מה שמתגלה כאשר מתפזר עמוד הענן היא הטראומה של האדם הבודד – של האמא לפעוט שמנסה להבין, של האב השכול, של הנער החרד.
לנושא של זכות ההגנה העצמית שלנו ולדיון בדבר קיומו או העדרו של פרטנר לפתרון מדיני מוקדשים הרים של מילים, תמונות, אתרים, מהדורות חדשות ותשדירים בכל הערוצים האפשריים. כפסיכולוג קליני אין בדעתי לתרום לדיונים אלה. מה שחסר בדיון הציבורי הוא הדיון בטראומה.
טראומה היא אירוע חושי. היא מתרחשת בתמונות הנוראיות, בקולות הנפץ והסירנות, בריח של הפחד, בדממה של שקט מחריש אוזניים, בתחושה של הגוף התפוס, שמסרב לפעול. בתמונה שמסרבת לעזוב, גם כאשר העיניים עצומות.
טראומה וחרדה, לפיכך, הם מצבי נפש שנתקענו בהם – העיקר שלא להרגיש את האימה והפחד של אותם מראות, קולות ותחושות בעודם נחרתים לנו בזכרון.
תנו לתמונות לספר לכם את סיפור הטראומה. תקוותי היא שבכך, התמיכה באלימות משני הצדדים תפחת.
האתרים:
מצגת תמונות של טיים העולמי
עמוד הפייסבוק של רה"מ בנימין נתניהו
עמוד השער של paltimes.net
עיניים פקוחות. מבט מפוכח על פסיכולוגיה 
מה אתם אומרים על זה?