הצל של אוליבר סטון: גורדון גקו היה אבא שלו

השבוע יגיע אלינו לישראל אחד הנבלים האהודים שצמחו בתרבות האמריקאית בעשורים האחרונים. הלוא הוא הברוקר שאינו בוחל בשום תעלול ושקר פיננסי גורדון גקו. כאשר יצר אותו בתשומת לב במאי הקולנוע המהולל אוליבר סטון ב-1987, כמה חודשים לפני המפולת הגדולה של אוקטובר, הוא לא פילל שיציר כפיו יהפוך לגיבור תרבות שייהפך לאות ומופת ולהשראה לעשרות אלפי תאבי כוח ובצע שהפכו את המשפט שטבע "חמדנות היא טובה" לתפישת עולמם.

סטון סירב במהלך השנים ליצור סרט המשך, בין השאר מחשש שהתופעה תחזור על עצמה: הוא ימצא את עצמו מפיץ שוב את תרבות הכסף של וול סטריט. אבל לאחר המשבר של 2008 הוא החליט שזאת השעה להציג את דמותה של החמדנות של היום – טהורה יותר, חסרת פשרות, אולי גם חסרת מוסר ורגשות אשם. "אוליבר סטון ואולפני פוקס המאה ה-20 החלו להתעניין להרים את הכפפה אחרי הנפילה של ליהמן ברדרס שגרמה למפולת הפיננסית של וול סטריט", סיפר מפיק הסרט בראיון ל-Markerweek לפני כשבוע.

"לא הייתי עושה את הסרט הזה אלמלא היה בו סיפור שונה לגמרי לעומת הסרט הראשון", הדגיש סטון בראיון שנתן לתוכנית הטלוויזיה "Fast Money". בוול סטריט של שנות ה-80 פעל גקו כמו פיראט עצמאי שניסה לבזוז חברות דרך השתלטות אלימה ומהירה בבורסה ופירוקן לחלקים. בוול סטריט של 2008, ערב המשבר הגדול, כולם היו חמדנים. הביזה הפיננסית היתה מאורגנת, מורכבת ומתוזמרת היטב על ידי הבנקים הגדולים ומנהלי קרנות הגידור. "יש להם כל מיני מוצרים שהם קוראים להם בשמות שונים, CDO ,SIV, ו-ABS, כדי שאף אחד לא יבין מה הם עושים", אומר גקו בהרצאתו. "בעולם כולו יש אולי 75 אנשים שיודעים מה המשמעות שלהם".

אבות אכלו בוסר?

מה שרבים אינם יודעים הוא הסיפור האישי של אוליבר סטון – ומה שנראה לי, כפסיכולוג, אחת הסיבות העיקריות לעיסוק בחמדנות ותאוות הבצע – שוול סטריט היא רק בבחינת המייצגת אותן. גורדון גקו הוא בעצם דמות המבוססת על אביו של סטון – שהיה סגן נשיא ליהמן ברדס…

במאמר מרתק כותב ארז דבורה בכלכליסט את הדברים הבאים:

אביו של אוליבר סטון, לוּ (לואיס), בילה 34 שנים מהקריירה שלו בוול סטריט, וטיפס ממעמד של ברוקר זוטר עד לתפקיד סגן הנשיא בחברת שירסון ליהמן – לימים ליהמן ברדרס… עמדה שתפס סטון האב בוול סטריט הפכה אותו לאדם עשיר, ומימנה את לימודיו של אוליבר עצמו באוניברסיטאות מהשורה הראשונה; אבל המסירות של האב לצבירת הון (והבגידות התכופות שלו עם נשות חבריו) פירקה את חיי הנישואים שלו, ותרמה לניכור החריף בינו לבין בנו. לוּ סטון לא שינה את תפיסת העולם שלו גם כשתאוות הבצע שלו כמעט הביאה לאובדן הרכוש המשפחתי. את תפיסת העולם הזאת הוא שאף להנחיל לבנו"

דוגמה מרתקת, מחשמלת וחזקה להשפעת אבות על בנים. ניסה האב להנחיל לבנו תפישת עולם מסוימת – ואיני מתיימר לומר עליה דבר כאן – והנה הבן המורד, רדוף שלדים, מונע לומר לעולם כולו: היזהרו!!!! אני נכוותי, משפחתי נכוותה. לחמדנות ותאוות הבצע יש מחיר. ומן הצד השני, כפי שהגדיר זאת יפה דבורה, "ההערצה שלו לאב שהחזיק בערכים הללו נוטפת מכל פריים, וגובלת בשירת הלל".

הדרך של סטון מורכבת ומתוחכמת. היא נותנת לכאורה לצופה את המקום לשפוט בעצמו. זו דרך אחת להתמודדות עם השלדים שבתוכנו – במקרה של סטון היא יצירתית וראויה לציון ולהשראה. אך האם פנה והתעמת גם עם אביו עצמו? זאת אנו לא יודעים.

בינתיים – דברים לחשוב עליהם כשאתם צופים בסרט, ובכלל.

מה אתם אומרים על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s