לכבוד 10,000 קוראים בפחות משנה: תודה!

את או אתה הם הקורא ה-10,000 של האתר בתוך כמעט שנה מאז שהוא עלה לאוויר. לרגל מאורע משמח זה, רציתי לעצור לרגע את שטף הכתיבה, קריאה, לייקים, פלוסים ותגובות ולומר: תודה!

האתר הזה שם לו למטרה להביט במבט מפוכח על עניינים שנמצאים בנפשנו: ההורות שלנו, איך אנו מתנהגים וחשים בתוך הזוגיות ובסופו של דבר ההתדיינות החשובה מכל – השיח שלנו עם עצמנו. אני מנסה להביא נקודות מבט שונות ומגוונות בתוך השיח הפסיכואנליטי, הפסיכיאטרי, המדעי והביקורתי וגם – מהחוויה האנושית כפי שהיא משתקפת באמצעות הספרות, המחקר האקדמי והתרבות הפופולרית בת זמננו.

לאורך השנה האחרונה קיבלתי לא מעט פידבקים מכם. הערות והארות. תגובות ופרגונים. כולם עזרו לי למקד יותר את הכתיבה ולדעת שאני לא משקיע אנרגיה רבה כל כך לחינם.

10,000 כניסות בכמעט שנה זה בממוצע 30 כניסות בכל יום ויום, כולל שבתות וחגים. היו ימים שהיו פחות, והיו ימים שהיו מאות כניסות. לאתר פרטי בשנת הפעילות הראשונה שלו, הפועל בתוך אוקיינוס הבלוגוספירה, זה נראה לי מאוד מספק. ושוב אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם על ההתעניינות והחזרה לכאן.

אני מאחל לעצמי ולכם שנה פורייה ומרתקת. שנה של הורות עם גדילה, זוגיות מרגשת ושלום עצמי.

ψ

על רקע התמורות החברתיות שקורות במדינה בימים אלה, ארשה לעצמי לסיים במשנה חברתית של מייסד הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, שהלוואי שישלח אותנו לשנה רגועה ויציבה יותר, שנה של פחות עימותים ויותר אחדות חברתית.

"אדם לאדם זאב". פרויד אינו מתפלא על עליית הרייך. מספרים שלימים, כאשר היטלר עלה לשלטון וניגש לממש את תאוותו הראשונה - הפיכת מולדתו אוסטריה לחלק מהרייך - הגיעו לביתו של פרויד בווינה חבורת פרחחי אס אס והתפרצה פנימה. אשתו של פרויד, שהיססה להטריד את הד"ר הספון בחדרו, הוציאה את הכספת ונתנה לפולשים את כל הכסף שהיה בה. פרויד, שהבין את נפש האדם המחפש סמכות וכוח (והיה די רודן בפני עצמו), נכנס באותו רגע למטבח והביט באנשי האס אס במבט כזה מצמית, שהם פשוט לקחו את רגליהם - וברחו. כשפרויד שמע כמה כסף הם לקחו איתם במנוסתם, הוא הפטיר: "אני מעולם לא קיבלתי כזה סכום עבור ביקור אחד"

"מדוע קשה כל כך לבני האדם להיות מאושרים", שואל פרויד במסה שכתב עם עליית הכוחות האנטישמיים באירופה בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, ועונה: "כבר השיבונו על כך בהצביענו על שלושת המקורות לסבלנו – כוחו העליון של הטבע, רפיון גופנו ולקותם של המוסדות המווסתים את יחסי הגומלין של בני האדם במשפחה, במדינה ובחברה".

לדעתו של פרויד, נקל להבין מדוע אפסותו של האדם מול כוחות הטבע ועובדת היותו בן אלמוות מביאים לסבל. "שונה מכך יחסנו למקור הסבל השלישי, לסבל הסוציאלי", הוא כותב ב"תרבות בלא נחת" (1930). "מדוע בעצם לא יביאו לנו, לכולנו, הגנה וברכה אותם המוסדות שאנו בעצמנו יצרנו". (עמ' 135-136)

בסגנונו הפתלתל ומלא הרבדים של פרויד, הוא עונה תשובה על כך כ-30 עמודים מאוחר יותר: "שיעור עצום של תוקפנות הוא אחת מתכונות יצרו של האדם, וצריך להביא זאת במנין… ברי, לא קל לבני האדם לוותר על סיפוקה של הנטיה הזאת שבהם לתוקפנות, לא נוח להם בלעדיה. תמיד אפשר לקשור יחד בקשרי אהבה ציבור גדול יותר של אנשים, בתנאי שמחוצה לו נשארים אנשים אחרים, שייתכן לכוון אליהם את גילויי התוקפנות".

