מוזיקה הופכת אתנו לחכמים יותר, מרוכזים יותר (תלוי בעצמתה) ואנושיים יותר. הנה כמה דברים שלא ידעתם על כוחה של המוזיקה

אבל ראשית, ניסוי: הפעילו את הווידיאו הבא ושימו לב כיצד הוא משפיע עליכם – תחושות, רגשות, זכרונות, תמונות, מחשבות… כל דבר – היכונו להיות מופתעים:

1. מרוכזים ויצירתיים יותר. מוזיקת רקע לא משפרת את היכולת שלנו להתרכז, אבל עוזרת לנו להרגיש יותר טוב במקום העבודה. אולי כי מוזיקת רקע בעוצמה סבירה ("Ambient Noise") גורמת לנו להיות יותר יצירתיים, לפי מחקר הנמצא בדפוס ב-Journal of Consumer Research.

2. חכמים יותר. הקשר בין מוזיקה לרמת משכל נחקרה רבות. במחקר הזה למשל, ילדים שעברו שני שעורי מוזיקה קיבלו ציונים מעט גבוהים יותר במבחני IQ מילדים בקבוצת ביקורת שלא עברו את השיעורים. מעניין שבאופן לא צפוי, קבוצת ילדים אחרת שעברה שיעורי דרמה, קיבלה ציונים גבוהים הרבה יותר משתי הקבוצות האחרות בכישורים חברתיים. מחקר נוסף מראה כי מוחם של מוזיקאים מפותח מאוד, באופן שמאפשר להם להיות חדים יותר, מעוניינים ללמוד, בעלי יכולת לראות את התמונה הגדולה, רגועים וקלילים (Playful). תכונות דומות מראים גם ספורטאים מקצועיים, מנהלים בכירים ואנשים שעוסקים במדיטציה.

3. סגנון האישיות שלנו קובע איזה מוזיקה אנו מעדיפים. לפי המחקר הזה, אנשים פתוחים מעדיפים בדרך כלל מוזיקה מורכבת, אנשים מוחצנים מחבבים מוזיקה שמחה. אנשים הנוטים להקשיב למוזיקת רקע יעדיפו צלילים חברתיים ושמחים, בעוד אנשים הנוטים להקשיב למוזיקה רגשית מעדיפים מוזיקה עצובה. גברים נוטים לאהוב מוזיקה עצובה ולהשתמש במוזיקה למטרות קוגניטיביות יותר מנשים.

4. בזמנים קשים אנשים מחפשים משמעות ומישהו להישען עליו. הלהיטים מספר 1 של מגזין המוזיקה חורץ הגורלות בארה"ב ה-Billboard  לכל שנה בין השנים 1955-2003 נחקרו ביחס לשינויים בתנאים החברתיים והכלכליים באותה שנה. ממצאי המחקר מעלים כי בזמנים מאיימים יחסית,  השירים הארוכים, המשמעותיים יותר בתוכן, המרגיעים יותר, או הרומנטיים – היו הפופולריים ביותר. גם תווי הפנים של המבצעים נחקרו – ונמצא כי זמרים בעלי סממנים מבוגרים, כמו עיניים קטנות, מבנה פנים רזה יותר וסנטר גדול, היו פופולריים בתקופות משבר חברתי או כלכלי.

5. המלים עושות את ההבדל. בארבעה מחקרים, הקשבה לשירים בעלי תוכן חברתי (לעומת ניטרלי), הביאה לעלייה בחשיבה החברתית ולאמפתיה הבינאישית. השפעה זו מתווכת על ידי הזדהות אישית, קובעים החוקרים. לפי מחברי המטה-מחקר, התוצאות מדגישות את חשיבותו של המסלול הרגשי בהסבר של עד כמה החשיפה התקשורתית משפיעה על ההתנהגות החברתית.

6. מרגיעה ומפחיתה חרדה. לפי מאמר שפורסם באתר PsychCentral, מחקרים שונים הראו כי מוזיקה נותנת תחושה של סדר וארגון לילדים בעלי מוגבלויות; מפחיתה חרדה ומתח לפני ניתוחים בבתי חולים; יכולה לסייע בהתמודדות עם כאב; מסייעת בהתמודדות עם דיכאון ועם מחלת הסרטן.

7. נותנת השראה. מוזיקה יכולה לעזור לכם לרוץ, ומעל לכל – היא יכולה לגרום לכם להגשים את החלומות שלכם. קחו לדוגמה את סיפור הסינדרלה המודרני של הזמרת סוזן בויל: ב-11 באפריל 2009 היא עלתה לבמה של תוכנית הריאליטי  "Britain's Got Talent", ולאחר שהיתה בדיחת הקהל הדהימה את העולם כולו עם ביצוע השיר "I Dreamed a Dream" שהרים את כל הקהל לרגליים. בתוך יממה צפו בווידיאו 10 מיליון איש ברחבי העולם. אלבומה הראשון, שיצא בנובמבר 2009, הוכתר כאלבום הנמכר ביותר ברשימות רבי המכר ברחבי העולם. גם כיום, לאחר שתי מועמדויות לפרס האמי ושלושה אלבומים, בויל היא עדיין זמרת מבוקשת ומוכרת. לטי פוגרבין כתבה ב"האפינגטון פוסט" כי "הביצוע של בויל היה ניצחון של 'נשים בגיל מסוים' על תרבות הנוער, אשר מבטלת לעתים קרובות נשים בגיל העמידה".

אז לאיזה חוגים לשלוח את הילדים? כפסיכולוג קליני שואלים אותי את השאלה הזו פעמים רבות, והתשובה שלי היא שמחקרים לחוד ומציאות לחוד: בסופו של דבר מה שחשוב הוא יצירת סביבה תומכת לילד. כלומר הקשבה לצורכי הילד ולהעדפות שלו מצד אחד, והבנייה של תפישות העולם והאמונות שלכם כהורים ומחנכים. משווקים מפרשים מחקרים כראות עיניהם ומוכרים לכם את "הצעקה האחרונה", שבלעדיה הילד שלכם "יישאר מאחור" או יפגר ברמת האינטליגנציה שלו. אל תתפתו לכך: תאמינו לעצמכם ולילדכם, ופתחו אותו בדרך שנכונה לו ולכם.

(הקליקו פעמיים:)

______________________________________________________________