שתוזכי להזין ולהיות נזונה מהם.
אשמח לדבר בבקשה על בעיתי
אכן היו לי כמה וכמה מטופלים כאלה. קשה מאד מאד מאד
מדוייק
כמי שחייה עם פסיכופט ואחרי 24 הבינה שבעצם אין לבנאדם תקנה, אומר לכם תתרחקו מפסיכופטים כמו מאש.
24 שנים הוא שובר אותי, מבודד אותי, מאשים אותי בכל דבר, גם אם עשה טעות- זה בגללי. הילדים שלנו מפחדים ממנו. הלכנו לטיפולים רגשיים כי הילדים לא בסדר ואני לא בסדר. אני אישה נאה, משכילה ומחזיקה במקצוע מכובד ומכניס אבל תמיד הקטין אותי זילזל ופגע. חשבתי לתומי שיום יבוא הוא יבין ויתנצל ועריך את כל הטוב שיש לו. לאחרונה הבנתי גם שהוא ניצל אותי כלכלית ונישל אותי מכל הנכסים שלנו. עד שנפל האסימון, אני מבינה שחייתי כל השנים עם פסיכופט והפיתרון הוא ללכת. כי אין לו תקנה רק לאחרונה הבנתי שבעצם אני חיה עם פסיכופט. אין לו תקנה. אם תזהו את התכונות של הפסיכופט. תתאדו מהמקום ואל תביטו אחורה כי אם תתפטו לחזור לצ'רמר הכוזב הזה, תפלו בפח עמוק מאוד.
חוויה כואבת. מקווה שתזכי לריפוי ונחמה.
מאחלת לך תעלומות הנפש.
התכוונתי לכתוב: תעצומות הנפש.
אני חושבת שהןם אנשים מרתקים ביותר אנשים רואים אותם יותר מידי שחור לבן לגביהם וזה חבל
מסכים
לנו בבניין יש פסיכופטית 2 ועדי בתים התפטרו בגללה ובדרך כנראה השלישית איזה בעלי דירות מטומטמים לא שואלים למה התפטרו? כנראה הכסף מהשכירות יותר חשוב, איך אומרים לא לעולם חוסן!
אני חושב שאת ככל הנראה פסיכופטית, ולכן רואה את עצמך כאדם מרתק.
רק פסיכופטים רואים את עצמם כמרתקים! פוגעים משתמשים באנשים וזורקים מסכנים אין חווית רצף נפשית! יסבלו כל חייהם אובם לא ידעו בכלל זה העונש הכי גדול ויש שלשניות ידעו ויעשו איומים יותר! יש להם בפנים הנפש חור עמוק! תדעו ראייתם זיהתם? אל תגידו כלום! תתרחקו זו מלכודת העובדת על חולשותיכם! אלא שהפסיכופט חי בבור עמוק וכל מי שמתחבר נשאב לעולם של תהום ובור עמוק!
אני חושבת שאתה טועה, אדון נחמד. פסיכופתית או לא זה לא מענייניך. כולם אנשים בסופו של דבר, והפסיכופתים הם אנשים מיוחדים מלאים במושגים חדשים ומרתקים (רובם) ולא אנשים משעממים מקובעים שחיים לפי התקן בלי לצאת מהקו, בכול אחד יש צד פסיכי, אני משתדלת לנתב את הצדדים האלו לטובתי ולתועלת, הכול תלוי בנקודת מבט.
תועלתנות זה לא הכל, אבל זה הרבה. העיקר שלא תפגעי באנשים בדרך
רוב זמננו תקועים בעבודה וכאשר יש לך בוס פסיכופט ! החיים כבר אינם חיים !
השאלה איננה כמה מי שמאובחנ/ת כפסיכופט הוא אישיות מעניינת/מרתקת, השאלה החשובה היא עד כמה הוא/היא פוגעים בזולת !
תשאלי אותי צ'ארמינג אמיתי בעל אנטיליגנציה שיכלית שבאה על חשבון אנטיליגנציה רגשית.