והוא מוסיף ומחדד אבחנה מרתקת על הפסיכולוגיה של ההמון: דווקא את הדומים לנו נשנא יותר. "העסיקה אותי פעם התופעה, שציבורי אדם קרובים קרבת שכנות, ושגם מכל בחינה אחרת אחרת הם דומים זה לזה, דווקא ציבורים כאלה מסוכסכים בינם לבין עצמם ואנשיהם מלעיגים אלה על אלה". (שם, 155-158, הדגשות שלי)

ומסיים פרויד, כעשור לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, במלים אלה, שיש בהם נבואה אפוקליפטית וגם תקווה: "בני האדם שיעבדו בשיעור כזה את כוחות הטבע לרצונם, שלא יתקשו להשמיד באמצעותם איש את רעהו, עד לאחרון שבהם… עתה השעה לחכות ולראות, אם יעלה ארוס בן הנצח, האחד משני 'כוחות השמים', ויצליח בהתמודדותו עם יריבו בן האלמוות כמוהו (טנטוס, יצר המוות – א"ש). אבל מי יכול להגיד, מה יילד המאבק ומה תהיה אחריתו?" (שם, 183, הדגשות שלי)

80 שנה מאוחר יותר אנחנו יודעים מה היו תוצאות אותו מאבק. מי ייתן שנדע להימנע מהישנותו

פרויד וכלבתו ג'ופי. 1937. תצלום: איי-פי

3 comments on “לכבוד 10,000 קוראים בפחות משנה: תודה!

  1. בימים אלה הבלוג נכנס לשנתו הרביעית, עם פי חמישה קוראים וקהל עוקבים קבוע ונאמן. ראשית אני רוצה לומר לכולם: תודה!

    מעניין שגם היום, שלוש שנים אחרי הפוסט כאן למעלה, אני קורא ספר על אושר – או על קיצו – הפעם מהסתכלות פילוסופית: "קץ האושר" של ד"ר שמעון אזולאי, בוגר ומלמד בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ומרצה מבוקש בשאלות החיים הגדולות. אזולאי, שגדל בשכונת עוני לאם אנאלפביתית וללא אב אשר נפטר בילדותו, קובע שאי אפשר לחיות חיים מאושרים ללא משמעות, אשר "היא היסוד המארגן של חיינו… מה מניע את האדם, מה מוציא אותו בכל בוקר מהמיטה למלאכת החיים? חתירה למשמעות".

    ואולם, לפי משנתו של אזולאי, החיים החילוניים המודרניים הפשיטו את האדם הבודד מכל המשמעויות והשאירו אותו בודד וללא ערכים להישען עליהם – ללא זולת, ללא חברה וללא תרבות. אפילו ללא עצמו. מהפכות ההשכלה, המדע, המהפכה התעשייתית והקפיטליזם, ולבסוף הערעור על עצם היותנו בעלי ערכים הברורים ונהירים לנו – כלומר מושג הלא מודע – הביאו את האדם המודרני לעבר פי פחת לטענת אזולאי, המתבסס על כתיבה פילוסופית מערבית מימי ההשכלה ועד כתיבה פוסט-מודרנית עכשווית. להיות בודד, מנותק מהקהילה, מהחברה, מהמסורת, מאלוהים ומעצמו.

    במסע פילוסופי אזולאי מנסה להבחין בין אושר לבין משמעות: "משמעות החיים שלי היא האופן שבו אני משפיע על העולם; האושר שלי הוא האופן שבו העולם משפיע עלי".

    בראיון שנתן ב-2014 עם צאת ספרו, אמר אזולאי: "אדם בחברה שלנו מצווה להיות מאושר… ואם אתה לא מאושר אתה אשם, משהו דפוק אצלך. תעשיית האושר מבטיחה ומצווה אושר ואתה לא מאושר; משהו אצלך לא תקין… (אבל) אידאל המשמעות תורם לחיים האנושיים והתרבותיים יותר
    מאידאל האושר כהנאה אין קץ. האושר הוא התענגות על הקיים; המשמעות היא פיתוח
    הקיים. אידאל האושר מטפח את האגואיזם שמאפיין את האדם שברא הקפיטליזם; אידאל
    המשמעות קורא ליציאה מהמעגל האגואיסטי אל העולם".

מה אתם אומרים על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s