ריסק לי את הלב והנשמה ונראה כאילו נהנה לראות אותי סובלת ואני אם ילדיו. מצער אותו באדישותו וגם בהשפלות שלו. רוצה עוד? מודה שלא מוכן להשתנות ולא הולך לטיפולים רק אני הלכתי לטיפולים כי חשבתי שאני הלא בסדר בנישואין. היום אני בדרך החוצה מהמערכת החולה הזו כי הגעתי לתובנות שאין דרך חזרה מהן.
בהצלחה, נעמה; חיזקי ואימצי.
פסיכופט = מרתק, ומי שאיננו פסיכופט = משעמם?!
האמנם? והרי הנימוק הזה, כשלעצמו, פשטני על-כך, וגורם לי לפנק.
כנראה שמי שכתב כאן… פסיכופת בעצמו
מסכימה עם כל מילה מהכרות אישית…
לנו בבניין יש פסיכופטית 2 ועדי בתים התפטרו בגללה ובדרך כנראה השלישית איזה בעלי דירות מטומטמים לא שואלים למה התפטרו? כנראה הכסף מהשכירות יותר חשוב, איך אומרים לא לעולם חוסן!
ש03 שנה מהרגע שנולדת יתעללו בך תהיה שק חבטות ובובת חבטות. אז תכתבי . אחותי התעללה בי ובסוף הרסה את ההורים וזרקה אותי מהבית אני אוטיסט.
אז אולי פחות תתפעלי מהם.
דרך אגב אאף אחד לא מאמין שאחותי פסיכופטית כולם בטוחים שהיא מקסימה כולל העובדת סוציאלית. והאחות שלה.
אם העובדת סוציאליתל לא מזהה זה אומר שהפסכופטית מתוחכמת מאוד וזה סימן רע.
הרבה פסיכופטיים הם מאד מתוחכמים ומוליכים שולל את מי שמסביבם. זה חלק מהענין…
כולם פסיכופטים
וואו כל כך מבינה אותך!! מי שאומר עליהם דברים חיוביים זה ברור שלא הייתו לו הכרות אישית עם התופעה
אם כל הזהירות שניתן אבל זה בלתי נמנע לחשוש שמי שיכול להגיד שפסיכופטים הם אנשים מרתקים זה רק מי שבעצמו נושא קווי אישיות מהסוג הנדון. לא נמצא לשער כל אפשרות אחרת אלא אם למשהו יש השערות נוספות. או חוקרת אקדמית…..
הם אולי מרתקים כשמסתכלים עליהם מרחוק, לא כשאתה אדם קרוב אליהם ונפגע מהם פעם אחרי פעם.
כן זה מאוד חבל לא רק שהם מרתקים גם אנשים לוקחים אותם כמובנים מעליהם, עשיתי ניסוי ושאלתי את חברי מה אומרת להם המילה פסיכפת ולרובם המילה התקשרה למילה רוצח או מישהו מאוד מסוכן ומפחיד שזה לדעתי חבל כי כמה אנשים זוכים להכיר פסיכופתים מקרוב? ובאמת להבין אותם?
גם לדעתי הם מרתקים, והיחס שלכם עליהם הוא מגעיל, כמה מאלה שהגיבו תגובה רעה על פסיכופתים באמת יודעים ומכירים פסיכופט מקרוב?. אני תשאלתי את חברי ושאלתי אותם מה אומרת להם המילה פסיכופת כל אחד קישר את המילה פסיכופט לרוצח או לאדם חסר גבולות שיצא מדעתו ועושה הכל כדי להרוס את מי שמיסביבו. זאת הבעיה שלא מכירים הרבה פסיכופטים ולכן שופטים אותם אל פי אלה שראינו.
אני אישית חפרתי לעצמי הרבה על הפסיכופט הזה בדקתי מכל הכיוונים פשוט נידהמתי בהרגשה בפנים זה צעק הרבה זמן אבל לא חשבתי בכלל רק שידעתי שמשהו לא בסדר איתו וזה עוד ממשיך…
אם היית חי עם פסיכופט או נפגע ממנו אנושות (כי הםגיעה תמיד אנושה), כנראה שלא היית כותב את מה שכתבת
מאוד חבל
ישנם הפסיכופטים רוצחים הם בקצה הסקאלה. רובם הם בגבול הביניים נחמדים כלפי חוץ עוסקים בהונאה מתמדת של סביבתם. והם בעצם בתוך שקר עצמי שאינם מוכנים לספר לעצמם. יעיד על כך הסרט המדהים על חוסר הרגש הפגום שלהם אשמה חסרה ומבנה חולה תוך שהם הורסים את סביבתם. חייהם גמורים כבר מן ההתחלה השאלה כמה נזק יגרמו לאחרים. הכלל זה להתנתק מהם בכל מחיר. כדי להבין את אופן החשיבה והמבנה החולה שלהם תראו את הסקט המדהים the wizard of lies. על ברני מידוף. הסרט מעולה הוא סנוי כמו תחקיר שחוזר לתוך העלילה . משפטי מפתח שאמר מעידים על החולי הקשה של הפסיכופטים סוציופטים. מכסר לכל התובנות שיש בדבריו כפי שנאמרו…הסוף הוא מדהים. אחרי הכל הוא שואל את התחקירנית את באמת חושבת שאני סוציופט? זה כל הסיפור. וגם הסיבה של קושי בכלל לטפל בהם. הם מזיקים אבל רציונלים. בנגוד למחחות נפש אחרות שבהם יש בעיות תפיסה וחשיבה. אבל בדרך כלל החולה פוגע בעצנו. הפסיכופט הורס לאנשים חיים. הכלל ראיתי הבנת תברח לנתק כל צורת קשר ומגע.
נראה לי שכדאי להתרחק מהם. לא מגזימים כשרואים אותם בשחור לבן, מי יודע מה הם יעשו לכם.
לא ברורה לי ההכללה שכל אחד מפנטז על להרוג מישהו ונהנה לראות סרטים אלימים.
מעולם לא אהבתי סרטים אלימים בסגנון שצויין לעיל. אהבתי אקשן כייפים, הרבה אקרובטיקה, תסריט טוב ואפקטים מעניינים.
מעולם לא פינטזתי על להרוג מישהו גם אלו שפגעו בי קשות (איחחחחס!! לא נוגעת באנשים דוחים ושנואים!!!! הם טמאים). והנקמה היחידה שפינטזתי עליה היתה שיהרגו את עצמם, שימותו ממחלה, או שיתפסו אותם סוף סוף ושהם יבלו את שארית חייהם מאחורי סורג ובריח עם מפלצות כמוהם (חלק מהמשאלות האלה התקיימו בידי הקומוס. תודה! אמייייין!).
מעולם לא פעלתי עפ"י יצרים מיניים ותשוקות (אני א-מינית) – זה לדעתי הדבר הכי מטומטם, לא הגיוני, רדוד ומפגר בשבילי לפעול דרכו. ממתי בני אדם אמורים להתנהג בלי שכל ורציונל כמו חיות?!
מבחינתי מוסר ומצפון זה מה שמייחד אותנו כבני אנוש ושם אותנו מעל החיות. ועם האגו המנופח שלי, אין סיכוי שארד לרמת חיה. מבחינתי, אם אני רוצה להתעלות ולהתקדם אנושית, הרי זה טבעי להיות מוסרי ומצפוני. זה מה שירחיק אותי עוד יותר ממלכה של יצורים שמונעת ללא שכל והגיון ורק ע"י יצרים שקודדו להם מראש בראש, בלי אפילו חופש בחירה.
ובשביל להתקדם צריך עוד אנשים שנוכל לדחוף אחד את השני מעלה ולאתגר אחד את השני. איך אפשר לעשות את זה ללא מוסר ומצפון, ללא יסודות שמייצבים חברה ולא הורסים אותה? מי שרומס את כולם בדרכו "מעלה" ימצא את עצמו בסוף בתחתית. כי אף אחד לא יתמוך בו כמו שיש בחברה מוסרית ומתוקנת, והכל יקרוס מתחתיו.
ואני לא היחידה שחושבת ככה ומתנהלת בעולם בצורה הזו. יש הרבה כמוני. עשרות אלפים. אז בבקשה לא להכליל.
יפה כתבת.
מסכימה בהחלט